יש לי בעיה...

אם באמת את ממש לא מאושרת ממה

שאת עושה, תקומי ותעזבי, כי אם תחכי ותחכי עד שיקרה משהו, את יכולה עוד לפספס את מה שבאמת את רוצה לעשות בחיים. אני מודה שאני נמצא במצב די דומה לשלך: נכון שאני עושה אולי מה שאני יודע לעשות, מה שלמדתי, ולפעמים גם מעניין לי, אבל יש תמיד את ההרגשה שחסר משהו, שאולי יכולתי לעשות משהו אחר, שהייתי נהנה ממנו יותר. לא זוכר מי אמרה את זה לפניי, שחייבים לעשות שינוי אם סובלים, אבל אולי אני כבד, ואולי האחריות שלי מונעת ממני לחשוב אפילו על זה, כי שני ילדים בבית, ומיתון רציני בשוק - גורם לך לחשוב פעמיים לוותר על עבודה קבועה ומכניסה, וללכת לחפש חלומות בחוץ...
 

nutmeg

New member
יש פה איזו תמה משותפת

שרצה גם בשירשור שעסק ב"לפרק לא לפרק" וגם בשירשור הזה. התמה היא איזה רצון או משאלה ללכד את כל הביצים לסל אחד (ושיסלחו לי הביצים הרגישות). לשאיפה שדבר אחד יענה על הרבה צרכים וצפיות. אין ספק בכלל שטוב היה אם בעבודה גם היינו נהנים, גם מסופקים, וגם מרוויחים כסף... בדיוק כמו שהיינו ממש מרוצים אם בן זוג אחד היה גם יפה וגם אופה וגם מרגש אחרי 30+ שנים של ביחד. ואל תטעו לחשוב שאני חפה מכל משאלת-ליכוד שכזו... אבל! (וזה אבל גדול)... אולי זה לא חובה? אולי אפשר להסתכל על עבודה "מפרנסת" כמפרנסת ותו לא. ככזו שמספקת לנו מספיק משאבים כדי שנוכל לקנות באותם משאבים זמן-איכות מספק וכו´ שאין בעבודה, במקום אחר? אולי אפשר להסתכל על מערכת יחסים ארוכת טווח ככזו - שורדת, חזקה, "עובדת" ולמלא מצברים במקום אחר? ולא, אני לא מתכוונת למאהבים ולבגידות אלא לצמיחה אישית. ליכולת להתפתח לאדם היודע לספק גם את עצמו ולא זקוק כל הזמן לריגוש מבחוץ? אולי יש מקרים שהחיים הם כאלה שאי אפשר למזג שאיפות? אולי יש מקרים שצריך להבין או לקבל שסיפוק לא תמיד מגיע באותו מקום ובאותו תזמון עם משאבים אחרים? מה ´תם חושבים?
 

דנה2909

New member
אההה... לא. זה לא זה..

נכון, אני לא קשורה לאף אחד. רווקה, ללא ילדים, חופשיה כמו הרוח. אבל!!! ויש אבל! אני לא מחכה שאנשים יפרנסו אותי, לא ההורים ולא החבר. ממש לא. אני מאד אהבתי את העבודה הזו בהתחלה, אבל, האנשים שם מאד מאד מאד תככניים, ומאד הולכים אחד נגד השני, ואחרי שנתיים מאד נמאס לי ממה שאני עושה. אני נמצאת במקום שאין בו לאן להתקדם ולהפתפתח. העבודה מאד מונוטונית ובנוסף, אני מחפשת לעבוד עם אנשים שאני קצת יותר מכבדת מהבוס הנוכחי שלי. אני לא מחפשת עבודה ל-30 שנה, כמו שיש להורים שלי, אבל אני כן מחפשת משהו אחר. זה כטוח.
 

De-Panther

New member
אויש אני מכיר ילדים כאלה איפה שאני.

לומד בעעעעעע זה נוראי!!!
 

zimes

New member
וזה גורם לך להיות מדוכאת גם בחופש??

