באתי בדיוק לשים קישור
מקווה מאוד שהכתבה הקטנה הזאת, הילדה האומללה בת ה-7 שמפחדת מהם, אולי סוף סוף יעירו משהו ויוציאו את כולם לרחובות, כמו במחאה החברתית, ככה זה יהיה "מחאה חופשית". אבל האמת שזה לא יעזור, כי להם אין דאגות בחיים, הם פטורים מכל עול על ראשם, בחסות רשויות מדינת ישראל, בזמן שהאדם החילוני/מסורתי/דתי הממוצע נאבק על מנת לחיות כאן בכבוד. הם מאורגנים כקולקטיבים חסרי מחשבה עצמאית בזמן שאנו פועלים כאינדיוידואלים, ומעל הכל הם (וכן לא כולם, אבל אני לא מתבייש להגיד את זה, קבוצות רבות ונרחבות מלאות שנאה ובדלנות) מכלים את חייהם בנסיון להשתלט כאן על המדינה, בעוד אנחנו פשוט רוצים להנות מחיינו בשקט, כמו שאמר אחד המרואיינים בכתבה.. ולכן, במאבקים והפגנות קצרי טווח אין סיכוי לנצח אותם, הכל יישכח. מה כן אפשר לעשות, אפשר להתחיל לפעול כקולקטיב, לשים את האג'נדות הקטנוניות שלנו בצד ולהתאחד סביב סכנה שנשקפת לעתיד המדינה הזאת, אשר חזקה יותר מהגרעין האיראני. כאשר נבוא לשים פתק בקלפי בבחירות הבאות לחשוב על הדמעות של אותה ילדה בת 7, ולשאול עצמנו כמה כאלו ילדות ונשים יצטרכו לסבול בעתיד כאשר הטירוף הזה יתפשט אל עבר שאר המדינה. כרגע עוד ניתן לעצור זאת, אבל זה חייב להיות ברמת המאקרו, כלומר הפסקת סבסוד מוחלט הישיבות החרדיות, הפסקת הפטור שש לחרדים מהחובות של כל אזרח במדינת ישראל בראש ובראשונה השירות הצבאי, ומלחמת חורמה בארגוני הפשע הדתי שצמחו פה לאורך השנים. את זה אפשר להשיג אך ורק ע"י שליטה מוחלטת בכנסת של מפלגה שזהו סדר היום הציבורי שלה. במובן מסויים ההתנהגות סחרת הרסן של הפלגים המטורים האלו מביאה את התוצאה הרצוייה של איחוד שורות העם המפול ההזה והעלאת הבעייה שלהם לראש סדר היום. אולי זה לא יקרה מחר, אבל מקווה שהכתבה הזאת היא סימן מעודד. על כל פנים, לא חשוב שיש לנו עוד הרבה סבבי בחירות כדי להכריע את הסיפור הזה.