Catcher rulessssss!!!!!!!!!!!!
היו מעט מאוד ספרים שהשפיעו עלי בצורה דומה לתפסן בשדה השיפון (זה שמו של הספר הארור בעברית)... ג'יי-די סאלינג'ר היה אמנם מטורף על כל המוח אבל גם גאון די גדול.... חארי פוטר זה ממש לא לעניין מבחינתי.... עניין של טעם, אני מניח.... אי המטמון היה מעולה... העבד לא קראתי... וד"ר ג'קיל ומיסטר הייד... אחחח הנוסטלגיה....ומרם אורן אני מתרחק כמו מרעל עכברים... ובקשר לדפיקות של מד"ב.... אני ממש אבל ממש מוחה על ההשוואה... תן לי לספר לך, מניסיון אישי, על היחסים הבין-אישיים.... יחסים בין אנשים מבוססים בהרבה מהמקרים על אינטרסנטיות... וכשהאינטרסים לא תואמים, אז אנשים דוקרים אחד את השני בגב, דופקים אחד את השני, מכסחים אחד את השני או סתם פוגעים אחד בשני... לעומת זאת, יש גם את הצד הטוב של המטבע - אהבה, חברות אמת, עזרה לזולת... וזה באמת הרבה... אז למה אני מוחה על ההשוואה? אולי כל הצד הטוב של המטבע הרבה יותר גדול מהיתרונות של מד"ב אבל למד"ב יש דבר אחד שאין ביחסים בין-אישיים ולעולם לא יהיה - למד"ב אין צדדים רעים... אם הספר לא מוצא חן בעיניך אתה תמיד יכול לסגור אותו, לא? וחוץ מזה, בתור מי שחווה על בשרו את הצד הרע של האנושות... אני מבטיח לך, כל השוואה בין יחסים בין-אישיים ובין מד"ב תיגמר לטובת המד"ב... תאמין לי, עם הדברים שאני ראיתי, אני יודע על מה אני מדבר... Rogue חושף טפח ומכסה טפחיים...