יש דרך חזרה?

יש דרך חזרה?

האם יש דרך חזרה מסיפור של בגידת אחד מבני הזוג? מה קורה כשזה נחשף או כשהשני/ה חושד/ת?
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
לרוב יש.

מה קורה כשזה נחשף? בלגן אטומי. מה קורה אחר כך? אין נוסחה. בגדול, בנוסף לבעיות שהיו כבר קודם נוספת בעיית האמון. אז אם קודם זה לא כל כך עבד (ולראיה: הבגידה), אז בטח שאחר כך יהיה יותר קשה. מצד שני, יש זוגות שלקחו את זה למקום אחר ועשו בעקבות זאת שינוי לטובה בזוגיות. למותר לומר שיש גם פרידות. לדעתי (שאולי משוחדת) מומלץ ייעוץ זוגי.
 

zeituni

New member
יש

יש דרך חזרה. השאלה היא האם שני בני הזוג מעוניינים בכך. טיפול זוגי יכול להבריא את הקשר מחדש, לתקן את מה שהתקלקל ולהביא לפריחה מחדש של הזוגיות. ישנן בגידות שהן בעצם מעין איתות מצוקה של אחד מבני הזוג - צורך בריגוש שכבר לא קיים בזוגיות / השלמת חסכים בקשר / סיבות אחרות. הרבה תלוי גם בכמה זמן נמשכה הבגידה - האם מדובר בסטוץ חד פעמי או רומן ארוך שנים. כל אלה משפיעים על הסיכוי להבראת הקשר. כשזה נחשף - בלאגן גדול. הצפה של המון רגשות. אבל זה לא חייב להיות הסוף אם שני בני הזוג מעוניינים בהצלת הקשר. מה שכן - צריך להכין הרבה כסף: או לטיפול זוגי או לעורך דין טוב.
 

hagitoby

New member
יש דרך חזרה

השאלה היא עד כמה בן הזוג הנבגד מעוניין. חוץ מזה שבגידה היא סימפטום לבעיה יותר גדולה. ואם אתם רוצים יש דרך.
 

seeyou

New member
בכול אופן לא יהיה אותה זוגיות-אלא אחרת

A broken heart is like a dog bite. The pain will go away, but the scar will last forever יוסי
 
זה יותר מסובך

זה הרבה יותר מסובך, חוץ מהנושא המיני אנחנו ממש בסדר ביננו, אני אוהבת את בעלי ולא רוצה להכאיב לו או לעזוב אותו, מצד שני כדי להמשיך לחיות איתו אני זקוקה לזיקוקים ולהתלהבות שאני מוצאת עם המאהב זה גם מאפשר לי להעניק לבעלי (מבחינה מינית) ולהיות איתו ככל שירצה וככל שמסוגל, ובאמת מכל הלב אני יודעת שזה נשמע מאד טיפשי ואל תרדו עלי יותר מידי, אבל אני עדיין חיה בתקווה תמימה שאוכל להנות משני העולמות.
 

seeyou

New member
רוצה גם לקבל "זיקוקים ולהתלהבות" מהמאהב?

אפשרי
רק ב"נשואים פתוחים" אשר זה כבר אופרה אחרת. תוכלי להנות משני העולמות אם תדעי לייצר
את העולמות -עד אז לא להיכנס להריון לא מהבעל ולא מהמאהב
יוסי
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
השאלה היותר מעניינת היא:

