יש לי התלבטות

[nonana]

יש לי התלבטות../images/Emo12.gif

כל ערב אחרי המקלחת הארוכה, הסדר הוא שהם אוכלים ארוחת ערב וכולם רוצים להרדם בחדר שלנו מול הטלויזיה. אני מרשה להם להרדם בחדר ואח"כ אם אני לא נרדמת איתם אני מעבירה אותם לחדרם. במידה ונירדמתי וכשבעלי חוזר הביתה רואה את ארבעתנו ישנים ומחליט שישן בחדר אחר בכדי ´לא להפריע´ או שיש לו כח הוא מעביר אותם. אבל לפעמים יש ביננו אי הסכמה והוא אומר שכל אחד צריך להרדם במיטתו כי ככה זה היה לפני כן וככה זה צריך להמשך ובגלל שלי קל יותר להרדים אותם אצלנו הם ישנים אצלנו.

אני לא מסכימה איתו אני חושבת שבמיטה שלנו כייף להם יותר להרדם. אחד כי הם ביחד, ושנית אין כמו מיטת ההורים. הרי גם ככה אחרי כמה שעות לקראת הבוקר הם מצתרפים שוב אלינו- מוכר למישהו?

מה דעתכם??????????????

 

[nonana]

לילה טוב אני........./images/Emo29.gif

הולכת להעביר את הילדים ולישון.

 

[לימור של עמית]

אני חושבת שהכי הכי חשוב

זה שתגיעו להסכמה בינכם...לכל השאר הילדים יתרגלו. זה מאד אישי..נושא המיטה..יש טוענים "שכל אחד צריך לישון במיטה שלו"..ויש הטוענים שלא מפריע להם..וזה נותן הרבה ביטחון לילד...אני מניחה שזה מה שאת חושבת..אז אולי תגיעו להסכם שימי שישי במיטה שלכם ובכל השאר..כל אחד במיטתו.. תמצאו איזשהו הסכם בינכם. לילה טוב

 

[אפרת_ח]

אני מקווה שהבנתי לא נכון

האם בעלך אף פעם לא חוזר הביתה לפני שהילדים נרדמים? כי אם כן, אז באמת קשה להתחשב בדעה של מי שלא נמצא

מה קורה בסופי שבוע?

 

[nonana]

לצערי לרוב זה נכון../images/Emo7.gif

בעלי עובד מטורף- ולרוב הוא לא רואה אותם הרבה בבית באמצע השבוע. אבל בסוף השבוע הוא נטו איתם. בגלל שבסופי שבוע הוא רוצה לכפר על כל השבוע הוא אוהב לפנק אותם ושיבלו איתנו כל ערב שישי כולל לינה. אבל באמצע השבוע הוא רוצה את המיטה. למשל אתמול אחרי שהעברתי אותם לא עברו שעתיים והופ נעה ונדה קפצו אלי למיטה. בעלי לא ישן מיד אחרי שמגיע מהעבודה והוא ראה את התהליך של ילדי קמים סהרוריים וישר למיטה שלנו. אני חושבת שזה חמוד. (במיוחד שאני פתאום מריחה את ה´סרקל´ שלהם). אבל נכון אנחנו רוצים את הפרטיות שלנו.

 

[לאה_מ]

זה מוכר בצורה קצת שונה.

