../images/Emo32.gifאתן פשוט לא מבינות כמה אני צריכה מישהי
שפשוט תהיה כאן ותתן לי חיבוק. החברים שלי, פשוט גרמו לי להרגיש שאין לי חברים. שאם יקרה לי משהו זה לא יזיז להן. החוסר עניין הזה. הניצול הזה. המחשבה המפגרת הזאתי שלהן שאני אהיה לצידן תמיד תמיד אבל כאני אצטרך אותן לא יהייה להן אכפת. קשה לי עם זה. זה כל כך מפחיד אותי הלבד הזה. עצוב לי ורע לי ואני שוקעת ברחמים עצמיים. אני מרגישה פטתית. אני מרגישה רע.