יש עתיד טוב יותר?

[dafi d]

יש עתיד טוב יותר?

הי לכולם... פעם ראשונה שאני רושמת פה... חיפשתי מקום לפרוק קצת את אשר על ליבי... מקווה שזה המקום הנכון. כרגע אני בשלב בחיים שפשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי. כבר למדתי, עבדתי קלות בתחום שלי ובתחום אחר... אני מאוד רוצה להתקדם בתחום שלי, אבל אני מרגישה שמשהו תוקע אותי. זוגיות אין לי כבר שנה... וגיליתי היום שהאקס שלי מתחתן (מסתבר שחודש אחרי שנפרדנו הם הכירו.. בחור זריז)... אני טיפוס שלוקח לו זמן לעכל את הפרידה.. אז נכון עברה שנה, ונכון הלב הדחיק את הרגשות שהיו אבל ברגע ששמעתי שהם התארסו... חטפתי בום.. זה בחור שהיה לי איתו דיבורים על מגורים משותפים . בנוסף לזה... אני טיפוס מאוד חברותי... אבל משום מה אין לי חברים שאני יכולה להגדירם כחברים טובים... או בכלל חברים (אולי חברה אחת). בקרוב יש לי יום הולדת.. וואלה... לא שאני מתכננת הפקה.. אבל בא לי לחגוג עם אנשים.. ואני לא רואה למי אני יכולה לומר לו "לחגוג" איתי. בנוסף אני לא עובדת... וזה עושה לי רע.... אני לא טיפוס שיכול לשבת על התחת ולא לעשות כלום... אבל מצד שני, אני לא מוכנה להתפשר על עבודה... למדתי תחום מסויים.. ואני מאוד רוצה לעבוד בתחום זה... אבל למטרה זו אני אצטרך לעבור למרכז... שפה עוד בעיה צצה.... כלכלית אני לא רואה אותי מסתדרת שם. אני לא יודעת עם מי לדבר, או עם מי להתייעץ... רע לי... פשוט תקופה שאני יכולה להגדיר כרעה! אשמח לקבל תגובות מאנשים.. תודה דפי

 

[SleeplessBeauty]

דפי יקרה ../images/Emo140.gif

אלינו את מוזמנת להתייעץ, לדבר, לפרוק - בדיוק בשביל זה אנחנו פה!

תקופות כאלו הן לא פשוטות. מנסיוני הדל, ומהקריאה פה, נראה לי שמאוד חוזר על עצמו העניין שאנשים מרגישים ששום דבר לא הולך, והכל רע, ואין תחום חיובי. אבל, אני חושבת שזה חלק ממעגל קסמים שבו אנחנו מכניסים את עצמנו לדיכאון בגלל נושא מסוים ואז כל השאר מתפקשש או נראה לנו רע. בשביל לצאת מהמעגל הזה, צריך הרבה כוח, קצת אומץ, וסבלנות. להתחיל לשנות דברים אחד אחד. האם יש עבודה שתוכלי למצוא באיזור מגורייך? האם יש עבודה באיזור קצת יותר רחוק, אבל שתוכלי לעשות את הנסיעה רק עד שתוכלי לשכור דירה במקום קרוב יותר? דרך עבודה אולי תוכלי גם להכיר אנשים חדשים, מה שיעשה לך טוב גם בתחום הזה. יכול להיות שבכלל הדיכאון מהאירוסין של האקס הוא זה שגורם לך להרגיש ככה? לגבי זה, לא נראה לי שיש הרבה מה לעשות. קשה להתגבר על מישהו שאוהבים, וקשה עוד יותר לגלות שלו לא היה קשה כלל. תני לזה זמן, תעכלי, תתמודדי בדרכך שלך, עד שזה יעבור. זה יעבור בסוף... וכשתחשבי עליו יצבט לך הלב, אבל רק קצת. תקופות רעות לפעמים מצריכות מאיתנו התמודדות אחרת, שינוי חשיבתי. אבל בסופו של יום - זו תקופה. ותקופות דינן לחלוף ביום מן הימים...