בן זוגי בד"כ נמצא בבית כשהילדים הולכים לישון (טוב, הם לא הולכים לישון כל כך מוקדם...), אבל אורי ישן איתנו. זה מאד נוח לי מבחינת ההנקה. נכון, שאני הייתי מוכנה שהוא יישן איתנו גם בלי קשר להנקה, אבל ההנקה היא נימוק כבד משקל מצידי, משום שהאלטרנטיבה שלי היא לקום מספר פעמים בלילה להניק. אני מרדימה אותו במיטה שלנו, אח"כ בדרך כלל שי מעביר אותו למיטה שלו, כדי שנוכל לשתות קפה בסלון בשקט בלי לחשוש שהוא יפול מהמיטה, ובפעם הבאה שהוא מתעורר אחרי שאנחנו הולכים לישון, הוא נשאר אצלנו. לשי נמאס מהסידור הזה לפני כמה זמן. הוא טוען שאורי מפריע לו לישון. זה נכון, כמובן, אבל האלטרנטיבה של שי היא שינה בלתי מופרעת, בעוד שהאלטרנטיבה שלי, כאמור, היא לקום 3 פעמים בלילה... אני הסברתי לשי שלהוציא את אורי מהמיטה שלנו גם מנוגד לאינטרסים שלי (לא לקום בלילה), גם מנוגד לאמונה שלי (שזה מאד טוב לו לישון איתנו, ושהוא יודיע בעצמו מתי הוא רוצה לישון בחדר הילדים), וגם בעייתי לי להרגיל אותו אחרת (כי כשהוא רואה אותי, הוא רוצה רק ציצי), ולכן, אני לא מתכוונת לעשות מזה ויכוח, אבל אם שי רוצה ללמד אותו להרדם במיטה שלו ולהשאר שם - שי יצטרך להוביל את המהלך הזה. אני מכירה את שי. זה יהיה לו ממש קשה. כשמעירים את שי מהשינה, הוא יעשה הכל כדי לחזור לישון במהירות האפשרית. ממש קשה לי לדמיין אותו עומד חצי שעה באמצע הלילה ליד מיטה של תינוק מיילל, ואחר כך נרדם ל-10 דקות ומתעורר שוב כדי לעמוד בחדר הילדים רבע שעה. אבל זה כבר עניין של שי. אני אמרתי לו, שאני מוכנה לתמוך בו, אבל אני לא מוכנה להוביל את המהלך הזה. בינתיים שי כל פעם דוחה את ההתחלה לפעם אחרת (אחרי שנחזור מסוף השבוע, אחרי שאחזור ממילואים, אחרי יום ההולדת שלו...). אם יהיו תוצאות, אני מבטיחה לדווח. מה שרציתי לומר הוא, שאני חושבת שמי שלא נוח לו עם המצב הקיים צריך להיות זה שיוזם את השינוי (ויוזם זה לא רק להעלות את הרעיון ולחכות שהשני יבצע). ולגבי פרטיות במיטת ההורים. אז אמרתי כבר שאורי ישן חלק מהלילה (החלק שבו אנחנו לא ישנים) במיטה שלו, וכך יש לנו פרטיות גם במיטה שלנו, אבל אני בהחלט חושבת, שיש עוד הרבה מקומות שאפשר לקבל בהם פרטיות חוץ מהמיטה, וזה דוקא משעשע.

 

[nonana]

נתת לי רעיון לפרטיות../images/Emo8.gif

אצלנו זה שלושתם- הרי שלושתם קטנים עדיין. ופשוט כייף לי שהם איתי אז באמת אולי אתן לבעלי להוביל את הצעד הזה. (כשיהיה בבית קודם). ואני גם שמחה שאני לא לבד בעניין הזה שזה קיים אצל כולם. רוב החברות שלי ההפרש בין ילד לילד גדול. או שלא קיים אצלם אותה הבעיה.(ואין לי מושג איך נוצרה תרופת פלא כזו). אבל נכון שאני מצדיקה את בעלי לפעמים- הם משתלטים לרוחב המיטה ובועטים יופי. וגם אני רוצה לעיתים פרטיות. אבל בכללי אני מקווה שאני לא עושה טעות ראשונית בחינוך שלי אליהם. מה אתם חושבים? אני טועה?

 

[ימימה]

