יש פיל בחדר

[Theoretical Fool]

יש פיל בחדר

קוראים לו אדל, ואני לא מתכוון לגודלה הפיזי. לאחרונה היא בכל מקום. מה דעתכם? לדעתי היא זמרת טובה מאוד, וגם השירים שלה (שנכתבו לדעתי על ידה, בשיתוף עם אחרים) מצויינים בחלקם. הסינגלים מהאלבום הראשון שלה, 19, היו חלשים לטעמי. chasing pavements הוא שיר מעצבן, וכו'. אבל האלבום האחרון שלה, 21, כולל כמה יציאות מצויינות שאתם בטח מכירים... המסקנה שלי היא שבפרספקטיבה היא בסה"כ חיקוי בריטי מוצלח יחסית (בדומה לוויינהאוס עליה השלום) לזמרות המקור האפרו-אמריקאיות הגדולות (ארית'ה, אטה וכו'), אבל בנוף הפופ העכשווי היא באמת זמרת שכדאי לשים לב אליה. מה דעתכם\ן?

 

[Barmelai]

השירים שלה באמת

לא גורמים לי להטיח את המצח בפינה של השולחן בסלון. יום אחד יוקדש טקס הגראמי לזכרה והקהל יעמוד ויריע כאילו אין מחר והבון איבר התורן יקבל את שלו בצנעה ולא יזכה לרבע איזכור בתקשורת המקומית. אני לא רואה טעם לטרוח לשים לב לאדל ולא כי היא לא טובה, היא כן, אבל הנוכחות המאסיבית שלה במרחב (פיל או לא פיל?) פוטרת אותי מלהתאמץ - היא כבר מגיעה אלי לבד. לפורום הזה אני נכנס כדי למצוא כל מיני בון איברים שלא הייתי מגיע אליהם אחרת.

 

[Celluloid Hero]

מסכים לגמרי

היא הצליחה להימאס עליי לגמרי, ולא הייתי צריך לשמוע אפילו אלבום אחד שלה בשביל זה..

 

[Theoretical Fool]

בון איבר

לא זוכה לרבע מהאזכורים של אדל פשוט כי אין לו להיטים היסטריים. הוא מראש לא בנוי לזה. אני בטוח שאתה לא מצפה לכך (צלולויד), ולכן אדל לא ממש אשמה בכך. גם עלי קצת נמאסה הטחינה האין סופית של השירים שלה בתקשורת, אבל זה לא גורם לי לחשוב שהיא לא טובה. מיכה - אני יכול להבין אותך, אבל גם בון איבר הוא לא בדיוק אלמוני, ושמו נטחן כמעט בכל מקום באינטרנט כבר כמה שנים. זה שלא שמת לב אליו זה יותר מעיד על כך שכנראה הוא לא עניין אותך, כי הוא באמת בכל מקום, לא כמו אדל, אבל גם לא רחוק מזה (ולראייה הגראמי, למשל). הפורום הזה לא בדיוק גילה את איבר לאף אחד, הרי אנחנו לא בדיוק דנים פה באמני אינדי שמוציאים אלבום ב-1,000 עותקים בהדפסה עצמית, ולכן חשבתי שעאדל גם יכולה לעניין פה את האנשים. אבל אם לא, אז לא בכח.

 

[Barmelai]

ממש לא נכון

את שמו של האיבר הטוב ראיתי לראשונה כאן בפורום. לא ידעתי על קיומו לפני כן וגם היום לאחר ששמעתי את הראשון כמה פעמים, לא פיצחתיהו. אני עוד לא מבין על מה המהומה אבל סומך על הממליצים (ביניהם אתה) שהוא שווה את הזמן שלי. אתה מבין, כמי שבדרך כלל מחפש מוזיקה שהוא עדיין לא יודע שהוא אוהב, אני זקוק לפורום שניתן לסמוך עליו, כמו זה.

