יש לי שאלה... (מוזרה)

avidadon

New member
לא אוהב

יכול להיות שהמנגינות כשלעצמן יפות, אבל הן מתקשרות אצלי עם דברים אחרים שאני לא אוהב.
 
יש לי טראומה מהניגונים האלה ...

אף פעם לא נהניתי מתפילת חג. תמיד ניסיתי לחשב לפי מספר הדפים שנשארו מתי גומרים כבר. האמת, אני נזכר שהיו לי כמה תפילות נחמדות בבסיס שבו שירתתי. היינו שני דתיים, וכל השאר היו מזרחים מסורתיים שהגיעו (סליחה, היו גם כמה חילונים שורשיים אשכנזים שהגיעו ולא הבינו מה קורה כ"כ, ושתי חיילות שהגיעו במוצאי יו"כ ושאלו מתי "כל נדרי"). הייתה תפילה משפחתית עם ניגונים מזרחיים, והיה דווקא לא רע. אולי בגלל שזה היה שונה מהיבבות היקיות שאליהן אני רגיל ...
 
אתה חולה

אתה הולך לעשות את כל החג בבית כנסת בגלל שאתה אוהב את המנגינות? זה נשמע לך בריא? לא יותר פשוט לקנות דיסק? אתה יודע מה? קח איתך לבית הכנסת טייפ ריקורדר, תקליט הכל וכך לא תסבול מגעגועים. בכל פעם שתרצה לשמוע - תשמע. כדי למנוע רעשים מכיוון הבטן, בדוק כבר היום מה המקום האקוסטי בבית הכנסת (יש מקום כזה ששומעים בו הכי טוב והכי הרמוני, בד"כ זה במרכז הקשת. אם יש) והצמד אליו את טייפ הריקורדר. עכשיו זה הזמן לעשות ניסויים לפני היום הגדול. כל שעליך לעשות הוא להחליף קסטות. בעיקר לקראת הקטעים האהובים עליך. >ספל חמאה הייתה מסתפקת בדיסק. עם זאת אין כמו הקלטה טובה של שידור חי<
 
רעיון טוב איך לא חשבתי עליו לבד...

אבל יש לי בעיה עם הרעיון הזה בשביל להקליט הכל אני חייב ליהיות שם כל הזמן... אגב מה אתם אומרים אם אני יאכל ביום כיפור אנשים בבי"כ ישימו לב שאכלתי? כי אתם יודעים לא נעים לי לשבת שם ולאכול... (חחח מצחיק אותי ליכתוב על יום כיפור בשבת:) בכל אופן אני נשאר איתן בדעתי אני יהיה בבי"כ אולי לא כל הזמן אבל לפחות בחזרת הש"ץ שאז המנגינות הכי יפות...
 

דּרדסית

New member
אוהבת את המנגינות?

מאז ומתמיד שנאתי את התפילות. שנאתי להיות בעזרת נשים הקטנה למעלה והגברים מתרווחים להם בקומות התחתונות. שנאתי לעמוד בתוך גוש הנשים ולהתחרות מי מתנדנדת יותר חזק. לפעמים המצב יצא מכלל שליטה, אני לא יודעת למה, אבל היו לי חברות שחשבו שכמה שהן תתנדנדה יותר חזק ככה תזכנה לחתן צדיק יותר. הן היו שמות את הסידור על העינים ומתנדנדות בקשת. הייתי יושבת בבית כנסת, שמה את הסידור על העיניים ונרדמת. שנאתי את כל הבלאגן של הנשים עם הילדים שהיו צורחים בדיוק בתקיעות. את הריח של הבמבה בשקית. בתור ילדה, הייתי תמיד בורחת למטה ומתנדבת לשמור על כל השכונה. אחר כך אמא שלי תמיד היתה מצביעה לי על ילדה בגילי שיושבת עם אמא שלה כל התפילה. היום- גם אם יציעו לי כסף אני לא דורכת בבית כנסת. ולמנגינות? לא, אני לא מתגעגעת. דרדסית.
 

