יש לילות

[החתול הסמוראי חוזר]

יש לילות ../images/Emo108.gif

יש לילות בהם אין לי גוף רק עצמי נושב אל מעבר לשדרה המוארת , אל להקת העטלפים , אל עצי השסק , אל האישה הפצועה , אל דלתה הטרוקה .

 

[תמי קאלי]

סמוראי

"יש לילות בהם אין לי גוף"- וואו אצלי לעיתים זה גם ביום. המושג ללא גוף מאוד משמעותי אצלי ומדבר אלי מאוד. גם מול ביתה של אימי יש עץ שסק ענק עם להקת עטלפים, המחזה מוכר לי אבל יותר מכל הוא הופך למוכר כי כך אתה מביא אותו בשיר. אני אוהבת את סגנון כתיבתך.

 

[מעורפל]

חתול-סאן

מעניין שאתה כותב על לילות בזמן האחרון. אבל לא אנסה לשער למה, עניינך שלך. השיר מקוטע ואולי בכוונה נכתב כך, איכות הנשיבה מורגשת אצל הקורא, ואולי גם משיכה בלתי נמנעת של הדובר בשיר לעבר האישה, כמו משהו שהוא רגיל לעשות. שיר הוא טוב אם אפשר מקצת לפרש הרבה - זה אחד כזה. מעורפל

 

[aiziq]

חתול,

לדעתי השיר עוד לא גמור מכיוון שלא אמרת מה קורה כשאתה נושב לשם ואני הקורא נשאר עם השאלה: נו ו?... - חסרה לי ההשלמה של החוייה. איציק.

 

[כנרת לי]

טוב

אהבתי את עצמי הנושב אל דלתה הטרוקה.

 

[סקיפי]

תגובה

מצא חן בעיני התיאור והאווירה שהצלחת להעביר במלים כל כך פשוטות. אבל הרגשתי בסיום שיש כאן רעיון שפספסתי. אני חושבת שזה לא מפותח מספיק - ואי נשארת עם שאלת ה"מה עכשיו?" אהבתי "עצמי נושב". והפסיקי צריכים להיות צמודים למילה שלפניהם.

 

[קסנדרה*]

חתולי לדעתי השיר עדיין לא הגיע ל...

לבשלותו ולבגרותו, הוא עדיין זקוק לאיזו אמירה שתצא החוצה. קסנדרה