מה קורה, דווקא כשזה לא נחשף? את בעצם שואלת על ניהול חיים כפולים מסוג כזה או אחר. את מדברת על מצב שבו כביכול כולם מרויחים: בעלך לא יודע מזה, והוא מצידו נהנה מחיי מין משופרים ונישואין יציבים; וגם את, בעצם. אז מה הבעיה? אז קודם כל, ברור שיש הרבה מאוד אנשים שחיים ככה לאורך שנים. זו עובדה. [לצד המוסרי אני לא מתייחס כאן - כל אחד שישפוט לפי טעמו האישי] בתכל'ס, מצב כזה מתקבע, דווקא בגלל שהוא נח לכל הצדדים. אפשר לקרוא לזה "יציבות" מסוג כלשהו, ואפשר לקרוא לזה "התמכרות" - שוב, איש איש לפי טעמו. מה שבטוח: קשה מאוד להפסיק מצב כזה!!! כי ברגע שמפסיקים, מופיע חוסר מאוד גדול בריגוש, שבד"כ בבגידות הוא מאוד גבוה [אדרנלין, סרוטונין ועוד חומרים כאלה שרצים ברמות גבוהוהת]. שנית, ככל שעובר הזמן, וודאי שאי אפשר לספר לבן הזוג, כי "קופת השרצים" רק גדלה [ראי בסוף בדיחה בעניין]. אז מה שקורה הוא שאת בונה לעצמך סגנון חיים מפוצל, של חיים נרומטיביים מצד אחד וחיים סודיים "אסורים" מצד שני. לאורך זמן, זה יכול מאוד לעייף. והבעיה העיקרית: יהיה קשה עד מאוד לצאת מזה. לכן כדאי מראש לדעת למה נכנסים, עד כמה שידיעה תאורטית עוזרת בכלל. ועכשיו לבדיחה: בזמן מלחמת העולם השניה, זוג נשוי נאלץ להיפרד. הם נדרו לשמור אמונים ולהפיגש אחרי המלחמה. כדי שאחר כך ידעו בדיוק מה היה, כל אחד לקח איתו קופסה, והם סיכמו שעל כל בגידה הבוגד יכניס פול שעועית לקופסה, ובסוף, כשיפגשו, יתפחו את הקופסאות. עברה המלחמה, ובני הזוג הנרגשים נפגשו. התחבקו, התנשקו, אבל לא פתחו את הקופסאות. אחרי שעבר החורף, הבעל אומר לאשתו: בואי נפתח. הוא פותח ראשון, ובקופסה יש שני פולים. הוא מסביר לאישתו את הנסיבות, והיא מגלה הבנה. אחר כך היא פותחת, והבעל המאושר רואה שהקופסה ריקה! הוא נופל על צוואר אישתו ואומר לה: תמיד ידעתי שאת הנאמנה שבינינו! והיא אומרת לו: טמבל! ממה אתה חושב שחיינו כל החורף?
 
יפה אמרת מריוס

קל מאד להתמכר לחיים הכפולים להתמכר ולשנן קלישאות נדושות כגון מה שלא יודעים לא כואב, ולי זה לא יקרה וכדומה וזה אכן מינון יתר של אדרנלין ושאר חומרים שומרי חיוך וזה טוב כל עוד זה נמשך עד שמגיע הפיצוץ והכל נחשף. הסיטואציה הזו די ברורה לי ונכון לעכשיו בחרתי את הבחירה שלי בלי להכנס לדיון על טיבה של בחירתי. יפה ציינת גם שידיעה תיאורתית פחותה מהתנסות אישית, וזו גם שאלתי למי שהתנסו וההשלכות של זה עליהם אם הצליחו לשמור בחשאיות או אם נחשפו והיה פיצוץ. ואגב בדיחה, זה כמו החייל שחזר אחרי 3 שנים בוויאטנאם, ומשדה התעופה ישר נוסע עם אישתו למוטל דרכים לפרוק געגועים של 3 שנים, ובבוקר המנקה דופקת בדלת, ידידנו מיד מזנק מתחת למיטה "זה בטח בעלך"... ואשתו: "עזוב טפשון, בעלי בויאטנאם" צחוק צחוק, אבל למרות ההומור אני יודעת שזה נושא שמה שלא אעשה ובאיזה כיוון שלא אתקדם, זה בכלל לא קל.
 
אין דרך חזרה יש דרך אחרת

שיכולה להיות או לכיוון פרוק הזוגיות, או לפרוק המצב היום ולהרכבה מחדש, שתי הדרכים מאד מאד לא פשוטות וכרוכות בהרבה מאד כאב לב לשני הצדדים. את כותבת שכדי להמשיך לחיות עם בעלך את חייבת את המאהב. בעצם המאהב הוא המחזיק של הזוגיות שלך,הוא "הרגל המיצבת", את זקוקה לו כדי לתפקד באופן מיני ורגשי עם בעלך, את תלוייה במאהב כדי להחזיק את הנישואין שלך שעומדים על כרעי תרנגולת. משום שאת זקוקה למאהב כדי להיות מסוגלת לשכב עם בעלך, כלומר שאת אוהבת את בעלך בערבון מוגבל, כאדם כשותף אבל לא כשותף מיני. מכאן נדמה לי שהבעיה היא הרבה יותר עמוקה מרק שחסר לך קצת ריגוש והשלמה למין. אבל לי לא נשמע שאת לא באמת מתכוונת להתאמץ ולבדוק את עצמך ואת הזוגיות שלך לעומק, מה שאומר שאת צריכה לקחת אחריות על עצמך ועל הקשר, במקום זה שמת את יהבך אצל איזה גבר בחוץ שמחזיק לך את הנישואין במקום שאת ובעלך תחזיקו אותם בעצמכם. את חיה בתקווה שתוכלי להנות משני העולמות, תהני אז מה השאלה שלך בעצם?
 

