יש לי שאלה לגבי מיתון

[helpmehtml]

יש לי שאלה לגבי מיתון

נניח קיימת תקופת מיתון שבה כמות הכסף נשארת קבועה.
בסוף המיתון המחירים נמוכים יותר, השכר נמוך יותר, ולמעשה רמת החיים חזרה בדיוק למה שהייתה לפני המיתון (בערך). השאלה שלי היא איך זה יכול להיות שיש כזאת ירידה של מחירים ושל השכר אם כמות הכסף נשארה קבועה?

 

[גרי רשף]

השאלה לא ברורה

במיתון השכר והמחירים אינם יורדים, אלא התעסוקה והתוצר;
ורמת החיים נמוכה מאשר לפני התוצר כי מייצרים פחות.

המיתון נגרם מירידה בכמות הכסף (אם מתמקדים בגורם הזה) ולכן היא אינה קבועה.

 

[ai22]

שאלה מעולה

יש כאלו שטוענים שמיתון נגרם כי אנשים מפסיקים לצרוך.
זאת אומרת שהם חוששים מהעתיד, אז הם חוסכים יותר וצורכים פחות,
ואז הכסף שמסתובב במשק (ומייצר תל"ג) יורד.
אותם אנשים טוענים שהממשלה צריכה להוריד את הריבית במצב כזה
ובכך להעניש את החסכנים ולתגמל את הבזבזנים, ובמצב צמיחה לפעול הפוך.
הבעיה היא שכבר עשור שמענישים את החסכנים ומתגמלים בזבזנים - וזה גורם לנזק אדיר.

השקפה אחרת, אומרת שהכל מגיע מהבנקים.
במיתון מחלקים פחות הלוואות (כי העתיד לא ברור), לכן פחות כסף מסתובב במשק, ואז התל"ג יורד.
זה אומר שהורדת ריבית בזמן מיתון מתגמלת הימור חסר אחריות מצד הבנקים.
ובסופו של דבר - לקריסת בנקים כמו ב2008.


בכל מקרה - ההלוואות מניעות הכל:
אם פחות כסף "מסתובב", התל"ג יורד,
ואם יותר כסף "מסתובב", התל"ג עולה.
ואין לזה קשר ישיר לשיפור חיי התושבים עקב הגברת יעילות המשק או שיפור רמת החיים.
שהרי הלוואות צריך להחזיר - ותהיה ירידה ברמת החיים.
אז השמטת נתון החובות מהתל"ג הופכת אותו לחסר משמעות.

 

[יוסיפוס פלביוס]

ותגיד, המשק הישראלי

נכון לעכשיו, נמצא במיתון או בצמיחה?

מצד אחד יש את שטייניץ שמתפאר בצמיחה שלא נראתה כדוגמתה,
ומצד שני בנק ישראל מעדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה.

 

[ai22]

אף אחד לא חולק על שהמשק לא במיתון

לפי ההגדרה הסטנדרטית:
הצמיחה במשק היא 3.3%
האינפלציה השנה הייתה די קרובה לממוצע הרב שנתי - 2%.
מיתון מוגדר כשני רבעונים רצופים ומעלה שבהם הצמיחה נמוכה מהאינפלציה.
זה לא המצב.


הגדרה אלטרנטיבית - מכניסה את החוב הפרטי והציבורי לסיפור.
לפיו - עליה של החוב (מעבר לקצב עליית התל"ג), היא לא צמיחה אמיתית אלא דחיית תשלומים, ולכן יש לקזז אותה.
מכיוון שהחוב הציבורי ירד, והחוב הפרטי לא עלה משמעותית, גם לפי קריטריון זה ישראל לא במיתון.

אבל לפי ההגדרה הזאת - רוב מוחץ מדינות המערב נמצאות במיתון מאוד עמוק.
אפשר לספור על יד אחת את המדינות שנמצאות שם עם ישראל.

 

[galgal21]

בתור מישהו שלא כלכלה אבל מתענין בתחום

רציתי להבין משהו:
מה הקשר בין הצמיחה לאינפלציה?
האם צמיחה של 3.3% פרושה שהתל"ג עלה בשקלים ב-3.3% ואם נוריג את האינפלציה אז הוא עלה ראלית רק ב-1.3%?

 

[ai22]

צמיחה מחושבת בניכוי האינפלציה

לפעמים בניכוי האינפלציה המקומית,
ולפעמים בניכוי השינוי בשערי המטבע והאינפלציה בארה"ב - תלוי בגורם שמחשב אותה.

לדוגמא:
בעשור האחרון התל"ג בישראל הכפיל את ערכו הדולרי,
זה אומר 7% עליה שנתית
מתוך זה רק 4% נחשב צמיחה.
השאר זה שערי מטבע ואינפלציה בארה"ב (זה חישוב אמריקאי)

 

[galgal21]

אם כך יש משהו שלא הבנתי בקשר למה

שאמרת 2 שורות למעלה:

ציטוט שלך:
לפי ההגדרה הסטנדרטית:
הצמיחה במשק היא 3.3%
האינפלציה השנה הייתה די קרובה לממוצע הרב שנתי - 2%.
מיתון מוגדר כשני רבעונים רצופים ומעלה שבהם הצמיחה נמוכה מהאינפלציה.
זה לא המצב.

היו תקופות שהיתה אינפלציה של 150% במשק לאורך מספר שנים.
צמיחה כזו בודאי לא היתה מעולם.
האם אז לפי דבריך היה מיתון?
בתקופה זו רוב התושבים הסתדרו היטב ולכולם היתה עבודה.

 

[ai22]

נתוני הצמיחה מנכים אינפלציה

כפי שאמרתי - יש שתי דרכים.
האחת - התל"ג בשנה אחת חלקי התל"ג השנה השניה - נותנת את אחוז העליה בתל"ג,
וממנו מפחיתים את האינפלציה.
למשל - אם בשנה אחת התל"ג היה 40 מליארד שקל, הייתה אינפלציה של 140%, ושנה לאחר מכן התל"ג עלה ל100 מליארד שקל
זה אומר שהייתה צמיחה של 4%.

והשניה - היא להמיר את התל"ג לדולרים - ולהפחית את האינפלציה הדולרית.
אם בשנה אחת האינפלציה הייתה 10 מליארד דולר, הייתה אינפלציה דולרית של 5.8%, ושנה לאחר מכן תל"ג עלה ל11 מליארד דולר,
זה אומר שהייתה צמיחה של 4%

שים לב - שתי הדוגמאות יכולות להיות על אותה שנה.

מיתון לא קשור לאינפלציה - שיכולה להשתולל. הוא קשור לירידה בצריכה הלאומית שמתבטאת בתל"ג.
כמו שראית בדוגמא הראשונה - האינפלציה יכולה לעלות בקצב שיגמד את הצמיחה - אבל עדיין זו צמיחה.
לזכרוני - זה מה שקרה בשנים הקשות של האינפלציה - הצריכה עלתה אבל הטירוף במחירים שיגע את האנשים לגמרי.

בדוגמא הראשונה שלך:
התל"ג עלה ב5.37%
עם אינפלציה של 2%
ולכן הצמיחה הייתה 3.3% (1.0537/1.02=1.033)