יש לי בעיה..

[ליאתת111]

יש לי בעיה..

אני בת 17 וחצי, יש לי חבר כבר שנתיים וחצי..הראשון שלי. אני כבר בערך חצי שנה מרגישה שאני חייבת להיפרד ממנו, אנחנו רבים כל הזמן והוא בן אדם שמאוד קשה להסתדר איתו.. פרנואיד לחלוטין, כל הזמן חושב שרוצים לפגוע בו.. הבעיה היא שפשוט אין לי אומץ!! הוא כ"כ אוהב אותי, כל הזמן אומר כמה יהייה לו קשה בלעדיי, אז אני פשוט לא מסוגלת להגיד לו שאני רוצה להיפרד. ואם אני רומזת לו משו [למשל שקשה לי עם הריבים ושאני לא מסוגלת להמשיך ככה] הוא ישר נלחץ ואומר לי שהוא לא יסתדר בלעדי וכו' וכו'... אני רוצה להכיר קצת אנשים, לנסות דברים חדשים. אני עם הבנאדם כבר שנתיים וחצי ולא היה לי אפחד אחר חוץ ממנו אף-פעם.. אני לא אוהבת אותו כבר, עכשיו אני בטוחה בזה. די נמאס לי, אני רוצה להיות קצת לבד, להחליט על דברים בעצמי, לעשות מה שבא לי. אני מרגישה שאני מבזבזת את כל הילדות שלי על ריבים ועל הבן-אדם שאני לא אוהבת. אני ב-יב' עכשיו, אני מרגישה שהזמן בורח לי. אני לא מסוגלת להיפרד ממנו. אני מפחדת לפגוע, הוא חושב שאני אוהבת אותו. אני כבר לא יודעת מה לעשווות..=\ תעזרו לי בבקשה.. אני ככה כבר יותר מחצי שנה.

 

[RayoDeLuz]

תפרדי ממנו כמה שיותר מהר..

אני מניחה שבהתחלה לא יהיה לו קל אבל הוא יסתדר... החיים ממשיכים... חבל שאת נשארת איתו וסתם גורמת לו לחשוב שאת אוהבת אותו....

 

[ShiRan T]

כנראה שהגיע הזמן להיפרד.

אם את הגעת למסקנה שאת כבר לא אוהבת אותו, ויש לך תשוקה כ"כ גדולה לחופש - תיפרדי, אולי זה הזמן, ואלה החיים - יש דברים שצריכים להסתיים. לא הגעת למסקנה הזו מאתמול או שלשום, אלא חצי שנה, וזה זמן מכובד. נשמע שאת באמת רוצה לצאת החוצה, והקשר כובל אותך ומכביד עלייך. נכון שאולי יהיה לו קשה, ואולי אפילו גם לך, אבל הכל עובר בחיים. אולי אתם אפילו יכולים להישאר בקשר ידידותי, אם זה יסתדר ביניכם, ואולי אפילו יהיה מקום לחרטה. אם לא תנסי - לא תדעי. אבל לפי כל מה שתיארת שאת מרגישה, אין טעם שתישארו ביחד. זה לא מה שאת רוצה, ואם זה בשביל לרצות אותו או כדי שלא יפגע, זה כבר עושה את כל העסק לא אמיתי. ואם הקשר לא אמיתי, אז מה זה כבר שווה? בהצלחה.

 

[ליאתת111]

...

אני אחשוב על זה.. אני אנסה לאזור אומץ ולהגיד לו.. אני מושכת את זה כבר יותר מידי זמן.. תודה רבה על העזרה שלך:]

 

[ShiRan T]

בהצלחה

אני מאמינה שכבר חשבת על זה במהלך כל החצי שנה, או על צעד דומה, ונבנתה לך איזושהי הכנה נפשית לפרידה, אחרי הכל שנתיים וחצי זו תקופה משמעותית, וזה נכון. אני מאמינה שאם תקבלי החלטה כלשהי (להיפרד / לא), ז"א בינך לבין עצמך, את תעברי כבר שלב משמעותי - בין ההתלבטויות והדילמות לבין ההחלטה שנגמר לך / את רוצה להמשיך עוד. מכאן, חבל למשוך את זה יותר מדי - את סתם סובלת, ואולי אפילו גם הוא ירגיש משהו. אני באמת מקווה שעזרתי, ושוב, בהצלחה.

