יריבויות השחקנים הגדולות
- פותח הנושא OrEl74
- פורסם בתאריך
שאקיל אוניל - דיוויד רובינסון
בעונת 94 שאקיל ורובינסון התחרו ביינהם עד לרגע האחרון על מלכות הסלים של הליגה. יממה לפני המשחק האחרון של העונה שאק הוביל על רובינסון ב-0.2 עשיריות על התואר ולכן בסן אנטוניו החליטו לעזור לחברם לקבוצה ובמשחק האחרון של העונה כל הכדורים הלכו לרובינסון שסיים עם 72 נק' וסיים את העונה הסדירה כקלעי המוביל. שאק ממש לא אהב את העניין הזה ומאותו הרגע דיוויד רובינסון הפך למטרה של המפלץ שטרח להשפיל אותו בכל הזדמנות שרק ניתן, לרוב ע"י דאנקים אכזריים במיוחד לפרצופו של רובינסון. השיא היה באולסטאר 1996 שהתקיים בסן אנטוניו כשלקראת סיום המשחק קיבל שאק כדור בתנועה לעבר הסל כשרובינסון האומלל עומד מתחת לסל, בלי לחשוב יותר מידי שעט שאק לעבר הסל והטביע בכל כוחו כמו שרק הוא יודע תוך כדי שהוא מורח את רובינסון על הפרקט ולמעשה משפיל אותו לנגד כל כוכבי ה NBA ומול הקהל הביתי בסן אנטוניו. התקשורת יצאה קצת נגד המהלך של שאק ולטענת רבים זאת גם הסיבה שהוא לא קיבל את ה-MVP באותו משחק למרות שהוא היה השחקן הכי טוב על המגרש (התואר הלך לג'ורדן). גם בשנים שלאח מכן שאק לא ממש סלח לרובינסון והמשיך להעניק לרובינסון יחס מיוחד בכל מפגש ביינהם ובאחר המשחקים הוא אף קיבל עבירה טכנית לאחר שסיים הטבעה נוספת בפרצופו של רובינסון ודחף אותו על הפארקט סתם בשביל הסבבה
עד כאן סיפורו המרגש של שאק בארץ האדמירל.
בעונת 94 שאקיל ורובינסון התחרו ביינהם עד לרגע האחרון על מלכות הסלים של הליגה. יממה לפני המשחק האחרון של העונה שאק הוביל על רובינסון ב-0.2 עשיריות על התואר ולכן בסן אנטוניו החליטו לעזור לחברם לקבוצה ובמשחק האחרון של העונה כל הכדורים הלכו לרובינסון שסיים עם 72 נק' וסיים את העונה הסדירה כקלעי המוביל. שאק ממש לא אהב את העניין הזה ומאותו הרגע דיוויד רובינסון הפך למטרה של המפלץ שטרח להשפיל אותו בכל הזדמנות שרק ניתן, לרוב ע"י דאנקים אכזריים במיוחד לפרצופו של רובינסון. השיא היה באולסטאר 1996 שהתקיים בסן אנטוניו כשלקראת סיום המשחק קיבל שאק כדור בתנועה לעבר הסל כשרובינסון האומלל עומד מתחת לסל, בלי לחשוב יותר מידי שעט שאק לעבר הסל והטביע בכל כוחו כמו שרק הוא יודע תוך כדי שהוא מורח את רובינסון על הפרקט ולמעשה משפיל אותו לנגד כל כוכבי ה NBA ומול הקהל הביתי בסן אנטוניו. התקשורת יצאה קצת נגד המהלך של שאק ולטענת רבים זאת גם הסיבה שהוא לא קיבל את ה-MVP באותו משחק למרות שהוא היה השחקן הכי טוב על המגרש (התואר הלך לג'ורדן). גם בשנים שלאח מכן שאק לא ממש סלח לרובינסון והמשיך להעניק לרובינסון יחס מיוחד בכל מפגש ביינהם ובאחר המשחקים הוא אף קיבל עבירה טכנית לאחר שסיים הטבעה נוספת בפרצופו של רובינסון ודחף אותו על הפארקט סתם בשביל הסבבה
איזייה תומס - מייקל ג'ורדן
זה התחיל בעונה הראשונה של הילד מצפון קרוליינה, ג'ורדן נבחן לאולסטאר והוקפא ע"י נבחרת המזרח בהנהגת איזייה (שזמם את העניין עם מג'יק). ב 1992 ג'ורדן חבר ל 12 הכוכבים הגדולים בתבל לנבחרת החלומות המקורית, איזייה לא היה שם, למרות שנחשב אז לרכז טוב יותר מסטוקטון, יש הטוענים שהאחריות לכך מוטלת על ג'ורדן. כמובן שבין שני הארועים הללו היו עוד חיכוכים, אבל קצרה היריעה.