I C E M A N 7

New member
את שבויה בקונספציה

מתוך הנחה שזוגיות מונוגמית היא "הדרך הנכונה", את קובעת שהצורך שלה במאהב מעיד על קלקול בזוגיות ועל אהבה בערבון מוגבל. המציאות היא שזוגיות היא בסך הכל החלטה אפורה של שני אנשים לא להזדקן לבד. וזהו. כל שאר התוספות הרומנטיות שהעניקו לזה נועדו למטרה אחת - לצבוע את המציאות בצבעים יותר רכים על מנת להניע את משתתפי המשחק להיכנס בברית הנישואין הקדושה. רוב האנשים נוחים לשכנוע, אז מספיקה להם קריאה של כמה רומנים ומאמרים בנושא או צפייה בסרטים הוליוודים על מנת להשתכנע באשליה הצבעונית הזאת. לאחרים יש מודעות עצמית קצת יותר גבוהה והם ישתכנעו ב-'אהבה' הדמיונית הזאת רק לאחר טיפול פסיכולוגי כזה או אחר. וישנם כאלה עם מודעות עצמית גבוהה ביותר שרואים את המציאות בלבן של העיניים. הם מקבלים אותה כמו שהיא, ואז הם פנויים להרפתקאות מיניות בלב שלם וללא נקיפות מצפון. לאנשים כאלה יש סיכויים לא רעים להצליח עם "החיים הכפולים", דווקא משום שרגשות האשמה לא ינהלו אותם ומשום שהכובע לא יבער על ראשם. יתכן אף שבני זוגם יגיעו לתובנה הזאת בעצמם, וכך, בהסכמה שבשתיקה או שלא בשתיקה, ימשיכו שניהם לקיים את הזוגיות "המקולקלת" שלהם עם הרבה אושר וסיפוק.
 
לדעתי

קצת הסתבכת עם הטיעון. כי לא אמרת של מי ההנחה שמונוגמיה היא הדרך הנכונה
. כי מטרת הנישואין בחברה, עם כל הכבוד לרומנים הרומנטיים וחלומות באפור בבית גיל הזהב, היא קודם כל ולפני הכל יצירת תא חברתי מוסדר שחלים עליו התניות חוקיות לייצור וגידול אזרחים מדוגמים ונורמטיביים, שימלאו בעתיד את השורות בתפקידים הדרושים לחברה להתקיים <ולכן גם קיים מוסד הגירושין, כי ברור שמנישואים דפוקים ורווי מתחים ייצרו אזרחים דפוקים ולא מתפקדים במלוא האון>. כל אלה שבחרו 'מבחירה' שלא למסד את הקשר תחת החופה, אלא לחיות כבני זוג 'ידועים בציבור' ולעשות כל מה שזוג נשוי היה עושה רק בלי הפלומבה, גם הם לא שינו בכך את פני ההיסטוריה או את סדרי העולם ולא יצרו דגם חדש, אחר מזה המקובל לקיום המשפחה. גם ההלטב"ים שנראה היה שיכלו להיות הסנונית שתפרוץ את הבועה - איכזבו, כי הם אצים רצים להיות יותר הטרוסקסואלים מהאפיפיור במובן המשפחתי. הזוגיות בין ההורים בפוטנציה שרצה ברקע לא מעניינת את הסדר החברתי בפני עצמה, אם כי כמאפשרת תפקוד תקין של הפרטים בחברה, ובעיקר כאמור מתפקדים כהורים. הבעיה המרכזית של הזוגיות המונוגמית היא שהטוטליות שנדרשת לגיבוש ומיצוק התא המשפחתי, שיתפקד כמקשה אחת, מתנגשת עם הדחפים המיניים הפוליגמיים של משתתפים בסאגה. סכנת מימושם העיקרית היא ברמת הפרת הסדר החברתי - ייצור אזרחים 'פגומים' במסגרת לא מובנית ולא מוסדרת. אילו גואל רצון לא היה כופה עצמו בכוח, אלא מייצר כת של אחווה ואידיליה "עם בנות עם מודעות עצמית גבוהה ביותר" חופשיות לעשות גם הן כרצונן, שהייתה מתנהלת כמו שבט פולינזי - היה עושה היסטוריה בעולם המערבי. אבל גם אם להסתכל רק על ההתפכחות של התודעה האנושית מהמודל המונוגמי של הזוגיות עצמה, הרי שאלה עם "המודעות עצמית גבוהה ביותר שרואים את המציאות בלבן של העיניים" לא היו אמורים כלל להיכנס תחת החופה או כל שבועה מונוגמית אחרת... ואז הכל סבבי באבי. שאז המונח "בגידה" לא רלוונטי, כמו גם מונח הזוגיות עד שיבה טובה, ואם להיות עוד יותר רדיקליים - גם המונח זוגיות עצמו... טוטליות בזוגיות היא צורך שמעוצב ומובנה באמצעות חינוך. ומשם, כמו בכל דבר, צריך להתחיל... ואתה יודע מה צריך לעשות כדי שיהיה לך את מי לחנך, נכון?
... אתה עוד יכול לעשות היסטוריה, עם לסבית שתהיה האמא, ואתה תגדל איתה את הילד/ה, ותחייה חיי לילה עם מי שרק תחפוץ
 

