יקיר אנגלנדר

estersh

New member
איפה זה נכתב?

אני מניחה שקניון היא לא יקיר, ובלי מקור- מנין שיקיר אכן כתב את זה? ולמי? לא כל כך הסגנון שלו, המכתב הזה. נושא ההגדרות הוא אכן חיצוני והרבה אנשים משתמשים בכינויים כמו "יוצאים בשאלה" או "לא דתיים" רק כדי לפטור את עצמם מהסברים מיותרים לסביבה שרוצה שמות למצבים מורכבים מאלה. אם כי "חרדי לשעבר" נכון בכל מקרה, ו"חילוני" לא מתאים בהרבה מקרים. מכירה ברמה מסוימת את המיקום "הדתי" של יקיר. הוא (לאו דווקא יקיר) לא רפורמי, והוא גם לא טוען להבנה בלעדית של היהדות, אבל הוא יודע לדבר עם אלוהים ולאהוב הרבה חלקים מפוארים במסורת שתלויה בו ויודע גם שלחרדיות או לדתיות אין זכויות בלעדיות על הבנת המוסד הזה ועיצובו. נגיד.
 
יקיר אנגלנדר

שלום לכולן.. וחג שמח ושוב תודה על התגובות.. אני מאמין שהעיקר הוא הדיון והוא הרבה יותר חשוב מאשר דעתי האישית או אישיותי הפרסונלית.. אתחיל עם כך שדברי נכתבים מתוך מקור שאינו שלי אלא של פלונית וגם לו הייתה שלי לאדם זהויות רבות שנית, מצטער על שגיאות שנפלו בדברי ועברית שאינה תקינה אלא שהדברים נכתבו שעות לאחר חזרה לארץ וחוסר שינה על יומיים מלאים ועתה לעיקר הדברים.. לא משנה מהי זהותי האישית ולא אתחיל להוכיח אם אני חרדי יותר או פחות.. יאמרו מי שיאמרו שלמדתי בישיבה זו או אחרת יש שיזכרו את שלוש השנים שהייתי חברותא יחד עם הרב אלפנט באיתרי ויש שיזכרו דברים אחרים.. ישנם שיאמרו - הי.. אבל הוא שירת כאן או אחרת.. אבל ישנם דברים מצחייקים.. למשל אותו אחד שמצטט את דברי מכיפה.. בחייכם, נראה לכם שהחיים של אדם נגמרים רק בתפוז?? האם לא יכול להיות שאדם חרדי לשעבר יהיה בהווה כותב בכתב עת השייך לאורתודוקסיה המודרנית?? ואפילו בין עורכי כתב העת?? נו אז מה?? האם זה אומר שפיסיקאי חייב להיות נראה כמו משולש?? מה הקשר?? אני כותב קבוע ביקורת על החברה האורתודוקסית מודרנית כחלק מניסיון לשנות דברים בתרבות שלנו (ומי ייתן כוחות לעשות עוד הרבה).. כתבתי בכיפה ואני מרצה במסגרות שונות.. גם ללא קשר לעברי החרדי אבל אין בכך כלום.. לגבי האמירה על הרפורמים.. זו כבר מצחיק.. מהיכן זה נלקח?? האם בגלל שיש לי חברים רפורמים.. נו, יש לי גם חברים גויים גרמנים האם זה הופך אותי לפוטנציאל נאצי?? בחייכם.. ישנם שיביאו פרטים אילו או אחרים על חיי אבל זה כל כך לא מעניין.. מה שמעניין זה מה שנאמר ומה שכתוב .. אני לא אומר מהי היהדות.. אני לא מחייב אף אחד לאהוב את דברי.. אני מנסה להציע אופציה.. ישנן שיתחברו אליה וישנן שלא.. זה בסדר גמור .. אדרבא זה היופי.. אני לא רוצה שהאחים שלי יהיו כמוני.. אני שמח שהם מה שהם ואני מה שאני.. תכנית הטלוויזיה לא נעשתה על מנת להרגיז וניסיתי בכוונה תחילה שלא לפגוע בבאר שממנה שתיתי אלא לספר סיפור אנושי ואולי אפילו מעניין על מי שעובר תהליך מורכב ולהציע הצעה לצורת חיים בהווה.. קראתי כאן מספר תגובות שנשמעות בעיניים של חוקר מיניות שוביניסטיות והומופוביות.. אני לא אכנס לוויכוח אבל מכיוון שרבים מהכותבים מכירים איש את רעהו.. חבל חבל.. התרבות שלנו עמוסה והומוסקסואלים גם דתיים המתמודדים עם היותם כאילו.. ישנם המתנכרים אליה וישנם המנסים לברר מה לעשות וכיצד לשלב בין דת לבין היותם הומוסקסואלים.. וגם בסוגיה זו אני מנסה שלא לשלול ולא לדחות אלא לנסות ולהציע צורת שיח מסוימת.. כמו כן לגבי מסורבות הגט ושאר נושאים.. אני לא מצפה מכולם לעשות זאת אבל שוב.. אני מספר על מהלך אישי שלדעתי גם אם לא מקבלים אותו הוא ראוי להאזנה בכבוד רב וחג סוכות שמח יקיר
 