זה התחיל בעונה הראשונה של הילד מצפון קרוליינה, ג'ורדן נבחן לאולסטאר והוקפא ע"י נבחרת המזרח בהנהגת איזייה (שזמם את העניין עם מג'יק). ב 1992 ג'ורדן חבר ל 12 הכוכבים הגדולים בתבל לנבחרת החלומות המקורית, איזייה לא היה שם, למרות שנחשב אז לרכז טוב יותר מסטוקטון, יש הטוענים שהאחריות לכך מוטלת על ג'ורדן. כמובן שבין שני הארועים הללו היו עוד חיכוכים, אבל קצרה היריעה.
כ י סערת עלי
New member
לא לא
אל תכניס את מג'יק לסיפור. איזייאה היה חבר טוב של מג'יק - נכון. איזייאה דאג ל"חרם" באולסטאר - נכון. אין קשר בין שני הדברים. איזייאה היה ה"בד-בוי" האמיתי בדטרויט ולמרות שדומארס בד"כ שמר על מייקל (ועשה את זה מצויין, חייבי לציין), איזייאה היה מופקד על מייקל להתקפה או שתיים בכל רבע ע"מ לערער את מצבו הנפשי (וגם הוא עשה את זה מצויין, המ#$%ק). אוח, כמה שלא סבלתי את איזייאה.
אל תכניס את מג'יק לסיפור. איזייאה היה חבר טוב של מג'יק - נכון. איזייאה דאג ל"חרם" באולסטאר - נכון. אין קשר בין שני הדברים. איזייאה היה ה"בד-בוי" האמיתי בדטרויט ולמרות שדומארס בד"כ שמר על מייקל (ועשה את זה מצויין, חייבי לציין), איזייאה היה מופקד על מייקל להתקפה או שתיים בכל רבע ע"מ לערער את מצבו הנפשי (וגם הוא עשה את זה מצויין, המ#$%ק). אוח, כמה שלא סבלתי את איזייאה.
הנה כמה שאני זוכר
שאק-קובי (כמובן) שאק-פני (כנ"ל) שאק-זו - זו אחת היריבויות שאני הכי אוהב. אחרי שנבחרו בהפרש של מקום אחד בדראפט של 1992, שאק וזו יצרו את אחת היריבויות המעניינות של סוף שנות ה-90. בניגוד לרוב היריבויות של שאק, שלרוב לא ממש מכבד את מי שעומד מולו, "זו" היה ממש הנמסיס. שאק טען לאורך השנים שאין אף שחקן שיכול לשמור עליו כמו אלונזו. היריבות כמובן נגמרה ברגע ששאק וזו שיתפו פעולה במיאמי. אייברסון-סטאקהאוז - סטקהאוז היה הכוכב הצעיר והאגואיסט של פילי בשנת 95. שנה לאחר מכן פילי בחרו בדראפט את אלן אייברסון, שקיבל את המפתחות לעמדת הרכז. העונה הראשונה עברה בשקט, אבל החל מהעונה השניה שלהם ביחד הקבוצה התפלגה לשני מחנות, כשפילי מחליטים להשאיר את אייברסון ולשלוח את כל מי שהיה במחנה הנגדי לקיבינימאט. אני בטח אזכר בעוד כמה בהמשך.
