יש לי בעיה...

[דנה2909]

יש לי בעיה...

אני יודעת שכבר קיטרתי על זה אבל הבעיה הזו שלי הופכת להיות יותר ויותר בלתי נסבלת. אני בדיוק באמצע שבועיים חופש שהוציאו את כל העבודה. נחתתי לפני 3 ימים אחרי שבוע ברודוס, ונהיה לי כל כך מגעיל כשאני חושבת על לחזור לעבודה עד שפשוט לא הצלחתי לעשות שום דבר נורמלי היום. קיבינימט, אני יושבת פה וחושבת אולי אני בכלל לא בכיוון, אולי התחום שבחרתי בכלל לא בשבילי. עוד שבוע אני צריכה לחזור למקום שעושה לי כל כך רע, שאני לא מסוגלת להנות מהחופש שלי עכשיו, כרגע.. אני מרגישה כאילו אני במין לולאה, או יותר נכון, סחרחורת כזו שאי אפשר לצאת ממנה. כל יום מתפרסמות מודעות על אנשים מפוטרים, וכל יום מבשרים לנו שהמצב בשנה הקרובה יהיה רע יותר.. אם הייתי יכולה להרשות לעצמי, הייתי מתפטרת היום מהעבודה, אבל אני לא... יש לי יותר מדי דברים שאני רוצה לעשות. אני ממש אובדת עצות.

 

[De-Panther]

תנסי לחשוב על תחום אחר שאת רוצה....

ובינתיים תישארי בעבודה שלך אין לך ממש בחירה לפי מה שהבנתי

 

[zimes]

תתפטרי

בת כמה את? יש לך משפחה לפרנס? אם העבודה שלך עושה לך רע אפילו בחופש - זה לא מקום להיות בו. גם לא בשביל הכסף. עדיף אפילו עבודות מזדמנות, ולא לסבול ככה. למה את לא יכולה להרשות לעצמך? אולי תגורי במקום זול יותר? אולי תעבדי במקום אחר, שמאפשר לך מגורים, אולי תוותרי על כמה תענוגות יקרים? תתארי את חייך, ונחשוב בשבילך איך את יכולה לחסוך כסף במקום לעבוד בעבודה שאת שונאת ואז להוציא ים כסף על חופש שאת לא מצליחה להנות ממנו

 

[דנה2909]

בלתי אפשרי

אני לא יכולה לקום ולעזוב בלי שיש לי עבודה אחרת. אני לא אתחיל למלצר כשיש לי השכלה יותר רחבה.. ובטח שאני לא יכולה לשבת בבית בלי עבודה . אני לא חושבת שיש לי תענוגות יקרים, למעט כבלים ומזגן, שאני לא רואה את עצמי מוותרת עליהם... אני גרה בדירה שכורה ששייכת למשפחה ככה שאני משלמת הוצאות למעט שכ"ד. אז מה תי

 

[דנה2909]

אופס נקטע לי..

רציתי להגיד... אז מה תייעץ לי?

 

[מצג שוא]

לימודים

מה דעתך להתחיל לחשוב על הסבה מקצועית? לא אמרת מאיזה תחום את מגיעה ומה ההשכלה שלך אבל - למשרד העבודה ישנם קורסים שיכל להיות שיתאימו לך ואולי לימודים? אולי זה הזמן לשלב עבודה עם לימודים? מניסיון - זה עוזר נהדר להפיג את השיעמום בעבודה ולהשכיח את המחשבות הקשות על "כמה רע לי בעבודה". ועוד שאלונת למחשבה....את בטוחה שכל ה"רע" הזה הוא רק מהמחשבות על העבודה? אם התשובה היא כן - אז תפסיקי לחשוב עליה!!! מצג שוא (נמרצת אחרי החופש)

 

[אפי היקרה]

סליחה, ככה נכנסים בלי להודיע ?

