למרות שזאת לא מטרת השרשור...
אני מגיב (ויסלח לי הפורום על הסטיה): כח המשיכה לא קיים כדי להחזיק אותך למטה- אתה מוחזק למטה מכיוון שיש כח משיכה. החיים התפתחו בהתאם לתנאים, לא התנאים בהתאם לחיים. להלן, מאמר שנכתב בנושא: "במסגרת דיון העוסק בדת ואמונה התבקשתי להסביר את עמדותי האנטי-דתיות, ובצדק. לא עוד הפרכת התנ"ך שוב ושוב בעזרת הוכחות מדעיות, מציאת סתירות ושאר דרכים (הפרכות להמוניהן קל מאוד למצוא, נמצאות במקומות רבים ברחבי רשת האינטרנט ולכן אינני מוצא צורך לפרטן כאן). לא עוד להסביר במה אינני מאמין ולמה, אלא במה אני כן מאמין ולמה- או, מדוע בעצם אינני מאמין באלוהים, לפחות לא במובן המקובל (וכנראה שבכלל לא- על זה אני עדיין לא סגור). -"מדי יום לא נופל כדור הארץ אל תוך השמש. האירוע המדהים הזה, אי נפילת כדור הארץ אל השמש, מתרחש מדי יום ביומו מזה מיליארדי שנים. אין יום אחד בו לא קרה הדבר. האם תודו לי על כך? חלילה! יורקים בפרצוף!"- (דברי ה' מתוך "יהוה ואני"\זהר קפיץ-קפוץ - במה חדשה) אמנם הציטוט לקוח מתוך סיפור הומוריסטי, אך הוא מייצג את עמדתם של כל אנשי הגדולה שהאמינו בקיומו של אלוהים. אייזיק ניוטון, למשל, האמין שלמרות שכדוה"א סובב סביב השמש לפי חוקי הפיסיקה, מדי פעם מתערב הבורא ומתקן את מסלולי הכוכבים כך שלא יתנגשו. ננסח את הסיבה לאמונתם בצורה ברורה יותר: הם האמינו כי לא יכול להיות שיקום מורכב כל כך וחיים מורכבים כל כך יתקיימו ללא תכנון ו\או התערבות אלוהית. אך מדוע, בעצם, לא? אנסה להסביר את עמדתי בעזרת מקרה היפוטתי. יבוא הדתי ויאמר: "האין זה נפלא שאלוהים בראנו בכדוה"א ולא בפלוטו, שם קפוא ושומם?". אני טוען, שאין כאן כל יד אלוהית. הסיבה היא פשוטה- בכדוה"א ישנם תנאים המתאימים להתפתחות חיים. האם יכולנו בכלל להתפתח בכוכב כמו פלוטו ולשאול עצמנו שאלות כגון אלו? וודאי שלא. כך גם באי- נפילת כדוה"א אל השמש. אינסוף כוכבים דמויי ארץ ואחרים נבלעו על ידי כוכבים דמויי שמש. גם סופו של כוכבנו הקט להבלע על ידי השמש. באותה מידה שהמחשבות נחשבות כרגע כאן, הן יכולות להחשב בזמן זה או אחר במקום אחר. ניקח שני כדורים, נזרוק אותם לכיוונים אקראיים משני מקומות אקראיים בחדר, ונזניח את החיכוך (ושאר כוחות חיצוניים)- כלומר, הם לעולם ינועו מקיר לקיר, לרצפה, לתקרה וכן הלאה. מהי הסבירות שיתנגשו כעבור שניה? לא גבוהה במיוחד. מהי הסבירות שיתנגשו כעבור דקה? גבוהה יותר. מהי הסבירות שיתנגשו כעבור שעה? גבוהה הרבה יותר. מהי הסבירות שיתנגשו בזמן אינסופי? גבוהה מאוד. עצם העובדה שאירוע אפשרי לקיום מתקיים ברגע מסויים (כמו, למשל, קיום החיים על פני כדור הארץ) אינה מצביעה על תכנון. הרי ישנם אינסוף נקודות מרחב וזמן בהן האירוע אינו מתקיים. אין תכנון מוקדם מתחייב מכך- להפך, הגיוני להניח שאין. אם היה תכנון אינטילגנטי מוקדם- האם באמת היו נדרשות כל נקודות הזמן והמרחב בהן האירוע אינו מתקיים? מדוע מתקיימים כוכבים ללא חיים וללא כל זיקה לכדוה"א במרחקים אדירים ממנו? אם היה תכנון, למה לנו העודפים, אם לא כמקומות בהן האירוע אינו מתרחש? אם כן, אני מאמין בסיבתיות. החיים מתקיימים כי נוצרו תנאים המאפשרים אותם, ממש ולחלוטין במקרה. כמו שבאינסוף מקומות החיים לא מתקיימים, כאן הם כן. יגיד הדתי: "ראה את כל התנאים הצריכים להתקיים חעל מנת שיווצרו חיים!" ואענה לו כי בשלב מסויים לאורך ציר הזמן, הם היו יכולים להיווצר בצורה אקראית, וכי אם לא היו נוצרו כך, הרי לא היה שואל עצמו שאלות אלו. אם כן, מדוע מתקיימים החיים? החיים מתקיימים משום שהם מתקיימים. רצף האירועים מתרחש משום שהוא מתרחש ולא אחר, כי אחרת לא היינו נותנים את דעתנו על רצף האירועים הזה. מבין כל אפשרויות התרחישים, התרחש זה, ובהמשך יתרחשו אחרים. בהנתן זמן מספק, יתרחשו כולם פרט לאלו שאינם יכולים להתרחש, או שאינם יכולים להתרחש יותר- אך אלו שאינם סבירים שיתרחשו יכולים להתרחש וכנראה יתרחשו או שהתרחשו. למרות כל זאת, אין בכך על מנת לקבוע דטרמיניזם, לשלול בחירה חופשית או להחליט על אי-קיומה של משמעות לחיים. להפך- אני מאמין בכל מאודי שישנה משמעות שאינה מובנת לנו, ושישנה אקראיות ובחירה חופשית מובנית בתוך מערכת חוקים (עולם כאוטי, אם תרצו). אך מכאן לתליית המשמעות באיזו ישות לא מוכחת- אפילו לא אמפירית- בשם "אלוהים", ועוד להגשמת אותה ישות בדף ודיו, הדרך ארוכה ורצופת אי- הגיון."