שאק-קובי (כמובן) שאק-פני (כנ"ל) שאק-זו - זו אחת היריבויות שאני הכי אוהב. אחרי שנבחרו בהפרש של מקום אחד בדראפט של 1992, שאק וזו יצרו את אחת היריבויות המעניינות של סוף שנות ה-90. בניגוד לרוב היריבויות של שאק, שלרוב לא ממש מכבד את מי שעומד מולו, "זו" היה ממש הנמסיס. שאק טען לאורך השנים שאין אף שחקן שיכול לשמור עליו כמו אלונזו. היריבות כמובן נגמרה ברגע ששאק וזו שיתפו פעולה במיאמי. אייברסון-סטאקהאוז - סטקהאוז היה הכוכב הצעיר והאגואיסט של פילי בשנת 95. שנה לאחר מכן פילי בחרו בדראפט את אלן אייברסון, שקיבל את המפתחות לעמדת הרכז. העונה הראשונה עברה בשקט, אבל החל מהעונה השניה שלהם ביחד הקבוצה התפלגה לשני מחנות, כשפילי מחליטים להשאיר את אייברסון ולשלוח את כל מי שהיה במחנה הנגדי לקיבינימאט. אני בטח אזכר בעוד כמה בהמשך.
QuickSilverAviv
New member
תוכל לפרט קצת על שאק-פני?
WorldCenter
New member
יש כיום עוד ירבויות
כמו של קובי בראיינט וראג'ה בל, או של קובי בראיינט ושאקיל אוניל... קובי הרבה בכותרות בנושא כמו מייקל בזמנו..
כמו של קובי בראיינט וראג'ה בל, או של קובי בראיינט ושאקיל אוניל... קובי הרבה בכותרות בנושא כמו מייקל בזמנו..
הממ
אי אפשר לשכוח את הריב המתוקשר בינו לבין פיפן, כאשר פיל ג`קסון החליט כי קוקוץ` ייקח את הזריקה האחרונה במשחק הפלליאוף מול הניקס. בתגובה, החליט פיפן לא לעלות למגרש וצפה מהספסל בקוקוץ` מנצח את המשחק... לטעמי סקוטי פיפן די אנדרייטד , ובלעדיו ג'ורדן לא היה לוקח את כל האליפויות , כמובן שגם לקוקוץ יש חלק.
אי אפשר לשכוח את הריב המתוקשר בינו לבין פיפן, כאשר פיל ג`קסון החליט כי קוקוץ` ייקח את הזריקה האחרונה במשחק הפלליאוף מול הניקס. בתגובה, החליט פיפן לא לעלות למגרש וצפה מהספסל בקוקוץ` מנצח את המשחק... לטעמי סקוטי פיפן די אנדרייטד , ובלעדיו ג'ורדן לא היה לוקח את כל האליפויות , כמובן שגם לקוקוץ יש חלק.