 

[Theoretical Fool]

אני לא יודע איפה היית

אבל דובר עליו רבות ונצורות מיד אחרי האלבום הראשון, ולא רק בפיצ'פורק, עם כל סיפור השל הבחור מהעיר הקטנה בוויסקונסין, הבקתה ביער וכו'. כנראה היית עסוק בפסיכדליה מארגנטינה באותו הזמן

 

[Barmelai]

ענית בעצמך

 

[Celluloid Hero]

לא אמרתי שהיא לא טובה

כלומר רמזתי לזה, אבל לא אמרתי מפורשות.. אני צוחק. אני רק מכיר את השירים מהרדיו, ואני רק יכול לדווח על התגובה שלי אליהם. לגבי ה"אנחנו לא מדברים פה על אומני אינדי שהוציא 1000 עותקים בהוצאה עצמית וכו' " . זה אולי נכון לאומנים עכשוויים, אבל זה לא אומר שאנחנו לא מדברים בכלל על אומנים מהזן הזה. רמז עבה- גם בשנות ה-80 היו כמה כאלה... באופן כללי, במהלך השנים הפורום הזה דיבר הרבה על הנשכח, הנסתר, וגם על המאוס, כך שבעיני לא צריך בכח, בקלות אפשר למצוא לאדל מקום של כבוד באחת הקטגוריות הללו (נחש איזו..). בקיצור, דבר עליה חופשי

 

[galgi12]

אמני אינדי משנות ה-80 שהוציאו

אלבום ב-1000 עותקים בהוצאה עצמית ועוד מאלבניה! (הזמרת...) המחזר שלי lunacies

 

[Celluloid Hero]

אממ הלך לך טוב

עד שהזכרת את אלבניה... ומה עם קצת אמריקה לשם שינוי, אה?

 

[The Walrus]

ובון אייבר לא נטחן ברשת?

האלבום שלו הוא אחד השמות הכי חרושים של השנה באינטרנט. (מקום ראשון עם ג'יימס בלייק אני מניח...). באינטרנט פחות או יותר בכל אתר שעוסק במוזיקה, איך נגיד את זה, עם יומרות (כלומר לא פופ מוחלט), אי אפשר להתחמק מהשם שלו, בכל מקום חורשים עליו ועל השירים שלו, אי אפשר לא להגיע אליו. בעצם כשאני חושב על זה, שמעתי עליו הרבה יותר מששמעתי על אדל... פשוט חרשו עליו כל כך הרבה...

 

[noosh]

סתם תלוי איפה מסתכלים

אני לא מסתכלת בפיצ'פורק (שגיליתי רק בשבוע שעבר, אני חשה כה לא מעורה בסצנה), אין לי שום בלוג מוזיקה שאני עוקבת אחריו או משהו בסגנון, חוץ מהפורום הזה וחברים, והעונג, אבל זה לא בקביעות (כי אני שוכחת, כה עצוב). אז אני לא שמעתי על בון איבר יותר מדי, האמת שגיליתי שיצא לו אלבום חדש רק אחרי שגיליתי מחדש את פור אמה לפני כמה חודשים, וזה היה דרך וויקי. לא שמעתי את השירים שלו נחרשים בשומקום (איפה הם ייחרשו? ברדיו? האמת שאפילו בבתי קפה פה לא שמעתי אותם ודווקא משמיעים כאן לא מעט אינדי, אבל זה סתם עניין של טיימינג שלי, אני משערת), ואפשר בקלות שלא להגיע אליו, אני הגעתי אליו לגמרי לבד ורבים מחבריי שוחרי האלטרנטיב והאינדי לא הגיעו אליו, או שמעו רק את השם. אז נכון שאינ לא דוגמה כי אין לי הרבה מקורות למוזיקה ברשת, אבל עובדה שבאדל נתקלתי בהמון המון מקומות אחרים גם בלי שיהיו לי כאלה, אז זה פשוט תלוי איפה מסתכלים. לא שאני אומרת שהוא לא היה מדובר השנה, אני בטוחה שהוא כן ואני יודעת שיש סביבו הייפ עוד מתקופת אמה - פשוט לא תמיד כולם מגיעים למקומות שבהם מדברים על זה.

 

[The Walrus]

פיצ'פורק זה סוג של שטן

ואתר שאין שום סיבה בעולם להיכנס אליו חוץ מלצחוק עליו. לא לזה התכוונתי. ועדיין, אני בספק אם יש פורום מוזיקה "איכותית" (יענו לא גלגל"צ) אחד בכל האינטרנט, שלא מתמחה בנישה מסוימת (כמו הפורום הזה, או פורומי מטאל למיניהם), שלא חפרו בצורה מוגזמת על בון אייבר. אני אישית מבקר בכמה פורומים של מוזיקה בחו"ל וכותב בחלקם, ובכולם יש נושא של לפחות 20 עמודים על החדש של בון אייבר.