אנחנו החלטנו לא להחליט

אצלנו יש מצב דומה שבו אביגיל (5) נרדמת לפעמים אצלנו - ואז מעבירים אותה - ולפעמים במיטה שלה. נמרוד (2) נרדם וישן במיטה שלו, אלא אם הוא חולה או בוכה שאז אנחנו מעבירים אותו אלינו (אין לו עדיין בחירה ממש - הוא עוד במיטת תינוק). בכל מקרה, אביגיל תמיד עוברת אלינו בלילה. גם אצלנו היתה התנגשות בין הצורך בפרטיות, והרצון להיות קצת לבד ביחד במיטה, לבין הצורך שלה, שמקובל עלינו, להיות קרובה אלינו (וגם לנו זה נחמד). אז אין לנו החלטות עקרוניות בנושא (ילד צריך לישון עם ההורים/ילד חייב ללמוד לישון במיטה שלו), אנחנו נוהגים לפי הנוחות שלנו, ולפי המצב. אם היא מגיעה מוקדם - מחזירים אותה למיטה שלה. אם היא מגיעה אחרי 4-5 בבוקר, היא כבר נשארת. אם שניהם אצלנו במיטה - שזה מצב מאד צפוף - אז אחד מהם חוזר, או שבן זוגי נמלט למיזרון בחדר שלהם (לו יותר קשה לישון ככה). ואם אביגיל מבקשת - היום אני רוצה כל הלילה איתכם, אל תחזירו אותי למיטה, אז כמו בהרבה דברים אחרים, התשובה לפעמים כן (מחר שבת) או לא (מחר יש לאבא יום קשה והוא צריך לישון הרבה), לפי המצב. כלומר, לא חייבים להחליט עקרונית אם משהו מותר או אסור, כן או לא - אלא לפי הצרכים הנכונים לעכשיו שלך, שלו ושל הילדים.

 

[יונת ש.]

../images/Emo45.gif

 

[אפרת_ח]

את ובעלך צריכים לשוחח ולהחליט

ואם מחליטים שכל אחד במיטתו זה חייב להיות לכל השבוע, כולל הימים שהבעל כן בבית. כמו כן הבעל צריך להבין שתהליך המעבר יהיה קשה, ולהשתתף ביישום. למשל לבוא במשך שבועיים מספיק מוקדם, או לסדר את העבודה שתאפשר לו להיות בבית עוד ערב אחד באמצע השבוע.

 

[nonana]

הלואי שזה היה כלכך קל../images/Emo3.gif

אין לו ימים כאלו (הלואי והיו). אם הוא חוזר בשמונה אנחנו חוגגים בבית. העבודה שלו דורשת את זה. אבל בבוקר הוא יותר איתם ממני. אני יוצאת מוקדם והוא לוקח אותם לגנים. (את הגדולה להסעה לגן, ואת התאומים ברכב שלו). כך שהו נהנה מהם בבוקר יותר ממני. משום כך אני מתלבטת מאד מה לעשות עם הלינה שלהם. מצד אחד אני רוצה פרטיות אך מצד שני אחרי שהם נרדמים כייף לי להרגיש אותם.

 

[דוד אדרי]

תני לבעלך לקרוא את "מה לעשות עם

תינוק חדש". אולי הוא ישתכנע לקבל את דעתך.

 

[nonana]

מקסים וזה כל כך נכון../images/Emo6.gif

אמא שלי אומרת שהשנים עוברות כלכך מהר ואנחנו עוד נתגעגע אליהם. לי עדיין קשה לראות את זה אבל ימים יגידו.

 

[keren1]

הרשתי הזדהות מוחלטת

שקראתי את ההודעות. גם לנו שלושה ילדים. דניאל (3.4) ואילו התאמים שני ומתן (1.4). אצלנו אני יודעת איפה ועם מי אני הולכם לישון (עם בעלי, כמובן) אבל אנחנו אף פעם לא יודעים איפה נקום ועם מי. שבוע שעבר התעוררתי וגיליתי שאנחנו 4 במיטה ואני ישנתי לרוחבה. הגבבבבב!! את נושא ההרדמות שיתפתי פה את הפורום!! ואת המשך הלילה זה פשוט קרקס. משום מה מתן לא ישן טוב במיטתו שלו ובאיזהשהוא שלב מגיע (אנחנו מביאים) למיטתנו. אחר כך דניאל מתחילה אמלההה. אני רוצה לישון אתכם. מזל שיש לנו חדר אורחים שגם אפשר לישון. ממש כסאות מוזיקלים. בעלי נשבר לא פעם ולא פעמים. וניסינו להעביר אותם למיטתנו (ששם מסתבר שהם ישנים יותר טוב) וברגע שהם שוקעים בשינה עמוקה ואנו מתעוררים להבא בתור אנו מחזירים את הראשון. (לא נשמע כמו סרט של האחים מרקס?). בקיצור הותשנו. גם לנו חשבו לישון בלילה. המצב כרגע הוא שחשוב לנו לישון. אם למתן טוב איתנו שישן עם בעלי. אני ישנה עם דניאל או שני בחדר האורחים. אני מצדיקה את לאה אם הפרטנר רוצה להוביל את המהלך שיוביל!!!

