יש אהבה

מה הקשר בן בין "זיוני השכל"/ניג'וס/

לבין התנהגות...כל מערכת יחסים מורכבת משלבים בתחילת הקשר [" הירח דבש"] כאשר הגוף מוצף בהורמונים [סירוטינין דופמין] שני הצדדים מתנהגים כאנשים מאוהבים ..משתדלים להראות את הצד היפה באשיותם ...בהמשך כאשר הקופה הזו נגמרת [לרוב גם נפרדים] אבל עם עוברים את השלב הזה ..אזיי מכאן ישנה גם חברות מחויבות ואז כאשר כל צד מרגיש בטוח בקשר הוא מרשה לעצמו להתנהג יותר בחופשיות ונינוחות...אצל הגברים מתגלים תכונות שקודם לא נראו...לעיתים קמצנות, קנאות, עצלות, ואצל האשה מה לעשות? כך זה אצל רובן "מסמנות טריטוריה או בעלות על הגבר...לעיתים כאילו הגבר הוא רכושן ורק להן הבלעדיות עליו..וכאן מתחיל הסדק...גברים נלחצים כאשר מסמנים אותם כרכוש או נתבעים לבלעדיות...ואז הגבר חש "שמזיינים לו במח עם החקירות...למה לא התקשרת? שכחת אותי? אתה אוהב אותי? תגיד.....שמנתי????ועוד וכעוד...חישנן גם גשים שאחרי תקופת החיזור מנסות לעצב את הגבר בדמותן..דוגמה: הגבר נהג להתלבש זרוק/ ספורטיבי...האשה מחליטה שזה לא יאה לא נאה הוא צריך להתחיל להתלבש ספורט אלגנט. לארוע ללכת עם עניבה ..הגבר רגיל למשל לאכול ישר מהסיר...ככה זה כייף לו..באה האשה וטוענת שהוא מתנהג כמו חיה..עורכת כל יום שולחן על כל כללי האירוח.....דברים זניחים נכון? אבל אלו הדברים ה"קטנים" זניחים...שיכולים להפוך את החיים בזוגיות לבילתי נסבלים.. הכל נכתב בהכללה רבה וכמובן שישנם רבים שיוצאים מן הכלל... כמובן שמילותי הן בהכללה וכמובן שישנם יוצאים מהכלל.....
 
סליחה על השגיאות כתיב ..והבילבולים

אני הערב אאוט....ואפילו עם רוברט רדפורד בכבודו ובעצמו יבוא אלי...לא יעזור לו...לילה טוב....
 
אף פעם אסור להתייחס למובן מאליו

לא הגבר ולא האישה אינם מובנים מאליהם אם יש תקשורת טובה לא מגיעים לזה בן יש לך בעיה עם המין הנשי לאחרונה כי צורת הכתיבה שלך השתנתה מאד
 
בן, בא אתן לך דוגמא,

כל כך הרבה גברים משקיעים זמן ומרץ בעסק או בקריירה. הם מבינים שעסק/קריירה אי אפשר לתחזק מרחוק. אם אותם גברים היו מבינים שזוגיות, בדיוק כמו עסק, זקוקה ל"תחזוק" ולהשקעה ואם היו מפנימים שגם כאן זה לא בדיוק "עובד" בשלט רחוק אז ורק אז....., ואולי שורש הרעה היא דווקא העובדה שאחד מבני הזוג חושב שהשני "מונח אצלו בכיס"? הדבר הכי גרוע בזוגיות, לפחות לטעמי, זה להתייחס אחד לשני כאל מובן מאליו... אתה רואה? אין לנו למי להודות על "שהביאנו עד הלום" מלבד לעצמנו. טענות ומענות יש לשני הצדדים. בגילנו, ולאחר שהפנמנו את שצריך להפנים לא כדאי פשוט לזרום, להנות מהרגע בלי לחשוב יותר מדי על איך "נופת הצופים" עומדת להפוך בקרוב ל"זיוני שכל"? וסתם עוד משהו, כשאתה כותב "אני לא מתכוון למשהי ספציפית" - אתה לא יודע שמפלס הסקרנות עולה?
 

ben 911

New member
כיף כייף, אני חייב להבהיר אחת ולתמיד. ../images/Emo13.gif

כשאני אומר ש-"אני לא מתכוון" אז אני באמת אבל באמת לא מתכוון. אני מעלה לכאן נושאים מאד מוכרים לחלקנו לפחות מתוך נסיון חיים בעבר כדי ללבן ולשנן אותם לעתיד לבוא.
נ.ב. הספציפית שלי היא דוקא אחלה ואין לי טענות כלפיה, אילו היו לי טענות הייתי מלבן אותם מולה ולא עושה מזה "מסחרה" בקיצור אני מה שאומרים..."ישתבח שמו לעד"
 
למעלה