לא הבנתי לגבי הרייקי
לגבי הלחי, לעומת זאת: ישנה הפרשנות הנאיבית, הלוקחת את הדברים כפשוטם, כמעט ברמה המילולית. כמובן שזה טיפשי, מכיוון שהתוצאה יכולה להיות עוול גדול ומתמשך לסביבה, כמו שאומר הפתגם החשוב: all it takes for evil to triumph is for a good man to do nothing . הפרשנות היותר...בודהיסטית...אם תרשה לי לעשות את ההשלכה מהגישה שלי, היא אחרת. היא מתייחסת לגישה הפנימית של אדם ביחס לאקט הניתפס באופן נורמאלי כאקט של הפעלת אלימות, עושק, השפלה או פגיעה מכל סוג, במה שניתפס באופן נורמאלי כגוף שלו, כאינדיווידואליות שלו, כרכוש שלו וכיוב´. נמשיך מכאן, אם כך. שואף-רוחני אמיתי, ששואף להגיע למצב בו אין בו כל הזדהות עם הכרתו, גופו וכמובן רכושו, שבו כמובן וכמובן שלא יעלה בו אפילו שביב של כעס או שנאה כתגובה לאקט התוקפני, והפעולה שתתבצע על פני השטח תעשה מתוך מחשבה צלולה ונטולת אגו. היא יכולה להיות כל פעולה - על פי הבנתו את הסיטואציה ברמה דקה ולא אנוכית. זו שאיפתו של השואף הרוחני. להגיע לכזה מצב. עד אז, הוא פשוט ינסה, בהצלחה כזו או אחרת, להתנהג בצורה כזו. הדהמהפדה, אגב, מתחילה מנושא שכזה. ויש גם בהמשך איזכור רלוונטי נוסף שקשור לכך: נאמר (זה לא תרגום/ציטוט, ברשותכם אפרוש זאת בחופשיות יתרה) שזו קארמה מאוד שלילית להכות איש קדוש, אבל קארמה שלילית זו היא כאין וכאפס לעומת הקארמה השלילית שעשוי לייצר לעצמו הקדוש לו יגיב בכעס על התקפה שכזו! ברכות אום