 

[nonana]

אני קוראת וצוחקת../images/Emo6.gif

רק לא הגדרתי את זה ככסאות מוזיקליים. משום כך פשוט נשברתי והחלטתי אני אישית שזה מה יש ועם זה נסתדר הבעיה שלבעלי לפעמים נמאס לו מזה והוא רוצה קצת שקט. (אם הם איתנו הם משתלטים על המיטה.) ואם לא הוא בריצות להחזיר אותם למיטות כל פעם מחדש. ואז כשאחד/ת מהם בוכה כולם מתעוררים איתו/ה ואז יש לנו חגיגה מוזיקלית ואנחנו נשברים וכולם מצטרפים למיטה המאד צפופה שלנו יש בקרים שאני קמה כמו סימן שאלה, הבעיה היא שזה לא היה לפני כן הם ברבע לשבע ידעו שהם במיטותיהם ופשוט היו בשקט עד שנרדמו כל זה התחיל שהתאומים היו בני שנתיים או אולי קצת לפני נדב עשה את המהפך

 

[keren1]

את צחקת...אני התפוצצתי

זה לא יאומן. אני חייבת שבעלי יקרא את זה וידע שהוא לא ה"מסכן" היחיד. כשאנחנו נפגשים עם חברים לילדים קטנים כולם מספרים שאצלם הולכים לישון ב 19:30 וקמים ב 7:00(מלאכים) אני ובעלי יושבים ומסתכלים אחד על השני כמו איזה שני עמבים. אני חייבת להודות שגם שדניאל היתה לבד זה היה המצב. אבל עכשיו עם התאומים זה נעשה פשוט מגוחך. הצעתו האחרונה של בעלי שלקנות מיטה אחת ענקית ושכולם ישנו שם ביחד. מה דעתך? דרך אגד הבנתי שגם את אמא לתאומים (באיזה שלב זה נעשה יותר קל - ואל תגידי שלכל גיל יש בעיות משלו. אנחנו בונים על גיל שנתיים וחצי)

 

[לאה_מ]

יש לי רעיון... ../images/Emo62.gif

כשישאלו אותך איך הילדים הולכים לישון, תגידי גם את שהם נרדמים בשמונה וישנים רצוף כל הלילה!

 

[nonana]

עוד יבוא אלי ויבקשו.....

את תרופת הפלא שלי. ואז יש לך רעיון מה להגיד להם?

 

[לאה_מ]

עומר ושירה היו תינוקות שישנו לילה

רצוף החל מהלילה הראשון שלהם בבית (לעומר היתה יניקה אחת בסביבות 4 לפנות בוקר, לשירה גם זה לא היה). אני לא אומרת שלא היו לילות שהם התעוררו, אבל בגדול, הם ישנו נפלא. כשהיו שואלים אותי על זה תמיד הייתי אומרת, שכשמביאים אותם הביתה מבית היולדות ומסבירים להם את הכללים של הבית, אסור לשכוח להגיד להם "לא מעירים את אמא בלילה"... אבל אמרתי את זה לאורי, וכנראה הוא לא הקשיב...

 

[nonana]

זהו כל העניין../images/Emo41.gif

נעה שלי ישנה לילה מלא מגיל יומיים נעמה בגיל חודש ונדב קרוב לחודשיים. כולם התפעלו. אבל לנעה המעגל הזה נשבר בגיל שנתיים וכך גם לשאר. ההחלטה שהמיטה שלנו יותר נעימה וכייפית היתה כמו אות שכולם בערך באותו הגיל החליטו שמיטתינו היא העיקרית. ואז הלילות מלחמת שוורים. בגלל זה אני אומרת אולי אם הם רוצים אותנו זה סימן שהם צריכים אותנו.