תגובתי לכל הדברים שנכתבו כאן ולהרן
ליהדותי התחברתי כאן, בארה"ב. ליהדותי התחברתי במקום שיש עוד אופציות חוץ מלהיות חרדי או חילוני, במקום שאין אנשים שלוקחים את הדת לעצמם, ומי שלא חושב כמוהם אינו יהודי אמיתי. אם לא הייתי מגיע לפה, מהר מאוד הייתי מכריז על עצמי כאתאיסט, כי אני לא ממש אוהב את האלוהים שמכריחים אותי בארץ לאהוב. חיים בחו"ל אינם גן עדן. גם עולים חדשים לישראל חייהם אינם גן עדן. השפה שונה, שלא לדבר על התרבות, להכיר אנשים חדשים, ליצור בגיל שהגיבוש החברתי כבר לא נתון לשינויים גדולים מעגל חברים חדש מאפס, כל זה לא קל. החלום של לעבור לארה"ב ולהרוויח מיליון דולר בשעה קיים אצל כולם, אבל זה לא עובד ככה. הרן היקר - אין לי מושג עם איזה אנשים נפגשת בנדדויך בעולם, אבל חייל משוחרר בן 22 עוד לא נדד מספיק בעולם. בארה"ב המומים עכשיו מהאבטלה הגבוהה שעומדת על 5% מכלל כח העבודה, מחצית מהכמות בישראל, וזה אחרי זינוק מרמה של 3.6% בשנה האחרונה. כאן גם לא ניתן להכנס למינוס בבנק, ובישראל כידוע, לא תגיע לשום מקום ללא מינוס מכובד. בעיר המהממת מקליין שבצפון וירג´יניה, פרבר של וושינגטון, רכשה ידידה שלי בית בן 3 קומות, 6 חדרים, סלון וחצר ענקית בשכונת יוקרה ב-220 אלף דולר. תמצא לי בבקשה דבר כזה בארץ, ואני אשמח לקנות. יש כאלה שיבואו לכאן ויצליחו, יש כאלו שלא. בדיוק כמו שאמרו אחרים גם כאן וגם בשרשורים אחרים - אל תשליך מהמקרה שלך על מקרים אחרים. לא כל אחד שיבוא לוושינגטון יהפוך למפיק חדשות ומורה ויקבל גרין קארד, לא כל אחד שיעבור לניו יורק יעבוד במובינג ויושלך אל הכלא. יש כאלו שגם אם לא יצליחו בחו"ל כלכלית ישארו כי הם יהיו מאושרים יותר, ויש כאלו שיצליחו כאן מאוד אך יחזרו לארץ כי שם הם יהיו מאושרים יותר. חייה ותן לחיות - נראה שאנשים לא מכירים את המשפט הזה. חבל.
