יש לי שאלה..

  • פותח הנושא Lydo
  • פורסם בתאריך

Lydo

New member
יש לי שאלה..

אם יש למישהו קטיעה והיא דימם די הרבה..מה עושים בכל הנוגע לעירוי כי מצד אחד הוא נכנס להלם והוא יכול למות משוק אז צריך לחבר עירוי...אבל..הבנתי שאם מחברים עירוי במצב כזה נפח הדם יגדל ויכול שהפצע שלאט לאט נסגר ונסתם והעירוי שיוסיף נפח לדם יפתח את הפצע מחדש אז מה עושים....
 

d a n i e l 111

New member
אם יש קטיעה...

אז שמים ח.ע. ככה שלא יהיה דימום...ואם תשים בזמן לא תצטרך לתת עירוי...אבל אם כבר תצטרך..עם ח.ע. לא יהיה דימום...
 

שקוף 101

New member
אז ככה

א.לפני הכל שמים כמובן ח.ע. ב.אם נראה שהוא איבד הרבה דם +סימני הלם אז מחדירים עירוי וכשיש ח.ע. אין סיכוי שהוורידים יפתחו
 
לכן ישנו דבר בנט"ו\אט"ן שניקרה

big\small המאפשר להחדיר עירוי\תרופות לתוך העצם ולכן ולכן הדבר ניתן ואף רוצויי ואפילו נחוץ בלה בלה בלה תקנו אותי אם אני טועכה.. ביי ביי לילה טוב לא משנה
 

BenCarmon

New member
נראה לי שאת קצת טועה

הביג מאפשר החדרת תרופות לעצם כשאין אפשרות לפתוח וריד. בחיים בהלם לא משתמשים בביג!!! משתמשים בו רק כשאי אפשר לפתוח וריד וגם זה מאוד נדיר. זמן הגעת התרופה לאיבר המטרה הכי קצר הוא דרך הווריד ולכן תמיד יעדיפו וריד מאשר ביג וגם זמן דרך הטובוס הזמן קצר יותר לכן אם יש טובוס יעדיפו לתת דרכו את התרופות (לרוב) מה גם שלאדם בהכרה זה מאוד מאוד מאוד כואב ....
 

DOPLEXN

New member
אמרת שבהלם לא משתמשים?

הלם זה המקרה הקלאסי שבו משתמשים ב-B.I.G. כידוע, במצב של הלם היפוולמי קיים קושי למצוא וריד להחדרת עירוי תוך ורידי או מיני תרופות. על כן משתמשים בBIG שמהווה פעולה שולשנית ומבוצע רק ע"י רופא או פאראמדיק.
 
למה המקרה הקלאסי??

שימוש בעירוי תוך גרמי רק במקרה שלא מצליחים למצוא ווריד (בד"כ בהחייאה, ולא ל"סתם" חולה עם וורידים קשים).
 

paradan

New member
המקרה באמת די קלאסי

מצב של הלם עמוק הוא באמת מקרה די קלאסי לשימוש בBIG ולדעתי הוא לא בדיוק בהגדרה של "סתם" ורידים קשים. במקרה של הנט"ן שבו כבר לא קיימת אופציה לגישה לוריד מרכזי יוצא שהשימוש בBIG הוא הפיתרון המתבקש.
 

שקוף 101

New member
קצת על הbig

מה שכתבת נכון ויפה אבל..... בקשר לנושא שדובר עליו(הרחבת ורידים לאחר ח.ע.)זה לא כ"כ רלוונטי כי עירוי דרך הbig יעשה את אותה פעולה של הav. ולידע כללי:big זה הברירה האחרונה ולא רצוי כ"כ........
 

