יש מה לעשות
הי, לא מקובל כאן בפורום להביא תמונות של הילדים, כדי להראות לכולנו כמה אנחנו גאים בהם. אבל, אנחנו באופן טבעי שמחים בהם, ומספרים עליהם הרבה. אני זוכרת שבערך לפני שנה היה כאן דיון על הנושא -חינוך למעורבות בחברה,תרומה לאחר - או איזו כותרת שנתנה לנושא. דיברו עלך תרומות- תרומות לקבצנים בצמתים, על תרומות של בגדים וצעצועים. ואני בכלל חשבתי על משהו אחר, ונדמה לי שכתבתי. המעשה, ההתנהגות של ההורה, כמו בהרבה דברים - משפיעה על הילד יותר מכל מילה. ילד שרואה שהוריו מאד מעורבים בדבר כל שהוא- אם אינו רואה עצמו נפגע מהדבר, קרוב לוודאי שיפנים בצורה חיובית התנהגות ההורה, ואולי יהיה כמוהו בעתיד. לא כל הילדים באותה משפחה, אבל משהו ילך בדרכי הההורים, ולא מתוך לחץ- אלא מתוך בחירה (סתם עולה לי בראש הצייר מיכאל קובנר , בנו של המשורר ומנהיג מרד גטו וורשה- אבא קובנר)או הורים שאוהבים לקרוא, והילד קורא וסקרן כמוהם.... אני מביאה קישור, שגרם לי לדמעות של אושר. צריך קצת לגלגל את הדף- כי זה מדור למכתבים למערכת לעיתון- למוסף "הארץ". כותרתו- כפי שנתן עורך עיתון "הארץ", במדור מכתבים למערכת: "יש מה לעשות". החתום, כפי שתראו מהשם- כיכב כאן הרבה בפורום, דבריו מופיעים באחת הכותרות "הנעות" בראש הפורום: " אמא הייתם הורים נפלאים- לא דחפתם, אפשרתם". כן, הוא ראה וחווה כל השנים מגיל צעיר - את הוריו- את מעורבותם החברתית, למרות שאביו צייר ואמו עובדת סוציאלית.כל אחד בתחומו, היה מעורב מאד- לא היה עסוק רק במקצועו וזהו... הוא נמצא גבוה גבוה מבחינת יכולת ההשתכרות, לכאורה, משום כישוריו- ואכן כבר היום, מיום שהחל ללמוד (כיום תואר שלישי), לא רק שלא משלם אגורה שכ"ל, גם מרוויח יותר מאמוואחותו העובדת בהנהלה של גוף עסקי(רק ממילגות ש"רודפות" אחריו, ומשעור בפיזיולוגיה לרפואנים בסימסטר אחד בשנה...). פעמיים בשבוע, נותן מעצמו, לנערים ונערות אתיופים, יוצר קשר עם משפחותיהם - ונפגש עם העוני והניכור החדשים והנוראים של מדינת ישראל. גם חוג סיור של החברה להגנת הטבע- מכניסה את אותם ילדים לחברה הישראלית... הוא מזמין את כולם- למעורבות חברתית במעשה כשלון נוראי של המדינה שלנו. עכשיו אין לנו התירוץ שהיה בעת הליות המסיטבות והקמת המדינה... דסי, רציתי לכתוב- אמא של... אבל מחקתי. מי שמעונין יקרא.
הי, לא מקובל כאן בפורום להביא תמונות של הילדים, כדי להראות לכולנו כמה אנחנו גאים בהם. אבל, אנחנו באופן טבעי שמחים בהם, ומספרים עליהם הרבה. אני זוכרת שבערך לפני שנה היה כאן דיון על הנושא -חינוך למעורבות בחברה,תרומה לאחר - או איזו כותרת שנתנה לנושא. דיברו עלך תרומות- תרומות לקבצנים בצמתים, על תרומות של בגדים וצעצועים. ואני בכלל חשבתי על משהו אחר, ונדמה לי שכתבתי. המעשה, ההתנהגות של ההורה, כמו בהרבה דברים - משפיעה על הילד יותר מכל מילה. ילד שרואה שהוריו מאד מעורבים בדבר כל שהוא- אם אינו רואה עצמו נפגע מהדבר, קרוב לוודאי שיפנים בצורה חיובית התנהגות ההורה, ואולי יהיה כמוהו בעתיד. לא כל הילדים באותה משפחה, אבל משהו ילך בדרכי הההורים, ולא מתוך לחץ- אלא מתוך בחירה (סתם עולה לי בראש הצייר מיכאל קובנר , בנו של המשורר ומנהיג מרד גטו וורשה- אבא קובנר)או הורים שאוהבים לקרוא, והילד קורא וסקרן כמוהם.... אני מביאה קישור, שגרם לי לדמעות של אושר. צריך קצת לגלגל את הדף- כי זה מדור למכתבים למערכת לעיתון- למוסף "הארץ". כותרתו- כפי שנתן עורך עיתון "הארץ", במדור מכתבים למערכת: "יש מה לעשות". החתום, כפי שתראו מהשם- כיכב כאן הרבה בפורום, דבריו מופיעים באחת הכותרות "הנעות" בראש הפורום: " אמא הייתם הורים נפלאים- לא דחפתם, אפשרתם". כן, הוא ראה וחווה כל השנים מגיל צעיר - את הוריו- את מעורבותם החברתית, למרות שאביו צייר ואמו עובדת סוציאלית.כל אחד בתחומו, היה מעורב מאד- לא היה עסוק רק במקצועו וזהו... הוא נמצא גבוה גבוה מבחינת יכולת ההשתכרות, לכאורה, משום כישוריו- ואכן כבר היום, מיום שהחל ללמוד (כיום תואר שלישי), לא רק שלא משלם אגורה שכ"ל, גם מרוויח יותר מאמוואחותו העובדת בהנהלה של גוף עסקי(רק ממילגות ש"רודפות" אחריו, ומשעור בפיזיולוגיה לרפואנים בסימסטר אחד בשנה...). פעמיים בשבוע, נותן מעצמו, לנערים ונערות אתיופים, יוצר קשר עם משפחותיהם - ונפגש עם העוני והניכור החדשים והנוראים של מדינת ישראל. גם חוג סיור של החברה להגנת הטבע- מכניסה את אותם ילדים לחברה הישראלית... הוא מזמין את כולם- למעורבות חברתית במעשה כשלון נוראי של המדינה שלנו. עכשיו אין לנו התירוץ שהיה בעת הליות המסיטבות והקמת המדינה... דסי, רציתי לכתוב- אמא של... אבל מחקתי. מי שמעונין יקרא.