אחרי הכל
יפה שמדברים על הגיון. אז אם כבר, למי שמכיר פיזיולוגיה על קצה המזלג ויודע באילו לחצים מדובר במערכת הדם צריך להבין שלא חשוב מאיפה הדימום אם יש איפה ללחוץ אז הלחיצה תפסיק אותו. אני עומד מאחורי מה שאמרתי ולא מזמן גם הבאתי סימוכין לכך מהPHTLS: אין להניח ח.ע באופן אוטומטי על כל קטיעה (וכך הדין במקרה של דימום עורקי ללא קטיעה) אלא אך ורק לאחר שכשלו כל האמצעים האחרים לעצירת הדימום! היוצא מן הכלל הן נסיבות מיוחדות דוגמת סכנה, חושך, פעולות החייאה, אר"ן וכו'. בטח ובטח אין להניח אוטומטית ח.ע. על פציעה שבכלל לא מדממת כרגע או שהדימום מועט ביותר כפי שזה ברוב הקטיעות וכשהפצוע נמצא בהשגחה מתמדת! לעיתים גם אם מדובר היה בקטיעה מלאה עדיין ניתן לחבר את אותו החלק ולהשיג תיפקוד טוב שלו. הנחת ח.ע. שלא לצורך עלולה להקטין משמעותית את הסיכוי לכך אף אם הונח לפרק זמן קצר יחסית. ולסיכום, אני לא מסתמך על מנגנוני ההגנה של הגוף אלא על אותו מטפל שמשגיח על החולה שישתמש בשכל הישר, בהכשרה שלו, באמצעים שעומדים לרשותו והכל כמובן בהסתמך על ההנחיות המקצועיות העדכניות. לגבי הסמכויות - אם מישהו סבור שלכל האחיות אסור לפתוח וריד אז הוא טועה... וממש לפני סיום שאלה קטנה: פצוע עם שבר סגור בירך שלנגד עיניכם מתפתחת המטומה האם להניח ח.ע או לאו? (בהנחה שזאת הפציעה היחידה) שיהיה יום טוב ונעים לכולם, דני