דניס רודמן - קארל מלון
האמת שאין לי מושג מה הרקע ליריבות הזאת, נראה לי שרודמן סתם לא אהב את העובדה שמלון "השתכנז" ובספר שלו הוא אפילו כינה אותו "השחור הכי לבן בNBA". היריבות המצחיקה הזאת עסקה בעיקר בטרש טוק מצידו של רודמן וברוב המקרים בהתעלמות מצידו של מלון. במפגשי הגמר בין הבולס ליוטה רודמן היה עסוק בעיקר בלמרר למלון את החיים בשיטות פסיכולוגיות שלא היו מביישות את חניבל לקטר. אחד המקרים הזכורים לי במיוחד היה כשרדמן נפל ומלון ניסה לעבור מסביבו, רדמן הכשיל אותו, מון ניסה לקום, רודמן שוב הכשיל אותו וככה זה נמשך עוד מס' פעמים עד שלשופט נמאס ורודמן קיבל טכנית. השיא של היריבות המצחיקה הזאת היה בקיץ 1998 (אני חושב) כשה-WWE החליטולתפוס טרמפ על העניין והחתימו את שנייהם לקרב היאבקות רישמי. רודמן צורף למחנה של "הרעים" בהנהגתו של הולק הוגאן וזכה לכינוי המשעשע "רודזילה" ומלון צורף למחנה של "הטובים" ובמשך מספר שבועות השניים הקניטו אחד את השני עד שהגיע יום הקרב שבו מלון ניצח בסופו של דבר. ללא דפק אחת היריבויות המטופשות בתולדות ה NBA
האמת שאין לי מושג מה הרקע ליריבות הזאת, נראה לי שרודמן סתם לא אהב את העובדה שמלון "השתכנז" ובספר שלו הוא אפילו כינה אותו "השחור הכי לבן בNBA". היריבות המצחיקה הזאת עסקה בעיקר בטרש טוק מצידו של רודמן וברוב המקרים בהתעלמות מצידו של מלון. במפגשי הגמר בין הבולס ליוטה רודמן היה עסוק בעיקר בלמרר למלון את החיים בשיטות פסיכולוגיות שלא היו מביישות את חניבל לקטר. אחד המקרים הזכורים לי במיוחד היה כשרדמן נפל ומלון ניסה לעבור מסביבו, רדמן הכשיל אותו, מון ניסה לקום, רודמן שוב הכשיל אותו וככה זה נמשך עוד מס' פעמים עד שלשופט נמאס ורודמן קיבל טכנית. השיא של היריבות המצחיקה הזאת היה בקיץ 1998 (אני חושב) כשה-WWE החליטולתפוס טרמפ על העניין והחתימו את שנייהם לקרב היאבקות רישמי. רודמן צורף למחנה של "הרעים" בהנהגתו של הולק הוגאן וזכה לכינוי המשעשע "רודזילה" ומלון צורף למחנה של "הטובים" ובמשך מספר שבועות השניים הקניטו אחד את השני עד שהגיע יום הקרב שבו מלון ניצח בסופו של דבר. ללא דפק אחת היריבויות המטופשות בתולדות ה NBA
HisAirness
New member
ג'ורדן ו...
זה לא פייר לג'ורדן אין יריב ראוי =]
זה לא פייר לג'ורדן אין יריב ראוי =]
טוב אי אפשר בלי:מג'יק בירד, ג'ורדן-דיטרויט ו.
מגי'ק-בירד: אין ספק אולי היריבות הגדולה מכולם (כן גדולה יותר מראסל צ'מברלין בכך שהשפיע יותר על התקדמות המשחק והפיכתו לזניח למשמעותי העיניי הקהל האמריקאי ולאחר מכן יגיע ג'ורדן ונייק ויהפוכו אותו לגלובאלי. אגב ראסל וצ'יימברלין ניהלו יריבות מרהיבה אבל דיי חד צדדית כשראסל מנצח 7 מתוך 8 סדרות הפלייאוף בינהים). בכל אופן היפה ביריבות של בירד ומגיק היא שהיא השפיעה על הספור בכלל, כלומר על הכדורסל ולא רק באן.בי.