../images/Emo6.gif כיף כיף
שמעתי שאת במשמרת אבל לא היה לי זמן לעלות למעלה להגיד שלום. בכל מקרה ילדים כאלו אני משתיקה בזה שאני נותנת להם לבחור מדבקה אחת מכל הצבעים ואני רושמת עליה את השם שלהם, אחכ אני אומרת להם שעכשיו אפשר לשלוח אותם ללונה פארק של המזוודות יחד עם המזוודות, בשלב הזה הם שותקים. בנוגע לחצופים, כאלו תמיד יהיו, אין מה להתרגש, פשוט מחזירים להם את הדרכון ומודיעים להם שיגשו אליהם ברגע שהם יסיימו לדבר. ולכל אלו שחושבים שבגלל שהם טסים פעם בחמש שנים לאנטליה זה הופך אותם למומחים לביטחון תעופתי :" אדוני, כיוון שאתה טס כל כך הרבה אני בטוחה שאתה מבין את החשיבות שאני אשאל את השאלות, לכן אין צורך להגיד את התשובות כבר עכשיו" זה בדרך כלל עושה את העבודה. ואל תדאגי, הטיסות לאיה נאפה ושות' נגמרות עוד שבועיים... ולסיכום: נערה נכנסת לתור ואחד מהאנשים שואל אותה אם היא טסה ללרנקה, תשובתה כמובן "לא, אני טסה לקפריסין" ועכשיו אני הולכת לאכול סושי.