ברצינות - לדעתי את עוד חייבת לנו תשובה על מה *באמת* גורם לך להרגיש שחייך משמימים. ובינתיים - מה את עושה בפורום? קראי מדורי דרושים! יום שלישי היום! אה - ולדעתי - לכי אפילו לתדלק בת. דלק. העבודות ה"סתם" האלה הן יופי של ניקוי ראש כדי לחשוב מה את רוצה בחיים, ועדיין יש לך איזו משכורת בשביל החמאה בתוך הקוראסון, והעבודה במשמרות מאפשרת לך ללכת לראיונות עבודה למקום הבא שלך. מהאתומרת?
 
וכדי לפשט את השאלה

מה שאת שואלת זה האם לא כדאי או רצוי להפסיק לחפש את הדבר האולטימטיבי לאן שנלך. לאו דווקא את בן הזוג המושלם, לפי הרשימה שלנו. לאו דוקא את העבודה המספקת, המענגת, המשתלמת ביותר, אלא להבין שלפעמים אפשר למצוא רק חלק מזה, ואת השאר להשלים במקומות אחרים. זאת היתה הכוונה? עקרונית, אני חושבת שזה תלוי-גיל או תלוי-החלטה, להבין שלא את כל מה שאתה רוצה ממערכת יחסים/עבודה/חברים תקבל במלואו. אולי בגיל צעיר יותר אתה מאמין שתמצא את אהבת חייך המושלמת, בן הזוג האידאלי, חייך חייבים להיות מושלמים, אחרת אין טעם לחיים. לי לפחות ברור היום, וזה דווקא אינו דבר מעציב אלא משמח, ששום דבר אינו מושלם, שיש חסרונות בכל דבר, ושאם התמזל מזלך ליפול על בן זוג/עבודה שממלאים את רוב הצרכים, זו אינה התפשרות או ויתור, אלא מציאת הדבר הנכון עבורך בזמן הנתון הזה. יכול להיות שלחלק מהחברים זה יישמע תבוסתני, אבל זהו ההיפך מכך: השלמה ובחירה עצמאית של מה טוב לך ומה לא, היא תענוג, וגם שקט נפשי לזמן ארוך ביותר.החיפוש, לדעתי, של הדמות הפיקטיבית שכולנו המצאנו אותו בשלב זה או אחר של חיינו לא תמיד תתאים עצמה להיצע ולמוצע, ככה שאם באמת יש לנו את המזל למצוא את הדבר שמתאים בשבעים, שמונים או תשעים אחוז למה שרף הציפיות שלנו מציב, בעיני זה די והותר.
 

קולאז

New member
ואולי...

דנה יקרה...ההצעה שלי היא קצת יוצאת דופן ואולי בלתי אפשרית ליישום... האם יש לך אפשרות לפתוח עסק אישי משלך והיתרונות-אתגר גדול,בחירת אנשים,ואחריות אישית (ללא בוס מעלייך) ואולי גם הגשמת חלום ואיזשהו אפשרות להוסיף מימד חדש לחייך ולצאת מהשגרה... אבל כמובן שיש מספר חסרונות (ואולי הרבה...) אבל אם יש לך תסכונות ואפשרות להיכשל (הכוונה היא שאם לא תרוויחי כסף לא תאלצי לקבץ נדבות...). ויכול להיות שזאת עצה מפגרת... (פשוט אין לי מושג במה את עובדת...)בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה.. ועוד עצה קטנה תמיד לחשוב על חצי הכוס המלאה... כלומר תנסי להנות מהחופשה,לחזור אם אנרגיה לקראת החזרה לעבודה, ולאחר שנרגעת לנסות לחשוב מה את כן אוהבת ונהנית ממנו (ואולי לנסות לפתח את הדברים האלה) ולנסות להתעלם מהאנשים הלא נעימים-זאת גם אפשרות ללמוד איך מתנהגים אם אנשים שלא אוהבים כדי לא להרגיש מגעיל בגללם...)
 

nutmeg

New member
יפה פישטת, אפי

in so many words לזה התכוונתי
 
למעלה