אי, אלא גם על הקולג'. משחק הגמר בין אינדיאנה סטייט הבלתי מנוצחת של בירד לבין מישיגן סטייט של מג'יק (קיבל את הכינוי אגב מעיתונאי שראה אותה משחק בתיכונים, מג'יק השיג במשחק טריפל דאבל של 36נק 16רב 16ס) שבר את כל שיאי הרייטניג שהיו עד אז לשידורי המכללות, מג'יק ניצח במשחק הגמר. היריבות המשיכה הלאה לליגת הNBA, השילוב של מגי' ובירד התאים מכל הבחינות, שחקנים מושלמים שהתאימו אחד את השני, בניגוד שבצבע, לניגוד שבעמדות, לניגוד שבסגנון המשחק: מצד אחד השאוטיים של מג'יק מול הקשיחות והפשטות של השחקן הלבן ממעמד הפועלים, לתיאום המושלם בחוכמת המשחק, הרצון לנצח, ניצון מקסימלי של הגוף, ומעל הכל, הנאה בלשחק את המשחק, השאיפה לניצחון וכבוד וריספקט הדדי. מג'יק הגיע לליגה בסערה, בעוד בירד קטף את תואר רוקי השנה, מג'יק סחף את הלייקרס לזכייה באליופת בעונת הרוקי שלו, לאחר אחד מהופעות הכדורסל הגדולות בהיסטוריה. מג'יק רוקי באותה עונה, הלייקרס מובילים 3-2 בסדירה ויוצאים לשני משחקי חוץ כאשר הם האנדרדוג, ג'אבר פצוע ומג'יק מוסט מעמדת הרכז לעמדת הסנטר! מג'יק הוביל את הלייקרס לינצחון עם 42נק 15רב 7אס 3חט. בירד זכה באליפות שנה לאחר מג'יק והמפגש הראשון בינהם נערך בגמר של 84. שני הכוכבים הגדולים, השאוטיים מול הבד בויס של בוסטון, ידו של בירד הייתה על העליונה, ניצחון לבירד ופרס השחקן המצטיין. שנה לאחר מכן 1985 שוב גמר לייקרס בוסטון, בירד מג'יק, הפעם הלייקרס ומג'יק מנצחים. שנה לאחר מכן מג'יק והלייקרס מופתעים על ידי תאומי המגדלים של יוסטון (סמפסון והאקים ניצחו 4-1 את הלייקרס) ויוסטון ממשיכה לגמר ומפסידה לבוסטון שזה הגמר השלישי רצוף שלה. 1987 שיא השיאים, הלייקרס בשיאם, מג'יק ובירד שוב בגמר, מג'יק עם סל הסקיי הוק המפורסם שלו בבוסטון גארדן, הלייקרס מנצחים, מג'יק אם וי פי. בירד לאחר המשחק אמר על מג'יק שהוא פשוט טוב מידי, שחקן מדהים, אותו בירד שיכנה את מייקל ''אלוהים''. הירבות הזו הסתיימה ואחרת נפתחה, מג'יק ואייזאה, שני חברים טובים הופכים ליריבים מרים בסדרת הגמר אולי הגדולה מכולם, 1988 הלייקרס חוזרים מפיגור 3-2 לניצחון ענק 4-3 (סידרה מדהימה, אייזאה קולע 25 נק ברבע כשהו צולע!). שנה לאחר מכן הבד בוייס מביסים את הלייקרס 4-0. יריבות שקדמה לזה היא לא של שחקנים כמו של קבוצה: ג'ורדן מול הפיסטונס, ממש ככה. שנה אחר שנה הבד בויס מרביצים לג'ורדן ומנחים אותו שנה אחר שנה. בשנה בא ג'ורדן התגבר על הבד בוייס היה ברור שהוא הולך לזכות בתואר ותחושה שכעת אין יותר מי שיעצור אותו, תחושה שמסתבר שהייתה נכונה. ג'ורדן-ווילקנס היא יריבות מעניינת משום שהיא הייתה פחות נכונה לגבי המשחקים, אלא לגבי תחורויות ההטבעות שלהם, AIR VS HUMAN HIGHLIGHT FILM . ג'ורדן מול הניקס- אין ספק, סדרות הפיילאוף הגדולות ביותר של שנות ה-90, מייקל בתצוגות השיא שלו בקריירה מול נו-יורק בעיקר בגארדן. רג'י מילר-ספייק לי - לא נשכח את המשחק ההוא, רג'י עם 8 נק ב-16 