השתחלות יפה, מצג שוא, התרשמתי. ראשית, ברוכה הבאה, מיד יגיע הראש הגדול ויעניק לך אייקון. אם אינך מבינה את הקונספט, אנא דפדפי להנאתך מספר הודעות קדימה ואחורה, והכל יתברר במהרה. שנית, דנה´לה: צודקים קודמיי - מה האופציות העומדות בפנייך? מה המחויבויות הכספיות שלך (שכר דירה, משכנתא, לימודים)? האם יש משרות פנויות או ביקוש לתחום עיסוקך? האם את יכולה להרשות לעצמך לא לעבוד בחודשים הקרובים? אם המצב כל כך גרוע יש כמה אפשרויות תמרון: האחת, לנסות להכניס תוכן לעבודה, אולי לברר האם ניתן להתנייד בתוך הארגון שאת עובדת בו לתפקיד אחר, אולי מאתגר יותר אולי מעניין יותר. שנית, אם את יודעת שאין אופציה כזאת, להתחיל לברר אם יש משהו שהיית רוצה לעשות, אם יש משרה שהיית שמחה לקבל אותה במקום אחר, אם יש דברים רלוונטיים על הפרק. המלצתי היא, היות ואני פולניה חששנית, קמצנית וחרדה, היא לא להתפטר בטרם תמצאי משהו אחר, או כוון אחר שאת רוצה להשקיע בו ויודעת שפרנסה, עניין ואושר ייצאו ממנו. ושלישית: אל תשכחי שחזרת מחופשה, בה דברים נראים אחרת, החיים מקבלים זוית ראייה אחרת, ובחופש, לצערי, יש זמן לחשוב (זהו פח ידוע ומסוכן מאין כמוהו, לפיכך איני יוצאת לעולם לחופשות). האם באמת כל כך רע שם? האם אין שומדבר שאת יכולה לעשות במסגרת העבודה כדי לשנות אותה או לפחות להפוך אותה לסבילה? ולסיום, אנא השתדלי שלא לעשות דברים בצורה אימפולסיבית, בלי חשיבה מראש. אין שום בעיה שתשבי ותחשבי מה טוב לך, מה היית רוצה לעשות, מה יעשה אותך מאושרת אך יחד עם זאת לבושה בבגדים, שבעה מאוכל ונטולת חובות לבנק. רק אחרי שתרגעי ותחשבי קצת בשקט, אז תוכלי לקבל את ההחלטה. לדעתי במצב העצבני שבו את נמצאת לא מקבלים החלטות. לא הייתי רוצה לראות אותך מתחרטת שניה אחרי שהתפטרותך נכנסת לתוקף. ואל תפחדי בסופו של דבר לעשות את השינוי, כי אם לא עכשיו, אז מתי? כשתהיי מטופלת ב-10 ילדים צווחניים, תהיי תקועה 10 שנים בעבודה משעממת, ותהפכי להיות נרגנת ומממורמרת כמו רבים מחבריי הקרובים ??

 

[De-Panther]

../images/Emo160.gif(מה דעתכם על האייקון??../images/Emo4.gif)...

ואפי אי אפשר שלא להכנס לשיגרה הזו של 10 שנים בעבודה משעממת כשיש לך ילדים זה פשוט הופך לביטוח חיים שלך ולכן אתה תשקיע בזה וזה ישעבד אותך לכן צריך לבחור משהו שמעניין אותך לפני שאתה מחליט להתחתן או להביא ילדים ואני אומר את זה ממה שאני רואה בבית...

 

[מצג שוא]

איפה האייקון שלי?../images/Emo46.gif

 

[מצג שוא]

איפה האייקון שלי?../images/Emo46.gif

 

[De-Panther]

../images/Emo160.gif../images/Emo160.gif../images/Emo160.gif... הנה

 

[zimes]

זה לא נכון

אני מכירה משפחות עם ילדים שפתאום החליטו לעבור דירה רחוק, שאחד מבני הזוג פתאום התפטר, ש... ש... למה ללכת רחוק? אבי החליף לפחות 5 מקומות עבודה לפני שבגרנו. העובדה שלהוריך לא היה האומץ לעשות שינויים, לא אומרת שכל מי שבעל משפחה צ"ל כבול למקום העבודה הנוכחי (והשנוא) שלו.

 

[אפי היקרה]

קיראי לי פחדנית

(רק תחשבי על זה..והנך חשובה כמתה..). ברצינות: כמובן שדנה, ראשית חייבת לנו הסבר קצת יותר מפורט למדוע משעמם לה ומה בדיוק הבעיה, אבל בלי קשר: אני סבורה שהמצב היום, ספציפית היום, מחייב שקילה רצינית ביותר של עזיבת עבודה. איני טוענת שדנה אינה מוכשרת, יעילה וחכמה, אלא שמסתבר שהיום, גם תכונות אלה לא יעזרו לה למצוא עבודה, שהיא מושג הולך ונעלם. ואיני מגזימה, כמו שכבר שוחחנו לגבי הנושא, בהודעתו של שברת. על כל מקום עבודה היום, יש עשרות קופצים, מהם רבים עם נסיון, יכולת, תואר חמישי, וגם 3 ילדים לפרנס - מה שהופך אותם להרבה יותר נואשים לעבודה. פשוט איני רוצה לראות את דנה מתחרטת על החלטה אימפולסיבית. ומשום שהמצב הכלכלי לא אמור להשתפר בשנתיים הקרובות (גם אם ייחתם הסכם שלום כללי עם מדינות ערב). את המשק ההרוס, שלאחרונה הושווה למצבה של אירופה אחרי מלחמת העולם השניה - ייקח כמה שנים טובות לשקם (והיתה לי תחושה שאגרר לזה, ולהלן הולכת לקחת שני כדורים צבעוניים להרגעה).