 

[פרפרי אהבה]

ברוכה הבאה דפי ../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

אני חושבת שאת צריכה לעשות סדר לעצמך, להציב לעצמך מטרות ולראות אילו אפשרויות קיימות כדי לקדם את זה. לגבי החבר לשעבר- כנראה שלא נועדתם לזה,יש סיבה לפרידה. תפרגני לו ונסי לא לחשוב על זה יותר מידי

לגבי עבודה-אולי עבודה זמנית כלשהו? לדעתי, זה יעשה לך ממש טוב גם אם לא ממש בתחום,דרך להכיר אנשים חדשים.

 

[פיני שרגיל בן סירה]

יש גם הווה טוב יותר

ראשית, מסכים עם סליפלסביוטי - תחום מסוים בו אנו חווים קושי צובע, פעמים רבות, בצבעים כה חזקים של דכדוך ואין מוצא עד שהכל נראה חסר מוצא. השינוי דורש סבלנות ונכונות להתמקד בטיפול במשהו אחד וממנו לעבור בהדרגה הלאה. סך הכל את עצמך כתבת בתחילת ההודעה שלך "אני בשלב בחיים..." ושלב הוא, מן הסתם, רק אחד מתוך שלבים רבים, שבאים לפניו ואחריו ויכולים להיות שונים בתכלית ממנו. את מתארת תקיעוּת בתחומי התעסוקה, זוגיות, חברה, מגורים ופרנסה. הקושי הוא, כמובן, העובדה שמדובר בהרבה חזיתות, שיוצרות עומסים רגשיים (ואחרים) רבים. במילים אחרות, קל יותר להתמודד עם מצב בו יש קושי רק בתחום הזוגיות, למשל, או רק בתחום המגורים. קשה יותר להתמודד עם מצב בו יש מגוון רחב ומעיק של קשיים. אבל יש גם חדשות טובות - כאשר זה המצב, מותר להניח שכמעט כל שינוי לטובה, גם אם הוא קטן, כבר יורגש כהקלה משמעותית. מציאת תעסוקה בתחום שלך או התחלת זוגיות חדשה או היכרות עם חבר או חברה חדשים וטובים וכו' - גם רק אחד מכל אלה ייצור שיפור שיורגש מהר מאד. אשר לתחושות, דעתי היא שעדיף לחוש אותן, לתת להן להיות ולא לדחוק אותן לקרן זווית. התחושה נמצאת שם מסיבה מסוימת ולנסות להחניק אותה לא יגרום לסיבה הזו להיעלם. התחושה יכולה להיעלם לזמן מה, אבל היא תמיד תשוב מתישהו כל עוד הסיבה עצמה לא זכתה לעיבוד ופתרון. פעמים רבות אנשים אומרים שהם מפחדים לתת לעצמם להרגיש רע / בדיכאון / עצובים וכו'. החשש הוא מכך שאם אתן לעצמי להרגיש רע "אתרגל" להרגשה הרעה, כביכול, ולא אוכל לצאת ממנה. אני בדרך כלל משתדל לא להתבטא בפסקנות יתרה ולא לזלזל בדברי אחרים, אבל בעניין הזה אני מרשה לעצמי להגיד באופן הברור (ואולי הבוטה) ביותר - שטויות. אנחנו לא שוקעים בדיכאון מבלי יכולת לצאת ממנו רק כי נתנו לעצמנו להרגיש רע. ההפך הוא הנכון. ככל שניתן לעצמנו לחוות את הקושי ואת הכאב ולא נילחם בהם, כך הם ימצו את עצמם ויתפוגגו מהר יותר. הבום שחטפת בעקבות החדשות על אירוסי החבר לשעבר הוא הדבר הכי טבעי שיש. היית בזוגיות, אהבת, נקשרת. לאבד זאת בהכרח גורם לכאב. תני לו להיות. האם תרצי לשתף לגבי התחום אותו למדת ולמה, לדעתך, תוכלי להתקדם בו רק או בעיקר באזור המרכז? השיתוף והתגובות, גם אם הם לא פותרים את הקשיים מבחינה קונקרטית, יכולים להביא להקלה, לפחות זמנית. מקווה שכך תרגישי. פיני