 

[noosh]

אני לא אומרת שהם לא מדוברים

הם מאוד מדוברים בנישות מסוימות, אני אומרת שזה פשוט תלוי איפה קוראים. האמת שנכנסתי לאתר הזה לבערך שניה רק כי מישהו הזכיר אותו באיזו שיחה, בלי שום כוונות להתעמק, אז אין לי מושג מה טיבו.

 

[tzvika321]

יש לה קול

והיא לא מדונה, ואני אומר את זה לטובה. כששמים שיר שלה בגלגלץ, וכשאני לא לבד באוטו אז זה מה שאני שומע, אני לא מרגיש צורך להחליף תחנה, לא שזה היה עוזר אם כן. את איימי ע"ה חיבבתי יותר, משהו בקול ובסגנון היותר R&B.

 

[Zohar 01]

נראה לי שאני לא מתחברת.

אבל אני לא ממש מכירה, נראה לי שרק את שני השירים שציינת כ"יציאות" ו"מצויינות", שאישית אף פעם לא הבנתי מה מוצאים בהם. בעיקר ברולינג אין דה דיפ.

 

[noosh]

אני יכולה להבין מה מוצאים בו

כי הוא באמת שיר עם קצב טוב ויש בו אנרגיות וכוח. והוא מעניין ולא בנאלי. אני לא יכולה להגיד שאדל עוררה בי רגש מסוים, האמת שבימיו הראשונים דווקא חיבבתי פלוס את Rolling In The Deep, כי הוא היה כיפי וכשהיינו עושים סטודיו זה היה נחמד ברקע אם זה היה ברדיו. הוא גם לא נמאס עליי, שזה יתרון, אבל לא יותר. אני זוכרת את הימים ש-Back In Black יצא לרדיו והיה להיט היסטרי בגלגל"צ, את התהליך שהייתי צריכה לעבור עם עצמי כדי להכיר בכך שאני מחבבת את השיר על אף היותו להיט גלגל"צי, ואז את ההכרה בכך שאני באמת אוהבת את השיר. ואת האלבום. ואת איימי וויינהאוס. על אף שהיא גלגל"צית. עם אדל זה לא ממש קרה, ולא כי לא אהבתי את רולינג אין דה דיפ, הוא נחמד, אלא כי לא באמת -אהבתי- את רולינג אין דה דיפ, הוא לא באמת נכנס לנשמה שלי. אני מבינה את הצורך המיידי להשוות בין השתיים, בגלל הקול העמוק והפופולריות שנובעת מאיכות, ואם אני אלך עם ההשוואה הזאת, אז איימי הצליחה לגעת בלב שלי, ואדל בינתיים הצליחה רק לגרום לי לא להעביר תחנה (שזה הישג די מכובד). היא מוכשרת, אני שומעת את זה, אבל לא הרגשתי אותה באמת-באמת מתמסרת, וזה מה שחסר לי אצלה, ולכן היא לא תפסה אותי. איימי ויינהאוס היתה אישיות נדירה בנוף המוזיקה הפופולרית שלנו, אולי אני לא יכולה להגיד משהו כזה על סמך שני אלבומים, ואולי אני מגזימה (אז יוז'ואל) אבל משהו בה הרגיש לי כמו פנינה נדירה של כנות ואופי בים עצום וריק. ואדל? לא יודעת. אני משערת שהיא תוכל להגיע לשם, אם היא תיתן לעצמה לכתוב כאילו היא כותבת למגרה, ולא לרדיו.

 

[Theoretical Fool]

סבבה

לא התכוונתי לייחס לעאדל את אותו עומק כמו שאנחנו מוצאים אצל אמנים אחרים שאנחנו באמת אוהבים (נגיד הפיקסיז, צ'ארלי פארקר, רוברט ג'ונסון, אריק סאטי ושאר זריקתשמות), וגם כנראה שלא נאהב אותם באותה מידה, וזה בסדר. אין לי בבית דיסקים של עאדל. אין ספק שבסופו של דבר היא תופעת פופ מהצד היותר מסחרי שלו, שדי ממצה את עצמו מהר יחסית, ברוב המקרים. אבל ברמת השיר פה שיר שם ברדיו ויוטיוב כזה או אחר, אני נהנה להקשיב לה, כמו גם לריהאנה. אצל עאדל אני מוצא כמובן יותר soul ו"ליריות", לעומת ריהאנה ועוד כוכבות פופ אחרות שמתבססות יותר על קצב ודאנס, ובגלל זה עאדל בולטת בשונותה לעומת השאר. וגם העובדה שהיא לא בדיוק כוסית לוהטת (וסליחה על הביטוי) כמו ריאהנה אלא יש לה קלאסה שונה. הקיצר, אפשר לשחרר קצת, פופ מסחרי במידה זו לא מילה גסה, לא חייבים לאהוב, אבל להתעלם לחלוטין זה מעשה לא חכם לטעמי (ואני אגב מבין שאת דווקא לא מתנזרת, כך שאת בסדר

