מוזיאון בית המשפט העליון
היתה זו הפעם הראשונה שביקרתי בבית המשפט העליון. הבניין מרשים, מפואר אך גם צנוע, ויש בו פנינה נסתרת. לפני כשנתיים נפתח בו מוזיאון. במפת בית המשפט המחולקת בכניסה הוא לא מופיע, הסדרנים לא יודעים על קיומו ועונים לך ש "אין כאן מוזיאון", אולם אם תלכן לקומת האולמות, לאזור המשרדים תמצאו שם שלטים שיובילו אתכם למוזיאון דרך משרדי בית המשפט. המוזיאון מתעד את תולדות המשפט בארץ ישראל מן התקופה העות'מנית ועד ימינו, ונמצאים בו מסמכים נדירים ומעניינים הקשורים למשפט בארץ ישראל. ארבעה שעולים עכשיו בזכרוני: מכתבו של שר המשפטים המיועד פליקס רוזנבליט, הלא הוא פנחס רוזן, בו הוא ממליץ שלא למנות את השופט העליון המנדטורי גד פרומקין לבית המשפט העליון הישראלי משום ש"מרננים אחריו" "פסק דין" כתוב בכתב יד שבו נגזר גזר דין מוות על טוביאנסקי ש"הורשע" בריגול (יוצא להורג מייד - כתוב בפסק הדין) על ידי בנימין גיבלי. בפסק הדין כתוב - גזר הדין בוצע מיידית על ידי כיתת יורים... למי שלא יודע זהו אחד המקרים המזעזעים ביותר בתולדות המשפט הישראלי שבו הוצא אדם להורג למרות שהיה חף מפשע. מקרה זה היה אחד הגורמים לכך שעונש המוות בוטל בישראל. מכתבו של שר המפשטים האומר שאין מנוס מפתיחת תיק נגד מלכיאל גרינוולד בפרשת קסטנר. מכתבו של רב סרן בנימין שליט המבקש להכיר בילדיו כיהודים. במוזיאון מותקנת מערכת אור קולית משוכללת המציגה, לפי דרישה, נושאים ופסקי דין עיקריים בדיוני בית המשפט העליון לדורותיו, לפי נושאים. ראינו את פסיקת בית המשםט בעניינים של גדר ההפרדה, מיהו יהודי, ואימוץ ילדים. המצגות מביאות את טיעוני שני הצדדים, את פסק הדין של הרוב ושל המיעוט אם היה כזה ותגובות ציבוריות לפסק הדין... מעניין