../images/Emo31.gif
הסיפורים העילגים האלה אולי משפיעים על אנשים כמוך בלבד. אמציא גם סיפור: המש סיפר לחיים, שמעון וברוך בקמפינג מול השקיעה על מיהולא. מנחם טען כי מיהולא התגלה אליו ואמר שכולם חייבים לצעוק 4 פעמים ביום "חורב התא ינודא", לדפוק את הראש בקיר כמו שור נוגח, לירוק אחד על השני, לכבד, לשמור על החיים של איש רעהו ועל הרכוש והפרטיות, לשקר, ולנדות כל אחד שעובר על החוקים של מיהולא, להביא חצי מהיבול להמש וכך גם כל ילדה בכורה בגיל 17, לאכול רק ביצי יען ולשתות רק גירה של פרה. מי שיעשה כדבריו יכובד בעת חלומותיו ויחלום על סעודה עם מיהולא, ובנוסף לאחר המוות יקבל 1000 נשים והרבה כסף, אלה שלא יעשו כדבריו יסבלו כל חייהם מעצבות ודכאון וגם מזל רע ובנוסף לא יזכו להגיע לעולם הבא ולקבל את ההטבות שם ואף ייתכן כי בני עמם יכחדו. המש הראה ללחבריו את הפתקה שע"פ דבריו מיהולא כינה אותה השודק ואלה הקשיבו לכל מילה ולאחר הקמפינג שיכפלו את השודק לכל אנשי הכפר. המש נהפך לשודק בכפר ובאחד הימים הביא ספר שלדבריו מיהולא כינה אותו "הרות" ושם היו בין השאר נכתב כיצד מיהלוא אמר "אריו יך בוט" וכל היקום נברא, בהמשך הספר נכתב על עלילותיו של הכפר "ינב לארשי" וכיצד מיהולא הציל אותם פעמים רבות מאסונות ועמים אכזריים וכיצד נתן להם את ספר ההרות במקום קדוש ששמו "יניס" מול 700,000 עדים. ולאחר מכן סופר כי מיהולא מחה את זכר "ינב לארשי" מכיוון שלא עשו כדבריו וכעת חידש עמם את ה"תריב" ועתה ניתנה להם הזדמנות לפתוח דף חדש ולעשות דבריו של מיהולא. יום אחד בא לכפר אדם בשם "טסיאתא" ושאל את שמעון "מה פשר המנהגים המשונים הללו?" אמר לו "מיהולא לא אמר לנו לעשות זאת", "התכוונת שהוא כן אמר, ומי זה בכלל?" שאל טסיאתא "הוא לא אמר, "והוא לא בורא היקום" ענה שמעון וירק על פניו של טסיאתא, "אנשים פרימיטיביים וחסרי מוסר" חשב לעצמו טסיאתא והמשיך לשאול את שאר אנשי הכפר אך ללא הואיל מכיוון שאלה לא ענו לו בצורה לוגית וירקו כמו גמלים אחד על השני. לבסוף הגיע אל המש שחי בטירה מפוארת עם כסף, משרתים ונשים רבות. שאל טסיאתא "למה אתה לא כמו כולם בכפר הזה?" ענה לו המש "כי אני שודק, חביב מיהולא", "מי זה מיהולא?" שאל טסיאתא "הוא ברא את היקום והושיע אותנו מידי מרצחים ונתן לנו חוקים לחיות על פיהם, התרצה להצטרף לקהילת התד שלנו?" "לא תודה" ענה טסיאתא ועיין בספר ההרות. לאחר עיונו גיחך והבין כי המש הערים על כל "ינב לארשי" לטובתו האישית. ניסה להסביר לבני הכפר את גודלה של בועת האשלייה בה הם חיים, אך ללא הואיל, כל ניסיונתיו כשלו- וגרוע מכך המש ציווה בשם מיהולא לסקול אותו בביצי יען. ברח טסיאתא מהכפר הפרימיטיבי העלוב והמסכן ואמר "דבר בהגיון לטיפש והוא יקרא לך בור, גורלם של הטיפשים והתמימים תלוי באנשים ערמומיים שקבעו את כל מהלך חייהם במאמץ רב של שקרים ומהתלות אך הרווח התועלתי היה שווה את כל המאמץ השטותי". וכך חי לו טסיאתא באושר ובעושר ובידיעות החוכמה והאמת, ואילו ינב לארשי חיו בסבל, שקר ובאשלייה שלא תתנפץ אלה רק בהחכימם מעט יום אחד, אולי...
