לפעמים החבר'ה והמשפחה משפיעים עלינו
לדוגמא אם גרים בבית שאין בו אמון אחד בשני וכל היום רבים וגדלים בבית כזה שנים על גבי שנים, רואים שזה נורמלי לא לתת אמון אחד בשני, רואים בבית שאם נותנים אחד בשני אמון עלולים להפגע, אז לפעמים מה שאנו "מביאים" מהבית - אנו לוקחים איתנו "החוצה" אל החברים שלנו וחושבים שהם אותו דבר, ומה שקורה בבית זה בדיוק אותו דבר כמו שקורה בחוץ: עם החברים. אם לא קל לך לבטוח בחברות שלך או שאת חושדת בהן כל הזמן לדוגמא, אולי זה נובע ממערכת היחסים שאת רואה בבית? שלא נותנים אמון אחד בשני מהר, שנפגעים בבית כל כך הרבה, אז למה לתת אמון? את "מביאה" את מה שאת רואה בבית ו"משליכה" את זה על החברות שלך, כאילו הן אותו דבר, אבל לפעמים זה לא בהכרח אותו דבר. לפעמים היחסים עם החברים הם יותר טובים מהיחסים עם בני המשפחה, ולפעמים ההיפך: היחסים עם המשפחה הם יותר טובים וחמים מאשר עם החברים. איך אתם מגדרים חבר/ה אמתי? חברים אמיתיים הם אלה שאפשר לספר להם סודות, והם לא יספרו זאת לאף אחד. חברים אמיתיים הם אנשים שיתמכו בנו גם כשאנו טועים, רק בגלל שאנו זקוקים לכתף להשען עליה. חברים אמיתיים הם יהיו שם בשבילנו, גם אם לא תמיד יש להם את כל הזמן בשבילנו, אלא יהיו אפילו קצת זמן בשבילנו. חברים אמיתיים מוכנים לעשות המון דברים בשבילנו, גם בלי שנחזיר להם טובה וגם בלי שיזכרו שהם עשו משהו בשבילנו, כי הם רוצים לעשות את זה בשבילנו ובכיף עושים את זה למעננו. איך אתם יודעים אם אפשר לבטוח במשהו ולתת בו אימון? מנסים ובודקים. אי אפשר לדעת מראש. אמון זה לא משהו שכתוב על המצח. אי אפשר לדעת אם אנשים טובים או רעים, צריך להתקרב אליהם ולראות. לפעמים נופלים, אבל לפעמים גם מצליחים וזה שווה את זה. חבר לחיים זה מישהו שאני מוכנה להיות איתו כל הזמן, מישהו שיהיה לצידי גם כשלא יהיה הכי טוב בעולם, מישהו שיתמוך בי כשיהיה קשה - וכמובן זה יהיה הדדי, גם אני אתן לו את כל כולי.