יש לי שאלה

למיס קוקי

בכדי שיעשו משהו נגד אלימות נגד הילדים צריכים להישאר סימנים על גוף הילד כל מסמך אחר לא מספיק כולל הקלטות
 

רות 2

New member
כן נתתי פה ושם פליק בטוסיק

לילדי שבדק גבולות בניבולי פה וקללה לעברי ...ובאותו רגע וגם היום אני לא חושבת שכאן זה היא עניין של חולשה או תסכול אלה תגובה שהייתה שווה אלף מילות הסברה .. אז תרשו לי לא להתיפיפף.... בגדול בגדול אני מסכימה מכות זה אלימות כלפי ילד אבל גם כאן ... וגם בתגובותכם אל תהפכו את אותה אם לאישה מתעללת ואל תהפכו את אותו ילד לילד מוכה.. אתה פותח השירשור...כיון שהשתמתשתה במילה "הם מוציאים אותנו מדעתנו" כניראה(ושוב, כניראה) כאשר הייתם בתוך הנשואים זוגיות גם אתה השתמשתה במכה "חינוכית" והיום כאשר אתה צריך להסתפק בביקורים יש מבחינתך חשיבות לבילוי ולזמן האיכות שלך לילד.. ופחות לחינוך עצמו לפחות לאותו רגע .. וכיום מתפקידך הוא להעיר ולהזהיר שלא מקובל עליך בזמן ביקורך לצפות בכזה מחזה וכן אתה אפילו יכול להרשות לעצמך להזהיר שתערב את הרווחה ואת עובדות הסוציאיות אם רק תעז שוב להכות את בנך (נכון שזה סותר את כל מה שרשמתי למעלה !..ולמה? כי רק אתה יודע ורואה ויכול לדעת האם היא מגזימה במכותיה והאם כאן מדובר בשפיכת זעמה ותסכולה על ילדך) וכן ,גם לא יזיק שכל מה שאמרתה כאן על שלבי המעבר והפירוד אשר משפיעים על בנך יאמרו ושוב יאמרו לאוה אחת שהיא אם בנך..
 
פעם אחת

נתתי סטירה לבני..<לפני שנתיים שלוש לא זוכרת אפילו על מה..> את המבט בעינים שלו..זוכרת וכנראה תמיד אזכור.. אני..אמא..זאת שברגע של חולשה נתנה סטירה ביקשה סליחה.. לא יודעת אבל באותו רגע..של איבוד שליטה איכזבתי שתי אנשים.. אותי ואותו.
 
../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

לצהרי זה לא פעם ראשונה שלה גם אני פעם אחת נתתי בתעות מכה לילד ולא ישנתי בגלל זה איזה שלושה לילות
 
לידיעתך

הגירושין שלנו נובעים מדרכי החינוך שלה אני בחיים לא הרמתי יד על הילדים אני נותן להם מה שהרבה אבות לא חולמים אני שוטף מלא ויותר בחינוך הילדים אני שוטף מלא בגידולם ומגיע לכל מקום שיש צורך על מנת להיות שוטף ולעזור ולי יש דרכים אחרות להתמודד אם הילדים ולא מכות מכל סוג שיהיהלך המשך יום מקסים
 

פברואר68

New member
ממליצה לך מכל הלב והנשמה .....

לגייס את כל כוחות הנפש שלך לגייס את הרכות והאמפטיה שלך ואם אין תיצור ..... למצוא את הזמן המתאים לשוחח עם גרושתך רק בדרך שהיא תקבל ותקשיב לנסות לעזור ולהבין את המצוקה שלה בהתמודדות עם הילד ולעזור לה ולילד ולא באופן חד פעמי אלה באופן שותף יום יומי כי אסור שזה יקרה וכי אתה האבא יש לך אחריות גדולה וזו זכות וגם חובה שלך לטפל בכך באופן חכם ולהעזר באיש מקצוע שידריך אותך בהצלחה לך
 
למעלה