יש לי בעיה

יש לי בעיה

לא יודעת איך להסביר את זה, אך לאחרונה אני מרגישה שאני כלל לא קיימת. כאילו אני אפיזודה חולפת, אגדה אורבנית ותו לא. אף אחד לא מכיר אותי באמת! אנשים מוכנים להשבע שהם חברים שלי. טוענים שהם מכירים אותי עוד מהגן. נשבעים שבני הדודים שלהם היו איתי בכיתה / בצבא / במוזיאון הארץ. אף אחד לא מכיר אותי באמת
מדברים עליי הרבה. כבר 30 שנה שמזכירים את שמי באירועים. תוהים אם אמיתית היא, ולא סמל ולא דגל ולא אות. שמחפשים הוכחות לעצם קיומי. האם יכול להיות ששום דבר מזה לא אמיתי? בארץ אהבתי השקד פורח. בארץ אהבתי שבע עלמות ושבע אמהות ושבע כלות בשער. מי לא יטעה, מי לא ישגה, מי יפתח לי הדלת? מי? מי עיני נשר לו ויראני, מי לב חכם לו ויכירני. אלוהי ציווני שאת לעוללייך, מעוניי הרב שקדים וצימוקים. אומרים כי אני איננני אני על כן אני נבהל כי אם אני איננני אני אז מי אני בכלל?
 

גנגי

New member
אני יכולה להישבע שזה נכון,

את באמת נדיפה כזאת. עובדה שלפני איזו חצי שעה היית בפורום תרבות, ופתאום התנדפת. אני מקווה שזה לא יקרה שוב. וחוצמזה, ספרי לנו ססוף-סוף איך ולמה בחורה ששלושים שנה כבר מדברים עליה בכל מקום נשארה בבי"ס כל כך הרבה שנים. מה, את מפגרת או משהו? לא, לא התכוונתי להעליב, פשוט כל כך הרבה סיפרו עלייך שאת לומדת בכיתה של... ובכיתה עם אח של... ועם אחות-של הגיס של.... או עם הנכד של הסבא של..., והבנתי שלמרות גילך המתקדם נשארת די אינפנטילית, כנראה. האם יש לזה קשר לשמך? האם את באמת אוחזת כל החיים ענף של עץ שקד? האם לא פיתחת אלרגיה לפריחת השקד שמופיעה על הענף בעונה זו? האם לא קרה לך שרצית לכרות את הענף שאת אוחזת בידך? האם האם האם אמרו לך פעם? כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?
 
למעלה