שניות, ההתנצחות עם ספייק לי על הפארקט ועל גבי העיתונים. יואניג-זו: בכלל שנות ה-90 מלאה ביריבויות של סנטרים, שנות הזהב של הסנטרים, יואינג מורנינג, יואינג האקים. בארקלי-ג'ורדן: שוב שני חברים טובים, כשבארקלי עובר לסאנס הוא זוכה באם וי פי, ייתרון ביתיות מול ג'ורדן (לראשונה ג'ורדן לא זוכה בייתרון הביתיות), כולם יודעים מה קרה בסדרת הפלייאוף הגדולה מכולם (לא היה ולא יהיה כמו הסדרה הזו). טוב יש עוד אבל התעייפתי. לילה טוב, מצטער אם הגזמתי וטחנתי מים. ההנהלה
מגי'ק-בירד: אין ספק אולי היריבות הגדולה מכולם (כן גדולה יותר מראסל צ'מברלין בכך שהשפיע יותר על התקדמות המשחק והפיכתו לזניח למשמעותי העיניי הקהל האמריקאי ולאחר מכן יגיע ג'ורדן ונייק ויהפוכו אותו לגלובאלי. אגב ראסל וצ'יימברלין ניהלו יריבות מרהיבה אבל דיי חד צדדית כשראסל מנצח 7 מתוך 8 סדרות הפלייאוף בינהים). בכל אופן היפה ביריבות של בירד ומגיק היא שהיא השפיעה על הספור בכלל, כלומר על הכדורסל ולא רק באן.בי.אי, אלא גם על הקולג'. משחק הגמר בין אינדיאנה סטייט הבלתי מנוצחת של בירד לבין מישיגן סטייט של מג'יק (קיבל את הכינוי אגב מעיתונאי שראה אותה משחק בתיכונים, מג'יק השיג במשחק טריפל דאבל של 36נק 16רב 16ס) שבר את כל שיאי הרייטניג שהיו עד אז לשידורי המכללות, מג'יק ניצח במשחק הגמר. היריבות המשיכה הלאה לליגת הNBA, השילוב של מגי' ובירד התאים מכל הבחינות, שחקנים מושלמים שהתאימו אחד את השני, בניגוד שבצבע, לניגוד שבעמדות, לניגוד שבסגנון המשחק: מצד אחד השאוטיים של מג'יק מול הקשיחות והפשטות של השחקן הלבן ממעמד הפועלים, לתיאום המושלם בחוכמת המשחק, הרצון לנצח, ניצון מקסימלי של הגוף, ומעל הכל, הנאה בלשחק את המשחק, השאיפה לניצחון וכבוד וריספקט הדדי. מג'יק הגיע לליגה בסערה, בעוד בירד קטף את תואר רוקי השנה, מג'יק סחף את הלייקרס לזכייה באליופת בעונת הרוקי שלו, לאחר אחד מהופעות הכדורסל הגדולות בהיסטוריה. מג'יק רוקי באותה עונה, הלייקרס מובילים 3-2 בסדירה ויוצאים לשני משחקי חוץ כאשר הם האנדרדוג, ג'אבר פצוע ומג'יק מוסט מעמדת הרכז לעמדת הסנטר! מג'יק הוביל את הלייקרס לינצחון עם 42נק 15רב 7אס 3חט. בירד זכה באליפות שנה לאחר מג'יק והמפגש הראשון בינהם נערך בגמר של 84. שני הכוכבים הגדולים, השאוטיים מול הבד בויס של בוסטון, ידו של בירד הייתה על העליונה, ניצחון לבירד ופרס השחקן המצטיין. שנה לאחר מכן 1985 שוב גמר לייקרס בוסטון, בירד מג'יק, הפעם הלייקרס ומג'יק מנצחים. שנה לאחר מכן מג'יק והלייקרס מופתעים על ידי תאומי המגדלים של יוסטון (סמפסון והאקים ניצחו 4-1 את הלייקרס) ויוסטון ממשיכה לגמר ומפסידה לבוסטון שזה הגמר השלישי רצוף שלה. 1987 שיא השיאים, הלייקרס בשיאם, מג'יק ובירד שוב בגמר, מג'יק עם סל הסקיי הוק המפורסם שלו בבוסטון גארדן, הלייקרס מנצחים, מג'יק אם וי פי. בירד לאחר המשחק אמר על מג'יק שהוא פשוט טוב