בן הרב

New member
תשמעו מה קרה לי

לא היה לי שום סיבה או תיכנון ללכת לסליחות, מהסיבה הפשוטה שלא הספקתי השנה לעשות עברות, זו היתה שנה עסוקה מאד, ולא היה לי זמן לזה, אבל יש לי כאן כמה חברה מהארץ, ושיגעו לי תמוח שהם רוצים ללכת לבית הכנסת של שלמה קרליבך, אמרתי למה לא, יאללה באו נלך, אני עומד שם ומקשיב לחזן, "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" הנשמה לך והגוף שלך (נו עם הניגון) עוד אפשר לסבול אבל!! אז הוא מתחיל איזה ניגון של שלומלה, וכל המחסומים ששמתי נפלו, אני לאט מתקרב לכיוון הבימה, אפה שהחזן עומד, ושר איתו, אי אי אי, OK עוד פעם אומרים שמה מלא דברים שאף אחד לא יודע מה הם, ואני נרגע, אבל! אז עוד ניגון של שלומלה, ועוד אחד, ככה ברצף אחד אחרי השני, (כל פסוק מנגינה אחרת) אני מרגיש שהגוף שלי מתרומם, אני עומד שם מתנוענע, עניים עצומות, ומתנגן לי, אני מרגיש התרוממות כזו, או שנקרא לזה טרנס, אין לזה הסבר, אבל זוהי כוחה של מנגינה תאמינו לי, מי שלא מכיר אותי היה בטוח שעומד כאן איזה שהוא עובד! אני בתוך הלב צחקתי על עצמי, איזה פרדוקס שזה, אני לא מתחבר למילים כהוא זה, אבל המנגינות!! היתה לי הרגשה של ריחוף, ותאמינו לי כמה שניסיתי להסביר את זה בכתיבה, זה היה יותר חזק, <בן הרב שוקל ליסוע בראש השנה לתפילות במנהטן אצל שלומלה אי אי אי>
 

בן הרב

New member
אני מעדיף

להתמקד בחוויה הרוחנית שהיתה לי והייתי שמח אם יש כאן עוד חבר´ה שחוו משהו דומה
 

Le Fay

New member
סליחה על ההשוואה האכזרית, אבל זה...

נשמע כמו להקשיב ללד זפלין: מוזיקה מסעירה, ריפים מופלאים של גיטרה, קול חרוך, ביצוע סוחף ותכף אני שרה עם זה בקולי קולות (באוטו, וליתר בטחון בחלונות סגורים) את הטקסט השוביניסטי להחליא שבא עם זה (Way down inside, I´m gonna give you every inch of my love). חוסכת לך את ההמשך בדרך לאוכל...
 

uri80

New member
אני מאד אוהב את המנגינות

אבל עדיין לא נראה לי שאלך בשביל זה לביה"כ . זו השנה הראשונה שבה גם האחים שלי לא יהיו כי הם בצבא ובמכינה, ואבא שלי יהיה בפעם הראשונה לגמרי לבדו שם . אני חושב שהמצב רוח שלו יהיה ממש בקאנטים הפעם ואני די מצטער בשבילו
 

טנטרי

New member
אצל אחי התימנים

התפילה קצרצרה, כשלוש וחצי שעות. אין חזרת הש"ץ (החזן מתפלל בקול). בקיצור, לא ממש עינוי. המנגינות, למי שמכיר תפילה תימנית, מונוטוניות להפליא ולכן אפשר להגיע איתן לטראנס. כמעט כל התפילה נאמרת בקול רם על ידי כל הקהל. בנוסף, ההגיה התימנית מצריכה ריכוז רב בניקוד ובאותיות, כך שבאמת אין זמן להתעמק בתוכן. לסיכום, בשילוב עם ציחצוח שיניים בבוקר וארוחה סבירה לאחר התפילה, החג הזה (יום כיפור) הולך לעבור בנחת.
 
את רוב החומר אני לא אוהב

יש קטעי חזנות יפים אבל הם בדרך כלל לא מבוצעים בכלל או מבוצעים רע ברוב המקומות. המעט מהדברים שאני כן אוהב בטל בשישים הדברים והחרדים שאני לא אוהב ושנמצאים שם בבית הכנסת. מתנדנדים. (אוההה אנטישמי שכמותי.)
 
למעלה