בקשר לרפרומיות

אני יסביר את שאלתי. אתה מספר על עצמך שאתה מעצב את היהדות לפי שיקול דעתך. כלומר אתה חי לפי מה שנכון וטוב לדעתך. זה בדיוק מה שאומרים הרפורמים והקונסרוטיבים. ברור שאתה לא חייב לשייךאת עצמך לזרם כזה או אחר. אבל השאלה האם אתה מיזדהה עם הרעיון. ב. בהשך לדברים שאלתי שאלה האם ההית קורא לאותודוקס שנהייה רפורמי יוצא בשאלה? תודה ולילה טוב!
 
לגבי הרפורמים

שלום לך הליברל.. אתה שואל שאלה מצוינת והייתי שמח להשקיע עוד זמן במחשבה.. אבל אענה לפחות את מה שעולה על דעתי כעת אני חושב שאם היית שואל אותי האם אני מרגיש קצת כמו הרפורמים הראשונים בני דורו של מנדלסון היתי עונה שכן במידה מסוימת הרפורמים והקונסרבטיבים היום זו כבר שאלה שונה ואנחנו כלל לא דומים להם וזאת מכיוון שרוב הציבור הרפורמי (ועל כך תוכל לקרוא בהרחבה במאמר שיצא בקרוב) אינם מכירים את היהדות ה"מסורתית" ובחרו אחרת אלא הם גדלו בתוך מבנה קהילה שמלכתחילה המחויבות הדתית שלו אינה רבה... ולכן כאשר הם בוחרים לא לקיים הלכה זו או אחרת אין להם חיבוטי נפש ובוודאי שלא קריעה פנימית.. אדם שיוצא מהקהילה החרדית או אדבר בעצם רק על עצמי.. כאשר אני בוחר שלא לשמור את ההלכה בשל סיבות מסוימות חשוב לי לשמור במידה מסוימת על ההבנה של המחיר של אותו מעשה.. אם אני לא שומר שבת במובן מסוים אני יוצא מחוץ למשחק כלשהו ויש לזה מחיר...ואני מבין שאני משלם את אותו מחיר ויש הפסד שהוא לא פשוט כלל וכלל.. גם ברגע שאתה מתחיל לחוות תיאוריות חילוניות כגון פוסטמודרניזם ברמה העמוקה של המילה ובעיקר פירוק של הסובייקט שלך והאישיות מתחילה להתפורר ישנו הפסד אלא שאני כן בוחר לנסות ולחוות תיאוריות אילו ועם זאת לנסות ולשחק בנרטיב נוסף שבו גדלתי.. ולכן באופן אישי בחרתי שלא להיות חלק מקהילה מסוימת אלא לשמור לעצמי אורחות חיים מסוימים.. אני מתפלל על מנת להתחבר לסיפור שבו גדלתי למרות הידיעה שאין לי כבר את אותה אמונה פשוטה.. אבל אני מעדיף להפסיד את אותה אמונה על מנת להיות מעורה בשיחים אחרים.. אם כן, אני לא חושב שאני דומה לאדם רפורמי במובן העמוק של המילה בשל הצער וההבנה של גודל האובדן בחוסר קיום ההלכה (לא כלפי האל אלא כלפי היכולת שלי לשוחח בשפה מסוימת).. והדברים בגדול גם כלפי התנועה הקונסרבטיבית.. למזלי, שהחיים בעולם שבו אני חי מספיק מלאים ואני מבין שיש גם שכר עצום לאותו אובדן.. לגבי השאלה השניה.. התשובה היא כן.. בגדול.. אדם שהיה חרדי והופך לרפורמי הוא יוצא בשאלה בשל האובדן הגדול של היכולת להמשיך ולשוחח עם הוריו וחבריו וגם בשל הקשיים שהוא יאלץ להתמודד בשעה שיתחיל לחיות בעולם מערבי שכל כך שונה מהעולם בו הוא גדל לדעתי, גם אדם שהיה חרדי והוא היום אורתודוקס מודרני הוא יכול להיות בקטגוריה של יוצא בשאלה.. בעיקר אם הוא חווה חווייה של נטישה על ידי ההורים והתרבות בה הוא גדל.. גוט יום טוב וא- גוט קוויטל יקיר
 