מידי, שחקן מדהים, אותו בירד שיכנה את מייקל ''אלוהים''. הירבות הזו הסתיימה ואחרת נפתחה, מג'יק ואייזאה, שני חברים טובים הופכים ליריבים מרים בסדרת הגמר אולי הגדולה מכולם, 1988 הלייקרס חוזרים מפיגור 3-2 לניצחון ענק 4-3 (סידרה מדהימה, אייזאה קולע 25 נק ברבע כשהו צולע!). שנה לאחר מכן הבד בוייס מביסים את הלייקרס 4-0. יריבות שקדמה לזה היא לא של שחקנים כמו של קבוצה: ג'ורדן מול הפיסטונס, ממש ככה. שנה אחר שנה הבד בויס מרביצים לג'ורדן ומנחים אותו שנה אחר שנה. בשנה בא ג'ורדן התגבר על הבד בוייס היה ברור שהוא הולך לזכות בתואר ותחושה שכעת אין יותר מי שיעצור אותו, תחושה שמסתבר שהייתה נכונה. ג'ורדן-ווילקנס היא יריבות מעניינת משום שהיא הייתה פחות נכונה לגבי המשחקים, אלא לגבי תחורויות ההטבעות שלהם, AIR VS HUMAN HIGHLIGHT FILM . ג'ורדן מול הניקס- אין ספק, סדרות הפיילאוף הגדולות ביותר של שנות ה-90, מייקל בתצוגות השיא שלו בקריירה מול נו-יורק בעיקר בגארדן. רג'י מילר-ספייק לי - לא נשכח את המשחק ההוא, רג'י עם 8 נק ב-16 שניות, ההתנצחות עם ספייק לי על הפארקט ועל גבי העיתונים. יואניג-זו: בכלל שנות ה-90 מלאה ביריבויות של סנטרים, שנות הזהב של הסנטרים, יואינג מורנינג, יואינג האקים. בארקלי-ג'ורדן: שוב שני חברים טובים, כשבארקלי עובר לסאנס הוא זוכה באם וי פי, ייתרון ביתיות מול ג'ורדן (לראשונה ג'ורדן לא זוכה בייתרון הביתיות), כולם יודעים מה קרה בסדרת הפלייאוף הגדולה מכולם (לא היה ולא יהיה כמו הסדרה הזו). טוב יש עוד אבל התעייפתי. לילה טוב, מצטער אם הגזמתי וטחנתי מים. ההנהלה
על קצה המזלג
רון ארטסט ובן וואלאס, כולנו בודאי זוכרים את אותה תגרה המונית שגמרה לארטסט את העונה, לפייסרס את התלכיד ולדייויד סטרן את הבריאות, שנה לאחר מכן ארטסט טרח לציין שהוא ישמח לרימץ' עם בן וואלאס שמצדו בחר לא להגיב, מאז לא ממש נתקלתי בעדכונים בנושא... ישנן גם יריבויות לצורך השוואה, כלומר שחקנים שאמנם טרם התחרו אחד מול השני באופן ממשי על תואר, מעולם התכתשו אך הצמיחה שלהם כשחקנים, התפקיד שלהם וההייפ סביבם גרמו לסביבה להשוות ביניהם בכל הזדמנות אפשרית, דוגמאות קלאסיות מהשנים האחרונות הן לברון ג'יימס ודוויין ווייד ודרון וויליאמס וכריס פול. שניק.
רון ארטסט ובן וואלאס, כולנו בודאי זוכרים את אותה תגרה המונית שגמרה לארטסט את העונה, לפייסרס את התלכיד ולדייויד סטרן את הבריאות, שנה לאחר מכן ארטסט טרח לציין שהוא ישמח לרימץ' עם בן וואלאס שמצדו בחר לא להגיב, מאז לא ממש נתקלתי בעדכונים בנושא... ישנן גם יריבויות לצורך השוואה, כלומר שחקנים שאמנם טרם התחרו אחד מול השני באופן ממשי על תואר, מעולם התכתשו אך הצמיחה שלהם כשחקנים, התפקיד שלהם וההייפ סביבם גרמו לסביבה להשוות ביניהם בכל הזדמנות אפשרית, דוגמאות קלאסיות מהשנים האחרונות הן לברון ג'יימס ודוויין ווייד ודרון וויליאמס וכריס פול. שניק.