 

[blaahh]

את לא יכולה להישאר עם מישהו רק

בשבילו. אם תעשי את זה אז בסופו של דבר- שניכם תפגעו. את- בגלל שברור שמערכת היחסים הזו לא עובדת בשבילך ורק מזיקה לך. והוא- בגלל שמערכת יחסים שמבוססת על חוסר כנות, סחיטה רגשית(שזה בדיוק מה שהוא עושה לך- מנסה לגרום לך להרגיש אשמה כדי שלא תעזבי אותו) וריבים לא תחזיק הרבה זמן. בסופו של דבר אתם כן תיפרדו, וכמה יותר מאוחר שזה יהיה, ככה הוא יותר יקשר אליך ויאמין שמערכת היחסים הזו חזקה ותימשך, ואז כשאתם תיפרדו- זה רק יכאב לו יותר. זה ברור שאת צריכה להיפרד ממנו. תנסי לעשות את זה בעדינות ולהסביר לו בעצם את מה שהסברת בהודעה שלך: שאת רוצה להכיר אנשים חדשים ולנסות דברים חדשים. תסבירי לו שזה לא בגללו, שאת פשוט בשלב בחיים שלך שאת רוצה יותר חופש, את רוצה להיות לבד והמערכת יחסים הזו פשוט לא מתאימה לך כרגע. תנסי להרגיע אותו ולהגיד לו שהוא לא הולך לאבד אותך כי אתם הולכים להישאר ידידים, שאת תיהי איתו רק לא בצורה רומנטית, אלא כידידה. מקווה שעזרתי

 

[ליאתת111]

תודה לכם

 

[ליאתת111]

יש לכם רעיון

יש לכם אולי רעיון איך לעשות את זה? כאילו מה לקבוע פגישה רגילה ולהגיד לו את זה? אני פשוט לא יודעת איך לעשות את זה אז אני דוחה את זה כל הזמן.. קשה לי להגיד לו שאני רוצה להיפרד שיום לפני אמרתי לו שאני אוהבת אותו.. ..........?

 

[blaahh]

אההמ...

אני חושבת שכדאי לכם להיפגש בבית שלו או בבית שלך ולא במקום ציבורי, ככה אתם תוכלו ממש לדבר על זה והוא ירגיש נוח להוציא את הכל(ולא יפחד "לעשות סצינה"). תקבעו להיפגש, תשבו, תגידי לו שאת צריכה לדבר איתו ו...תדברי. זה אחד מהמקרים האלו, לדעתי, שהדרך הכי פשוטה היא גם הדרך הכי טובה- פשוט לשבת ולהגיד לו איך את מרגישה. יש לי חברה שהייתה במצב שלך בדיוק, היא הייתה עם בחור מסויים במשך כמעט שנה ובשלב כלשהי היא פשוט רצתה להיפרד ממנו, זה לא שהוא לא היה נחמד או שהם לא הסתדרו, היא פשוט רצתה חופש ולא התאים לה להיות איתו יותר. וכמוך- היא ממש לא ידעה איך לעשות את זה ולא רצתה לפגוע בו. יום אחד הם נפגשו והיא אמרה לו שהיא רוצה להיפרד, הוא...איך להגיד...לא בדיוק הסכים איתה. חח

בקיצור, הוא שכנע אותה שזו לא ההחלטה הנכונה ושהם צריכים להישאר ביחד, אז היא וויתרה. אבל, בגלל שזה באמת לא היה נכון, אחרי זמן מאוד קצר הם בכל מקרה נפרדו, אבל- במקום להיפרד פרידה חלקה ולהישאר ידידים(כי הם באמת אהבו אחד את השני), הם רבו. עכשיו, מוסר ההשכל מהסיפור ה*מאוד* ארוך הזה(חח

) הוא- תנסי לבשר לו את זה בעדינות ובנעימות, אבל תיהי נחושה. אל תתני לו לשכנע אותך או להעפיל עליך מניפולציות רגשיות. ועוד דבר- תדאגי להסביר לו את מה שהסברת כאן(שזה לא אשמתו, שזה בכלל לא קשור אליו ושאת פשוט רוצה חופש ודברים חדשים) ולהבהיר לו שהוא לא מאבד אותך כי אתם תשארו ידידים. אני באמת מקווה שעזרתי לך, כי את נמצאת במצב ממש לא נעים ואני לא מקנאה בך

חח. בהצלחה ותעדכני אותנו איך הלך.

 

[blaahh]

*שלב כלשהי= שלב כלשהו, להעפיל=להפעיל

וואו, כמה רגעים בלונדיניים בהודעה אחת

(ואני אפילו לא בלונדינית)

 

[sh53]

פרידה זה לא דבר נעים

ואיך שלא תעשי את זה עדיין הוא ישאר פגוע, אבל את יכולה בהחלט לומר לו שאת בתקופה קריטית בחייך של בגרויות שמלחיצה בפני עצמה והוא מלחיץ אותך בנוסף, ולכן את זקוקה לקצת חופש ואוויר לנשימה.

