תרשה לי לחלוק עליך
ולו בגלל שהייתי בסיטואציה דומה.
מישהי שיתפה אותי בכך שהבן שלה מתקשה להתקבל לישיבה בה הם רצו. ישיבה נחשקת, לא משנה מאיזה סיבה. היא אכלה סרטים כמה ימים, פרוטקציות, בגלנים מה לא.
כל הזמן הזה אמרתי לה את דעתי האמיתית, שאני לא חושבת שדווקא ישיבה ש'נחשבת' מצויינת בהכרח תעשה לבן שלה טוב. למה? כי התחרות באוויר וזה לא בריא לכולם, ובמקום קטן יכולים לפעמים להגיע לסיפוק ורוגע יותר מאשר במקומות הענקיים שבהם סופרים רק פצצות. למה להדחק למקום שהוא לא המקום שלך הטבעי?
אתה חושב שההסברים שלי נפלו על אזנים מבינות? לא.
כשלא היתה לה ברירה, אז כבר כן, אבל בגדול - כל הראיה מבחוץ היא אחרת לגמרי.
אותו דבר על שידוך, השמחה שלי בהשתדך בני משפחתי היום, כלל לא דומה לימים עברו. חתול בשק זה לא כזה להיט.
ויש עוד אלף דוגמאות של דברים שמשמחים אותם / מעציבים ואני היום רואה אחרת.
ועוד לא דברנו על אורח חיים והשקפות עולם ופרפראות ור"ח אייר ר"ת אני ה' רופאך.........