שובר החומות
New member
יש לי שאלה
אני כרגע בחור ישיבה חסידית שבחודשים האחרונים דוגר באינטרנט על כמויות של חומרים בנושא אמונה ואתאיזם, מה שבהחלט הביא לערעור כל השקפת העולם שגדלתי עליה. אבל גם אם תיאורטית אני לפעמים מגיע למסקנה שהיהדות לא נכונה, בתכל'ס אני לא מסוגל לבצע דברים שאין מהם דרך חזרה, כמו חילול שבת, לא להניח תפלין, וגם דברים יותר קטנים כמו ברכת המזון. השאלה שלי היא (ואולי היא קצת בנאלית, אבל בכל זאת) מה היה הרגע אצלכם שבו הייתם מסוגלים לשלוח יד למתג בשבת, והאם הייתם שלמים עם ההחלטה גם רגע אח"כ? אשמח לתשובות כנות.
אני כרגע בחור ישיבה חסידית שבחודשים האחרונים דוגר באינטרנט על כמויות של חומרים בנושא אמונה ואתאיזם, מה שבהחלט הביא לערעור כל השקפת העולם שגדלתי עליה. אבל גם אם תיאורטית אני לפעמים מגיע למסקנה שהיהדות לא נכונה, בתכל'ס אני לא מסוגל לבצע דברים שאין מהם דרך חזרה, כמו חילול שבת, לא להניח תפלין, וגם דברים יותר קטנים כמו ברכת המזון. השאלה שלי היא (ואולי היא קצת בנאלית, אבל בכל זאת) מה היה הרגע אצלכם שבו הייתם מסוגלים לשלוח יד למתג בשבת, והאם הייתם שלמים עם ההחלטה גם רגע אח"כ? אשמח לתשובות כנות.