 

[ShiRan T]

אמממ זה מאוחר להגיב?

כבר דיברת איתו, ליאת?

 

[ליאתת111]

לא..=\

פשוט אין לי אומץ.. אני מנסה איכשהו שזה יגיע ממנו.. הוא מרגיש שאני שונה.. ועם כל הריבים שלנו. אני מקווה שהוא שיעשה את הצעד הראשון ואז משם אני אמשיך. כבר היו מקרים שהוא אחרי ריב אמר שהוא רוצה להיפרד אבל אחרי שניה התחרט והצטער על הכל, אם זה יקרה שוב אני לא אתן לו להתחרט, אני אגיד לו שאני גם לא יכולה להמשיך בחברות הזו יותר.. מקווה לטוב בנתיים הכל חרא..

 

[ShiRan T]

ליאת,

כבר עבר יותר משבוע מאז ההודעה הראשונה שלך, ואת עדיין נשמעת סובלת, והאמת, שזה מצער. \: אם עדיין יש ביניכם ריבים, ואת מרגישה שהוא מרגיש שאת שונה, אז אולי התהליך כבר התחיל. בטח שניכם התחלתם להרגיש משהו שונה, ואת בטח ובטח במיוחד אחרי שפרקת כאן בפורום. את צריכה להרגיש שאת מוכנה, אל תעשי שומדבר בלחץ. את צריכה להרגיש בפנים את ההחלטה שלך ולהיות שלמה איתה. אם את כבר מרגישה שהחלטת, אבל את לא מרגישה שיש לך אומץ, זה אומר שאכפת לך. ואם אכפת לך, ז"א שאת צריכה להפוך את המצב ביניכם לאמיתי. אמיתי וגלוי. בינתיים, הריבים שלכם, הרגשת החנק שלך, הקנאה שלו וכל הלחץ לא גורמים לכם לגשת למצב האמיתי, ושניכם מרגישים משהו בפנים ולא מוציאים אותו, ואם לא שניכם - אז לפחות את, שזה חצי מהקשר, וזה אדם שלם. אולי הרעיון שלך, של לחכות עד שהצעד יבוא ממנו, באמת יכול להקל עלייך, אבל מי יודע באמת מתי זה יקרה? אולי גם לו לא יהיה מספיק אומץ לבוא ולהגיד לך את זה ישירות אחרי כל הפעמים שהוא כבר אמר והתחרט בפנייך? אי אפשר לדעת, בטח גם לו יש את החשבון נפש הפנימי שלו. לדעתי, אסור לך להתמהמה יותר מדי, את פשוט צריכה להחליט ולהיות שלמה, שוב. אם את באמת מרגישה שירד לך, שאין טעם יותר בקשר החברות הזה, שאת כבר לא אוהבת אותו - חבל למשוך, אח"כ זה יהיה הרבה יותר כואב, ופרידות הן דבר כואב, בין אם הן מיוזמתך ובין אם לא. חבל שתסבלו, באמת. ואת, את כבר נשמעת סובלת... בהצלחה, ותעדכני אם את צריכה אוזן קשבת.

שירן.

 

[ליאתת111]

קודם כל

אני חייבת להגיד לך תודה, זה נחמד לראות שאכפת לך זה מעודד קצת:] אז באמת באמת תודה.. באמת אני לא יודעת מתי זה יגיע ממנו.. לבנתיים זה לא באופק. קשה לי בכלל לתאר לכם כמה זה קשה לי להגיד לו את זה, פשוט חייב להכיר את הבנאדם. הוא כל כך נלחץ כל פעם שאיכשהו מגיעים לנושא של פרידה או שאני לא אוהבת אותו ואז אני מרגיעה אותו שלא יקרה כלום, אז אני פשוט לא מסוגלת לבוא יום אחד ולהגיד לו שניפרד. אני כל הזמן חושבת איך לעשות את זה.. אם להגיד לו או לכתוב לו מכתב.. הוא כל הזמן אומר כמה הוא אוהב אותי, שכמה הוא יישבר אם ניפרד וכו' וכו'.. אני רוצה להיות לבד! אני כבר שנתיים וחצי עם אותו בנאדם אני חייבת קצת חופשש.. שינוי. אבל ממש תודה לך, בכל זאת עזרת לי