DSOTM
הינו פרוג לחלוטין. אין פה "נטייה לפרוג". לא יכלת לבחור אלבום יותר "פרוגי" ממנו. "איך הם פרצו גבולות"? נתחיל בסיד, שהיה הבסיס (יחד עם הביטלס של אותן שנים) לפסיכדליה של אז וגם של היום. נעבור לכך שהם המציאו את המונח "אלבום קונספט". סרג'נט פפר בזמנו היה קרוב, עם רעיון מרכזי מאחוריו אך ללא מימוש רציני של העניין. זה התחיל ב-AHM, עבר לMEDDLE וקיבל את הצורה הכי "אמיתית" שלו, כמו שרובנו מכירים אלבומי קונספט, בצורתו של DSOTM. אחרי סיד, הם פנו החלו ליצור מוסיקה יותר מתקדמת, והיו חלק מהלהקות שהיוו את הבסיס ליצירת הפרוג, ב-70', יחד עם להקות כמו King Crimson, Genesis, Yes ועוד. לאורך כל הזמן הזה ווטרס פרץ שוב ושוב את גבולות הליריקה שהיו בזמנו, השתמש בשיר להעביר מסרים, מחאה, סיפורים, ביוגרפיה אישית ועוד. הם היו מפורצי הדרך עם הסינתיסייזר. כן, אם תשאל אנשים מסויימים הם יגידו לך שהסינתיסייזר היה קיים עוד משנות ה-50. אבל אני אישית לא קורא לקופסא ענקית ומלאת כפתורים כלי נגינה. ההתפתחות המאוחרת שלו, כפי שניתן לראות אותה בסרטון על מאחורי הקלעים של הDSOTM בפומפיי, הייתה יצירה של הלייט 60'. הפלויד היו מהאמנים הראשונים להשתמש בסינתיסייזר, ובוודאי היו האשונים להלחין בעזרתו שיר שלם (שכולו מבוסס סנית' - OTR). נמשיך לחומה, פה אני אפילו לא חושב איפה אני צריך להגיד שהיא פורצת דרך. ועוד לא דיברתי אפילו מילה על פריצות הדרך של הנגנים עצמם, מייסון גילמור בעיקר. שוב, חכה שמישהו יעבור לתקן שגיאות לפני שאתה מסתך על תגובה זו.