)

 

[noosh]

אני איתך

(ונראה לי שאם היו יודעים פה עד כמה אני לא מתנזרת מפופ, הייתי נחסמת מזמן ) אני גם חושבת שזו לא מילה גסה, והאמת שלפעמים זה פשוט pure fun, ואני מאמינה גדולה בגילטי פלז'רס. נראה לי שיש בביקורת שהיא מקבלת פה, או לפחות ממני, משהו שמגיע ממקום חיובי דווקא. אולי אני טועה, כמובן, אבל אנחנו לא שופטים את אדל לפי אותה סקאלה שאנחנו שופטים, למשל, את גאגא, כי היא לא משדרת לאותה הנישה שגאגא משדרת אליה, גם אם שתיהן נמצאות תחת אותה אצטלה של "פופ ממוסחר". וזו הבעיה. כי גאגא היא פופ ממוסחר שטחי ודאנס ופאן וחסר עומק לחלוטין, והוא גם לא מתיימר להיות יותר מזה. אבל אדל, מעצם היותה כותבת ומתוך אופי השירים שלה, לא ממש משדרת שטחיות, דאנס ופאן חסר עומק. ועל כן אנחנו נותנים לה יותר קרדיט מזה, ומודדים אותה בסולם גבוה יותר. הבעיה היא שהיא לא מצליחה להגיע בו לערכים גבוהים, ולכן היא נופלת. אני לא מצפה מגאגא להגיע לנבכי הלב שלי, אבל באיזשהו מקום מאדל כן יש ציפיה כזאת, כי לשם היא עצמה שואפת, וכשהיא לא מצליחה לעשות את זה, מבחינתי היא לא הצליחה. ולכן אני אומרת שהיא צריכה להתחיל לכתוב למגרה ולא לרדיו. יש לי הרגשה שאם היא תפסיק לכוון לעולם הפופ הממוסחר ותתחיל לכוון למקומות אחרים, או לא לכוון בכלל, משהו שם ישתחרר והיא תוכל באמת להגיע רחוק. זה שהיא גם תחת אצטלת הפופ הממוסחר אכן ממקם אותה גבוה בסולם שלו, אפשר ליהנות ממנה והיא בהחלט בולטת בו ולא סתם היא מצליחה כלכך היום. אולי בגלל זה היא נשארת שם, כיף להיות ראש לשועלים. אבל בנישה שהיא מציבה את עצמה, אני לא יכולה לשפוט אותה לפי אותן אמות מידה שאני שופטת את ריהאנה או ביונסה, שעושות את מה שהן עושות יותר טוב משהיא עושה את מה שהיא עושה. אז באופן מאוד עקום, זה דווקא ממקום טוב

 

[Celluloid Hero]

פופ מסחרי זה אחלה

נכון, לא השמות שמנית, אבל כאלה למשל- anyday of the week מבחינתי. בעיני זה פופ וגם מה שאמרת הוא פופ. שניהם גם מושפעים ממוזיקת סול. כך שאין הבדל מהותי. מעבר ליכולת כתיבת שירים, מקוריות, הפקה מתאימה יותר, וייב כללי, ונשמה אמיתית. אתה יודע, דברים קטנים שכאלה דעתי היא שלעולם הפופ המסחרי יש הרבה מה להציע לבנאדם, מעבר לזבל שבדרך כלל עושים ממנו. ושוב, צריך רק לפתוח את האוזניים , ולדעת איפה לחפש ואיפה לא. ופה מתגלה החשיבות האמיתית של הפורום שלנו. בסופו של דבר, אנחנו לא מאזינים למוזיקה יום-יומיים. ראינו קצת ושמענו קצת, אנחנו יכולים לסנן קצת, ולברור את אלו שעשו עלינו רושם חזק יותר, אז למה להסתפק בפחות מזה?. אוקיי, אז נניח שהאדל הזאת לא כזאת גרועה כמו שהרדיו הופך אותה להיות, ויש לה כמה שירים לא רעים. נו, ומה הלאה?..