paradan

New member
תשובה

אני מבין ממה נובע מה שאתה שואל ונראה כי קיבלת הסבר חלקי, לא ממצא ואף אולי לא נכון. נכון, בשנים האחרונות קיימת גישה חדשה להחייאת נוזלים מבית מדרשו של פרופ' בשם מדוקס שמדברת על כך שהחייאת נוזלים טרם השתלטות על הדימום יכולה להיות קטלנית. הגישה שלו מסתמכת על מחקר שהוא עשה והגיון מאחוריה הוא כזה: עם הדימום והתפתחות ההלם ההיפוולמי לחץ הדם יורד מה שמקטין את הדימום עצמו. עם הקטנת הדימום והקטנת הזרימה מתגבר הסיכוי ליצירה של קריש דם שיעצור את הדימום או יקטין אותו עוד יותר. במידה ומבצעים החייאת נוזלים טרם ההשתלטות על הדימום האפקט שמתקבל יכול להיות קטלני - דילול דם וגורמי קרישה, העלאת לחץ הדם והגברה של הדימום וסיכוי קטן יותר להיווצרות קריש טבעי שיעצור את הדימום. לכן גישתו אומרת שיש לשמור על ערך לחץ דם מינימלי שיאפשר פרפוזיה לאיברים חיוניים אך לא גבוה מדי פן יגדיל את הדימום. על הערך הזה יש גם מלא וויכוחים אך בגדול אומרים שצריך לשמור את הלחץ דם בסביבות ה-80-90 סיסטולי ולא לשאוף להחזירו לגבול הנורמה. מכאן גם השם לכל העסק הזה - permissive hypotension (איפשור לחץ דם נמוך). כל העסק הזה לא רלוונטי לדימום נשלט כמו כזה מקטיעה שנעצר ע"י ח.ע. (ולרוב אף בלי הח.ע.*) או לאחר תיקון ניתוחי. על אף שעדיין יש חילוקי דעות על נכונות הגישה הזאת כבר די ירדו מהקטע של החייאת נוזלים בשטח ע"י העמסה אוטומטית של 2 ליטר הרטמן (למעט אולי צה"ל). *רק הערה קטנה לגבי לגבי השימוש בח.ע. - זהו מוצא אחרון בלבד לאחר שלא מצליחים להשתלט על הדימום באמצעים אחרים או בעת נסיבות מיוחדות (כגון חושך, החייאה, סכנה כד'). אין להניח ח.ע. בצורה אוטומטית בגלל שיש קטיעה. ערב טופ, דני
 

amitp

New member
שכחת גם לציין

שזה בין היתר עניין של זמן פינוי. כשזמן הפינוי הוא קצר אפשר להסתפק בלחץ דם נמוך יחסית, אולם כאשר הוא ארוך חייבים לבנות לחץ דם מספיק על מנת לספק פרפוזייה מספקת לרקמות. הנ‏ה תשובתו של ד"ר פיני הלפרין לשאלה בפורום איגוד הפאראמדיקים.
 

medic20

New member
אתה יכול להסביר?

למה לא לשים ח.ע בקטיעה? (מלאה לצורך העניין) איך עוד אפשר לנסות לעצור את הדימום? קריש/ספאזם טבעי זה משהו שאפשר לסמוך עליו לאורך זמן בפינוי/טלטול? נגיד שאנחנו במצב רגיל ללא כל ההתוויות האוטומטיות ל ח.ע? תודה
 

d a n i e l 111

New member
תסלח לי...

אין לי מושג מאיפה הקרצת את כל זה.... אבל ממתי לא שמים ח.ע. על קטיעה...זה הדבר היחידי שאפשר לשים... ואת כל זה לא צריך שפרופ' יגיד לי את זה כי זה ברור מאליו... אבל על מה שנכתב פה...לא יעיל לשטח...למה בשטח יש קטיעה...דבר ראשון ח.ע....כי אתה לא יכול להסתמך על מנגוני ההגנה הטבעיים בגוף...
 

DOPLEXN

New member
אין צורך להכליל. . .

ישנן נסיבות בהן עדיף להימנע מח.ע. אתן דוגמה: כאשר זמן הפינוי הוא קצר, עדיף להשתמש בחבישה לוחצת עד הגעה לבי"ח. זאת כמובן ע"י הודעה לבי"ח- הם יכינו חדר ניתוח ושם נוכל להציל את חלק הגפה שנשאר.
 
כשיש קטיעה...