יריבויות הייפ
אבל למה לברון וווייד? ההייפ התחיל לפני דראפט 2003 והיה מרוכז כולו על שני שחקנים: לברון ג'יימס וכרמלו אנתוני. מי יבחר ראשון? אלוף המכללות או התיכוניסט עם המספרים העל אנושיים. בסופו של דבר לברון הלך ראשון ואנתוני שלישי (דארקו רולז!!!!! אתם יכולים לתאר לעצמכם עד כמה דטרויט הייתה יכולה להפוך לקבוצה בלתי ניתנת לעצירה בעשור הזה אם היא הייתה בוחרת את אנתוני... או ווייד... או בוש...) ולאורך העונה הראשונה והשנייה שלהם בליגה אני זוכר את המשחקים בין קליבלנד לדנבר ככאלו שמושכים הרבה עניין ומפומפמים כ"מפגש ראש בראש" בין שני כוכבי הכדורסל של העתיד. ווייד בינתיים נתן מספרים יפים אבל מיאמי הייתה אז קבוצה שולית (גם קליבלנד ודנבר, אבל הן זכו לכותרות) ואז הגיע המעבר של שאק ופתאום דוויין ווייד עקף את לברון ואנתוני בסיבוב, בדרך לטבעת ראשונה. אחרי האליפות של וויד ובמיוחד מאז שאייברסון עבר לנאגטס ופתאום אנתוני הוא לא הכוכב והמוציא לפועל העיקרי שם, יש לתחושתי באמת ירידה בהתייחסות הזו של יריבות לברון-אנתוני. אולי צריך לחכות עד האליפות הראשונה של אחד מהם... ואז השני יהיה חייב "להחזיר"...
אבל למה לברון וווייד? ההייפ התחיל לפני דראפט 2003 והיה מרוכז כולו על שני שחקנים: לברון ג'יימס וכרמלו אנתוני. מי יבחר ראשון? אלוף המכללות או התיכוניסט עם המספרים העל אנושיים. בסופו של דבר לברון הלך ראשון ואנתוני שלישי (דארקו רולז!!!!! אתם יכולים לתאר לעצמכם עד כמה דטרויט הייתה יכולה להפוך לקבוצה בלתי ניתנת לעצירה בעשור הזה אם היא הייתה בוחרת את אנתוני... או ווייד... או בוש...) ולאורך העונה הראשונה והשנייה שלהם בליגה אני זוכר את המשחקים בין קליבלנד לדנבר ככאלו שמושכים הרבה עניין ומפומפמים כ"מפגש ראש בראש" בין שני כוכבי הכדורסל של העתיד. ווייד בינתיים נתן מספרים יפים אבל מיאמי הייתה אז קבוצה שולית (גם קליבלנד ודנבר, אבל הן זכו לכותרות) ואז הגיע המעבר של שאק ופתאום דוויין ווייד עקף את לברון ואנתוני בסיבוב, בדרך לטבעת ראשונה. אחרי האליפות של וויד ובמיוחד מאז שאייברסון עבר לנאגטס ופתאום אנתוני הוא לא הכוכב והמוציא לפועל העיקרי שם, יש לתחושתי באמת ירידה בהתייחסות הזו של יריבות לברון-אנתוני. אולי צריך לחכות עד האליפות הראשונה של אחד מהם... ואז השני יהיה חייב "להחזיר"...
STEVE NASH
New member
יריבות שבדרך:
קווין דוראנט-גרג אודן[רק שישחק כבר הנכה]
קווין דוראנט-גרג אודן[רק שישחק כבר הנכה]
SHITBREAK3
New member
מה באמת המספרים של דוראנט העונה?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.