 

[אושר מ]

הידעתם../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

רק 15% מהאוכלוסיה עובדים בעבודה שהם באמת אוהבים ונהנים ממנה ובה הם רצו להיות.

 

[דנה2909]

אפי יקירתי

כרגיל, מצליחה לגרום לי לחייך. מה שעצוב זה שאני בחופשה כרגע. הוציאו את כולם לחופש כדי לחסוך בעלויות. וממש נהיה לי רע כשאני חושבת על לחזור.. אני רק בת 26 לא נשואה, בלי ילדים אבל מספיק מתמצאת בשטח כדי לראות שלא כדאי לעזוב.. רק בפורום שלנו יש שניים שקשורים למובטלים. זה לא כיף. המקום שבו אני עובדת, אין לי מקום לקידום, חברה קטנה של 20 איש. התפקיד שלי הוא היחידי שקשור למה שלמדתי. אני מחפשת עבודה בלי הפסקה, ואני אעבור לעבודה אחרת ברגע שאמצא.. אני מקווה שאמצא...

 

[דנה2909]

חשבתי על זה

קודם כל ברוכה הבאה... חשבתי על לימודים. למדתי תעשיה וניהול, אז אני לא צריכה הסבה, למדתי קצת מכל דבר. חשבתי על תואר שני, זה יהיה רק בפברואר. בינתיים אני יודעת שנגמר לי סופית מהמקום הזה. ואין בעיתונים או בקרב החברים שלי ישועה.

 

[מצג שוא]

בוקר טוב דנה

אז ככה... אין כזה דבר "לא צריכה הסבה". אם נותנים לך ממשרד העבודה הסבה אז למה לא לקחת?! אם את אקדמאית (מהנדסת תו"ן ולא הנדסאית) לכי לבדוק בהסבת אקדמאים (אם את מהמרכז אז הם יושבים ברמת גן), תבדקי אילו קורסים רלוונטיים. בזמן ההסבה את מוכרת כמובטלת ומקבלת שכר - 70% מהברוטו שלך. אם משך הזמן של קורס טוב הוא 8 חודשים ובסופו (לפעמים, רק לפעמים - אל תתפסי אותי במילה) מוצאים עבודה. אז איפה עוד תוכלי ללמוד וגם שישלמו לך?? (עיסקה מצויינת מניסיון). חוץ מזה, מה רע להרשם לתואר שני? אני בעד.

 

[גזוזית]

אני מסכימה

גם לי היו בעיות בעבודה והחלטתי שזה לא מה שהכי חשוב בחיים, וזהו משהו שעושים כדי לחיות והוספתי לי דברים בחיים שלי שמעניינים אותי ואני רואה את עצמי מתפתחת בהם ומבטאת את עצמי יותר. אולי כדאי לך לשקול כל מני תוספות כאלה. חשבי מה מעניין אותך, זה לא חייב להיול הסבה מקצועית אלא תחומי עניין שיש לך והיית רוצה לפתח או להכנס אליהם ולא מתאפשר לך בעבודה, יתכן שבעתיד עיסוקים אלה יהפכו למקצוע של ממש ויתכן שישארו עיסוק מעניין ומספק. בכל מקרה אני לא ממליצה במיוחד במקרה שלך לקחת את העבודה כמרכז החיים אלא כמשהו שקיים בחיים שלך בנוסף לתחומים אחרים, גם שינוי הגישה יעזור, וגם ההתעסקות וההתרכזות בתחומים שכן מעניינים אותך.

 

[נתן.ל]

אני תומך בזימס ../images/Emo45.gif

תיזרקי אותו או לחילופין: תתפטרי. בת כמה את ? יש לך משפחה לפרנס? יש לך בעל ? חבר? חברה? רווקה ופנויה?

גם אני

 

[nutmeg]

ואני בכלל עוד לא הבנתי

למה רע לך בעבודה. אז מי אני שאתן לך עצות? אולי רע לך ככה באופן כללי ולא משנה איזו עבודה תעשי עכשיו, הכל יהיה דרעק? (רמז: אפילו החופש לא היה משהו). במקום לשאול אותך בת כמה, פרנסה וכו´ אני שואלת אותך מה עושה לך רע? לא רק בעבודה, ככה בחיים?