לדעתי, במקרה של קטיעה אין ממש מה להציל מהיד הנקטעת כי היא קטועה, אז כדאי ישר לשים ח"ע. מקרה של שט"ד שלא נעצר ע"י ת"א ומשולש לחץ, זה כבר סיפור אחר...
 

EMT D

New member
קודם כל

לגבי הנושא של שיקול דעת עם לשים חוסם או לא לשים אין פה בכלל שאלה!!! גם אתה חושב שבקטיעה מנגנוני ההגנה של הגוף יפעלו מספיק טוב לטווח קצר או ארוך או עם צריך להעלות לחץ דם ע"י נוזלים או לא זה לא עניין בר החלטה בסמכות של טכנאי רפואת חירום כלשהו החל ממע"ר ועד לפראמדיק. כאנשי רפואת חירום אנו מחוייבים למנוע התדרדרות ולהקפיא מצב של הנפגע על מנת לייצב אותו מספיק שיגיע חי לדרג בכיר יותר כלומר בית חולים או נט"ן. לכן מוגדר חד משמעית שאין לנו שיקול דעת בנושא של ח.ע - במקרה קטיעה שמים אותו חד משמעית. בשביל זה הרחיבו לנו סמכויות שלמשל אחות שלומדת 3 שנים לתואר אחות מוסמכת אסור לה לעשות כגון פתיחת וריד למשל ע"י חובש רפואת חירום שעשה קורס שמשכו 203 שעות . אין אני חס וחלילה מזלזל בזה או האחר אבל הסיבה למשל שאנו עושים דברים בשטח היא שהזמן והאמצעים הם לרעתינו ולכן בהרבה מקומות לא נותנים מקום לשיקול דעת ואילו באחרים כן . אפילו הפרוטוקולים של האט"ן הם מקובעים ומאפשירם כביכול שיקול דעת אבל גם הוא מוגבל וגם לו יש התניות. אה ולסיום כל הנאמר בלשון זכר מתכוון גם ללשון נקבה ולהיפך. שמעון
 

paradan

New member
אחרי הכל

יפה שמדברים על הגיון. אז אם כבר, למי שמכיר פיזיולוגיה על קצה המזלג ויודע באילו לחצים מדובר במערכת הדם צריך להבין שלא חשוב מאיפה הדימום אם יש איפה ללחוץ אז הלחיצה תפסיק אותו. אני עומד מאחורי מה שאמרתי ולא מזמן גם הבאתי סימוכין לכך מהPHTLS: אין להניח ח.ע באופן אוטומטי על כל קטיעה (וכך הדין במקרה של דימום עורקי ללא קטיעה) אלא אך ורק לאחר שכשלו כל האמצעים האחרים לעצירת הדימום! היוצא מן הכלל הן נסיבות מיוחדות דוגמת סכנה, חושך, פעולות החייאה, אר"ן וכו'. בטח ובטח אין להניח אוטומטית ח.ע. על פציעה שבכלל לא מדממת כרגע או שהדימום מועט ביותר כפי שזה ברוב הקטיעות וכשהפצוע נמצא בהשגחה מתמדת! לעיתים גם אם מדובר היה בקטיעה מלאה עדיין ניתן לחבר את אותו החלק ולהשיג תיפקוד טוב שלו. הנחת ח.ע. שלא לצורך עלולה להקטין משמעותית את הסיכוי לכך אף אם הונח לפרק זמן קצר יחסית. ולסיכום, אני לא מסתמך על מנגנוני ההגנה של הגוף אלא על אותו מטפל שמשגיח על החולה שישתמש בשכל הישר, בהכשרה שלו, באמצעים שעומדים לרשותו והכל כמובן בהסתמך על ההנחיות המקצועיות העדכניות. לגבי הסמכויות - אם מישהו סבור שלכל האחיות אסור לפתוח וריד אז הוא טועה... וממש לפני סיום שאלה קטנה: פצוע עם שבר סגור בירך שלנגד עיניכם מתפתחת המטומה האם להניח ח.ע או לאו? (בהנחה שזאת הפציעה היחידה) שיהיה יום טוב ונעים לכולם, דני
 
למעלה