לרן.
ראשית, אני מתנצל על כל פגיעה בכבודך. יש להתייחס בכבוד לכל אדם, ואתה גם נשמע כאדם בעל הבנה מעמיקה וידע רב. שנית, אני ממליץ על שימוש במקש האנטר מדי פעם, על מנת להקל על קריאת ההודעות. ולענייננו: (הנה, יש לנו דיון!
) 1. היאידו והקנג´יטסו דברים שונים לגמרי. אני לומד את שיטת הקנג´יטסו של קאזה אראשי ריו ואחד המורים שלנו לומד גם את שיטת היאידו של מוסו שינדן ריו. יאידו מתעסקת בעיקר עם הנפש. היא אומנות מדיטטיבית שמלמדת קאטות של שליפות, חיתוכים בסיסיים מאד, צ´יבורי והחזרות החרב. היא לא מלמדת לחימה עם החרב. בקנג´יטסו (שבו אגב אומנות שליפת החרב נקראת בטו-ג´יטסו) מלמדים לחימה עם חרב, מול כלי נשק אחרים. ישנן התקפות, תגובות, הגנות והסטות מתוחכמות שמטרתן פגיעה ביריב. אני חולק על דעתך (בלי לפגוע בכבודך) כי אפשר להשתולל עם יארי או כלי נשק אחר. אם בהשתוללות אתה מתכוון להתקפות לא מדוייקות, אקראיות וחסרות כיוון אסטרטגי וטקטי - אתה תפסיד. אם בהשתוללות אתה מתכוון לרצפי התקפות מתוזמנים, בעלי כיוון טקטי או אסטרטגי, במהירות גבוהה ובעוצמה - כך נראת החרב של הקנג´יטסו. בקנג´יטסו נלמדים גם השוטו הקצרה והמהירה יותר, היורוי דושי וכן הטנטו (סכין). הם נלמדים ככלי נשק בודדים או בשילוב (חרב קצרה וארוכה, שני סכינים). הלחימה נגד כלי נשק כאלה או היארי והנגינטה או הג´ו נלמדים גם בקנג´יטסו. ולא צריך להיות סופרמן בשביל להלחם איתם. ביאידו, לא תראה כזה דבר. גם הקנדו הוא מאד ספורטיבי, ובלי לפגוע בכבודו, הכיוון שלו הפך לפחות לחימתי מזה של הקנג´יטסו. זו אולי הסיבה לטעות כאילו הקנג´יטסו חסר או צריך לקנדו. אין זאת כי אם טעות (לדעתי) שבה בלבלת בין היאידו, לבין הקנג´יטסו. 2. האייקידו התפתח משיטות ג´ו-ג´יטסו שנקראות אייקי-ג´וג´יטסו. למוריהיי אושיבה היתה דרגת מנקיו בדאיטו ריו אייקי-ג´וג´יטסו. לגבי סנסיי היראי אינני בטוח, אני משוכנע שאמיר-סן יודע. 3. חרב הנינג´ה הישרה פחות יעילה בחיתוך, בעיקר מול יריב משוריין, או יריב הלבוש בבגדי המשי המסורתיים היפנים, עליהן להב מחליק די בקלות. בנוסף מבנה הקשת של החרב היפנית משפר את החוזק המכני של החוד. האם בנינג´יטסו נלמדות התקפות חיתוך כנגד יריבים? האם נלמדות בלימות עם חרב הנינג´ה? 4. האקאמה היא מכנסי בד רחבים מסורתיים שניתן לקנות בבש-גל במחיר הנמוך משלוש מאות שקל. השריון בו משמתמשים באימוני קנדו נקרא "יורי" והוא אולי הבעיה, לא ההאקמה. אריאל
