טוב אי אפשר בלי:מג'יק בירד, ג'ורדן-דיטרויט ו.
מגי'ק-בירד: אין ספק אולי היריבות הגדולה מכולם (כן גדולה יותר מראסל צ'מברלין בכך שהשפיע יותר על התקדמות המשחק והפיכתו לזניח למשמעותי העיניי הקהל האמריקאי ולאחר מכן יגיע ג'ורדן ונייק ויהפוכו אותו לגלובאלי. אגב ראסל וצ'יימברלין ניהלו יריבות מרהיבה אבל דיי חד צדדית כשראסל מנצח 7 מתוך 8 סדרות הפלייאוף בינהים). בכל אופן היפה ביריבות של בירד ומגיק היא שהיא השפיעה על הספור בכלל, כלומר על הכדורסל ולא רק באן.בי.אי, אלא גם על הקולג'. משחק הגמר בין אינדיאנה סטייט הבלתי מנוצחת של בירד לבין מישיגן סטייט של מג'יק (קיבל את הכינוי אגב מעיתונאי שראה אותה משחק בתיכונים, מג'יק השיג במשחק טריפל דאבל של 36נק 16רב 16ס) שבר את כל שיאי הרייטניג שהיו עד אז לשידורי המכללות, מג'יק ניצח במשחק הגמר. היריבות המשיכה הלאה לליגת הNBA, השילוב של מגי' ובירד התאים מכל הבחינות, שחקנים מושלמים שהתאימו אחד את השני, בניגוד שבצבע, לניגוד שבעמדות, לניגוד שבסגנון המשחק: מצד אחד השאוטיים של מג'יק מול הקשיחות והפשטות של השחקן הלבן ממעמד הפועלים, לתיאום המושלם בחוכמת המשחק, הרצון לנצח, ניצון מקסימלי של הגוף, ומעל הכל, הנאה בלשחק את המשחק, השאיפה לניצחון וכבוד וריספקט הדדי. מג'יק הגיע לליגה בסערה, בעוד בירד קטף את תואר רוקי השנה, מג'יק סחף את הלייקרס לזכייה באליופת בעונת הרוקי שלו, לאחר אחד מהופעות הכדורסל הגדולות בהיסטוריה. מג'יק רוקי באותה עונה, הלייקרס מובילים 3-2 בסדירה ויוצאים לשני משחקי חוץ כאשר הם האנדרדוג, ג'אבר פצוע ומג'יק מוסט מעמדת הרכז לעמדת הסנטר! מג'יק הוביל את הלייקרס לינצחון עם 42נק 15רב 7אס 3חט. בירד זכה באליפות שנה לאחר מג'יק והמפגש הראשון בינהם נערך בגמר של 84. שני הכוכבים הגדולים, השאוטיים מול הבד בויס של בוסטון, ידו של בירד הייתה על העליונה, ניצחון לבירד ופרס השחקן המצטיין. שנה לאחר מכן 1985 שוב גמר לייקרס בוסטון, בירד מג'יק, הפעם הלייקרס ומג'יק מנצחים. שנה לאחר מכן מג'יק והלייקרס מופתעים על ידי תאומי המגדלים של יוסטון (סמפסון והאקים ניצחו 4-1 את הלייקרס) ויוסטון ממשיכה לגמר ומפסידה לבוסטון שזה הגמר השלישי רצוף שלה. 1987 שיא השיאים, הלייקרס בשיאם, מג'יק ובירד שוב בגמר, מג'יק עם סל הסקיי הוק המפורסם שלו בבוסטון גארדן, הלייקרס מנצחים, מג'יק אם וי פי. בירד לאחר המשחק אמר על מג'יק שהוא פשוט טוב מידי, שחקן מדהים, אותו בירד שיכנה את מייקל ''אלוהים''. הירבות הזו הסתיימה ואחרת נפתחה, מג'יק ואייזאה, שני חברים טובים הופכים ליריבים מרים בסדרת הגמר אולי הגדולה מכולם, 1988 הלייקרס חוזרים מפיגור 3-2 לניצחון ענק 4-3 (סידרה מדהימה, אייזאה קולע 25 נק ברבע כשהו צולע!). שנה לאחר מכן הבד בוייס מביסים את הלייקרס 4-0. יריבות שקדמה לזה היא לא של שחקנים כמו של קבוצה: ג'ורדן מול הפיסטונס, ממש ככה. שנה אחר שנה הבד בויס מרביצים לג'ורדן ומנחים אותו שנה אחר שנה. בשנה בא ג'ורדן התגבר על הבד בוייס היה ברור שהוא הולך לזכות בתואר ותחושה שכעת אין יותר מי שיעצור אותו, תחושה שמסתבר שהייתה נכונה. ג'ורדן-ווילקנס היא יריבות מעניינת משום שהיא הייתה פחות נכונה לגבי המשחקים, אלא לגבי תחורויות ההטבעות שלהם, AIR VS HUMAN HIGHLIGHT FILM . ג'ורדן מול הניקס- אין ספק, סדרות הפיילאוף הגדולות ביותר של שנות ה-90, מייקל בתצוגות השיא שלו בקריירה מול נו-יורק בעיקר בגארדן. רג'י מילר-ספייק לי - לא נשכח את המשחק ההוא, רג'י עם 8 נק ב-16 שניות, ההתנצחות עם ספייק לי על הפארקט ועל גבי העיתונים. יואניג-זו: בכלל שנות ה-90 מלאה ביריבויות של סנטרים, שנות הזהב של הסנטרים, יואינג מורנינג, יואינג האקים. בארקלי-ג'ורדן: שוב שני חברים טובים, כשבארקלי עובר לסאנס הוא זוכה באם וי פי, ייתרון ביתיות מול ג'ורדן (לראשונה ג'ורדן לא זוכה בייתרון הביתיות), כולם יודעים מה קרה בסדרת הפלייאוף הגדולה מכולם (לא היה ולא יהיה כמו הסדרה הזו). טוב יש עוד אבל התעייפתי. לילה טוב, מצטער אם הגזמתי וטחנתי מים. ההנהלה