I C E M A N 7

New member
אם תקראי היטב

תגיעי למסקנה שכתבתי בדיוק את אותו הדבר (רק עם פחות מילים, מה שיצר אצלך את תחושת "ההסתבכות" שלי
). הנישואין שלי במקרה הזה הם שם כולל לכל צורת התמסדות של זוגיות מונוגמית (כמו "ידועים בציבור"). הערה לגבי הפסקה השנייה. אין כזה דבר "לא היו אמורים". יש תובנות מסוימות שניתן להגיע אליהן רק במרוצת השנים ולאחר ניסיון. רוב האנשים, מתוך לחצים פנימיים וחיצוניים "להיות בסדר", מגיעים לגיל הפיכחון רק לאחר שכבר נשבעו אמונים לאחד/לאחת. אין לי שום שאיפות או יומרות לעשות היסטוריה בתחום הזה. אני רק צופה מן הצד בעניין במלחמת השכנוע העצמי של חבריי ושל זרים בפורום אינטרנטי.
 
נשבעת לך לא שבויה

כל מה שכתבתי נגזר ממה שכותבת הפוסט כתבה ולא מאיזה אידיאולוגיה שלי. מי שפונה לפורום זוגיות במשבר חושב או מרגיש שהזוגיות שלו במשבר. מי שלא מרגיש שמערכת היחסים שלו לא תקינה לא שואל האם יהיה ביכולתו לשקם אותה בעתיד. מי שמחפש הרפתקאות מיניות בלב שלם ומתוך מודעות , לא חרד כלכך למה יקרה במידה והוא יחשף. מי שכותבת שהיא זקוקה למאהב כדי לשכב עם בעלה אוהבת אותו אבל לא באופן מיני, וזו אהבה שחסרה את המרכיב המיני. לגבי הסכמה אם שניהם מסכימים מתוך מודעות בשתיקה או לא בשתיקה בדרך חיים כזו מקובל, אבל לא פה הדבר. ואם יש הסכמה מדוע לבזבז כלכך הרבה אנרגיה על שקרים והסתרות?
 

I C E M A N 7

New member
את בעצמך סיימת את התגובה שלך

עם "אז מה השאלה שלך בעצם". כלומר גם את זיהית שלכותבת יש דעה ברורה ומוצקה והיא הגיעה לפה יותר בשביל לפרוק ולשמוע דעות ופחות בשביל להתייעץ בנוגע לזוגיות במשבר. באותה מידה זה יכול היה לקרות גם בפורומים אחרים שעוסקים בזוגיות. למה להתעסק בשקרים והסתרות? - בשביל לא לזעזע את המערכת. זה כמו הטיסות בשבת של חברת 'אל על', לדוגמה. החרדים יודעים שטיסות בשבת הן הכרח, אך הם לא יכולים להודות בכך בפומבי. מה עושים? מקימים את 'סאן דור' וכולם יכולים להיות מבסוטים. גם שעון שבת הוא דוגמה טובה לכך. מה גם שהשקרים וההסתרות עושים את הריגוש למרגש יותר.
 

zeituni

New member
כתבת יפה, אבל

אם תשים לב הכותבת פתחה בשאלה - האם יש דרך חזרה. ברור לה שהדרך שלה היא הדרך הנכונה בשבילה, אבל היא תוהה מה יקרה במידה וזה יתגלה ועל זה היא מבקשת דעות ויעוץ בפורום של אנשים שחוו או חווים זוגיות במשבר. אפשר לקרוא למקרה שלה "פרומו לזוגיות במשבר" כי מבחינתה הזוגיות שלה דבש, אבל יכול להיות שלפני משבר (במידה ויתגלה).
 

נומלה

New member
ובאנלוגיה

מי שבוהה בסרטים פורנוגרפיים אוהב את אשתו אבל לא באופן מיני?
 
במידה והוא רק בוהה

התשובה היא לא, אבל אם הוא מצליח לחדור דרך מסך המחשב התשובה היא כן. מה הקשר בכלל?
 
למעלה