 

[ligadg]

צרות באות בצרורות

מסכימה לגמרי עם דברי פיני אך חשוב לי מאוד להבהיר שעל אף "ככל שניתן לעצמנו לחוות את הקושי ואת הכאב ולא נילחם בהם, כך הם ימצו את עצמם ויתפוגגו מהר יותר." יש להיזהר כי לעתים משהו בחיינו מהווה טריגר לדיכאון ואחר כך אנו יכולים לסבול במשך תקופה ארוכה בלי יכולת עצמית לצאת מזה.צריך להיות ערניים ו/או להקציב לעצמנו זמן ל"בלבלות" ואז לאסוף את עצמנו ולהתחיל לצמוח. מנסיוני במקרה של דכאון קליני רוב הסיכויים שבלי עזרה מקצועית יהיה קשה לצאת מזה.

 

[פיני שרגיל בן סירה]

לאט לך...

אני לא חושב שמישהו פה דיבר על דיכאון קליני. המרחק בין תחושות של קושי, דכדוך, בלבול, חוויה של אין מוצא וכד', לבין דיכאון קליני הוא כמו המרחק שבין ללכת בלילה למטבח בחושך ולדפוק את הזרת במשקוף הדלת (כאבים איומים שבאותו רגע נראה שאין כאב נורא מהם בעולם), לבין לעבור קטיעת רגל בגלל מחלה. אדם שמאפשר לעצמו להיות במקום הקשה ולחוות את התחושות הלא טובות לא ייקלע, כך פתאום, למצב של דיכאון קליני. דיכאון קליני אינו מופיע כי אדם נתן לעצמו להיות מדוכדך. בנוסף, אם יש רקע ונסיבות להופעת דיכאון קליני הרי שהוא יופיע גם אם האדם נורא יתאמץ לחייך כל הזמן. ואכן, הדיכאון הקליני, כשמו כן הוא - דורש את התערבותו של קלינאי כזה או אחר. כאמור, לא בכך עסקינן. לדעתי, כדאי להיזהר מעט יותר לפני שמסיטים את השיחה למקומות שהיא כלל לא היתה אמורה להגיע אליהם מלכתחילה.

 

[dafi d]

תודה על המענה

המצב טיפה השתפר... החלטתי לפתוח אופקים... ולא להינעל רק על תחום הלימודים העיקרי (פיני לשאלתך.. למדתי צילום)... אני אלך לכיוונים שונים לראות אולי תחום אחר מתאים לי.

 

[SleeplessBeauty]

בהצלחה!

 

[פיני שרגיל בן סירה]

יצירתיות

הי dafi d, משמח לשמוע שיש ניצוץ של שיפור במצב. משמח גם לשמוע שהחלטת לבחון עוד אפשרויות. זה מאפשר, בהמשך, בחירה וביכולת לבחור בין אפשרויות שונות יש, לדעתי, חופש. רק חשוב לי להדגיש שזה לא סותר את האפשרות שתמשיכי גם לבדוק כיצד להמשיך עם הצילום. כלומר, בדיקת אפשרויות נוספות לא אומרת שעלייך לוותר על תחום שלמדת ושאת אוהבת אותו ורוצה לעסוק בו. כך או כך - תחום נהדר וכל כך יצירתי וגם אם לא תעסקי בו באופן מקצועי הרי שיש כל כך הרבה דברים לעשות איתו ובו. ואגב, ברור שיש מה לעשות בתחום הזה גם לא בתל אביב. אולי אפילו יכול להיות קל או לפחות אפשרי יותר למצוא עבודה בתחום דווקא לא במרכז של המרכז, המלא עד אפס מקום בכל התחומים האפשריים. בהצלחה רבה.

פיני