תגובה לשאלה על הרפורמים

לגבי הרפורמים תוכן: שלום לך הליברל.. אתה שואל שאלה מצוינת והייתי שמח להשקיע עוד זמן במחשבה.. אבל אענה לפחות את מה שעולה על דעתי כעת אני חושב שאם היית שואל אותי האם אני מרגיש קצת כמו הרפורמים הראשונים בני דורו של מנדלסון היתי עונה שכן במידה מסוימת הרפורמים והקונסרבטיבים היום זו כבר שאלה שונה ואנחנו כלל לא דומים להם וזאת מכיוון שרוב הציבור הרפורמי (ועל כך תוכל לקרוא בהרחבה במאמר שיצא בקרוב) אינם מכירים את היהדות ה"מסורתית" ובחרו אחרת אלא הם גדלו בתוך מבנה קהילה שמלכתחילה המחויבות הדתית שלו אינה רבה... ולכן כאשר הם בוחרים לא לקיים הלכה זו או אחרת אין להם חיבוטי נפש ובוודאי שלא קריעה פנימית.. אדם שיוצא מהקהילה החרדית או אדבר בעצם רק על עצמי.. כאשר אני בוחר שלא לשמור את ההלכה בשל סיבות מסוימות חשוב לי לשמור במידה מסוימת על ההבנה של המחיר של אותו מעשה.. אם אני לא שומר שבת במובן מסוים אני יוצא מחוץ למשחק כלשהו ויש לזה מחיר...ואני מבין שאני משלם את אותו מחיר ויש הפסד שהוא לא פשוט כלל וכלל.. גם ברגע שאתה מתחיל לחוות תיאוריות חילוניות כגון פוסטמודרניזם ברמה העמוקה של המילה ובעיקר פירוק של הסובייקט שלך והאישיות מתחילה להתפורר ישנו הפסד אלא שאני כן בוחר לנסות ולחוות תיאוריות אילו ועם זאת לנסות ולשחק בנרטיב נוסף שבו גדלתי.. ולכן באופן אישי בחרתי שלא להיות חלק מקהילה מסוימת אלא לשמור לעצמי אורחות חיים מסוימים.. אני מתפלל על מנת להתחבר לסיפור שבו גדלתי למרות הידיעה שאין לי כבר את אותה אמונה פשוטה.. אבל אני מעדיף להפסיד את אותה אמונה על מנת להיות מעורה בשיחים אחרים.. אם כן, אני לא חושב שאני דומה לאדם רפורמי במובן העמוק של המילה בשל הצער וההבנה של גודל האובדן בחוסר קיום ההלכה (לא כלפי האל אלא כלפי היכולת שלי לשוחח בשפה מסוימת).. והדברים בגדול גם כלפי התנועה הקונסרבטיבית.. למזלי, שהחיים בעולם שבו אני חי מספיק מלאים ואני מבין שיש גם שכר עצום לאותו אובדן.. לגבי השאלה השניה.. התשובה היא כן.. בגדול.. אדם שהיה חרדי והופך לרפורמי הוא יוצא בשאלה בשל האובדן הגדול של היכולת להמשיך ולשוחח עם הוריו וחבריו וגם בשל הקשיים שהוא יאלץ להתמודד בשעה שיתחיל לחיות בעולם מערבי שכל כך שונה מהעולם בו הוא גדל לדעתי, גם אדם שהיה חרדי והוא היום אורתודוקס מודרני הוא יכול להיות בקטגוריה של יוצא בשאלה.. בעיקר אם הוא חווה חווייה של נטישה על ידי ההורים והתרבות בה הוא גדל.. גוט יום טוב וא- גוט קוויטל יקיר
 
היי יקיר

צפיתי בראיון ונהנתי. אני אוהב את הגישה שלך ומקווה ללמוד ממך דבר או שניים.
 

סלסרו

New member
מלח,

לאור האמירה המזעזעת שלו כאן, והפרטים שחשפתי בפוסט הקודם, אתה עדיין אוחז בדעתך?
 
מדבר שקר תרחק ואהבת לרעך כמוך

הקדמה: חלק ממה שאכתוב עשוי להיראות כאילו נכתב בציניות ולא כך הדבר. אני מתכוון למה שאכתוב. סוף הקדמה. אני מניח שאכן מה שמפריע לך אצל יקיר זה השקר שבדבריו ושאינך נאחז בשקר ככיסוי למשהו אחר שמפריע לך. אם כך, מאד מאד משמח אותי לראות שבימינו הציניים התעמולתיים והספיניים, עדיין בנאדם יכול להירתע משקר, עד כדי התייחסות אליו כאל דבר מזעזע. ביחס למה שכתבתי בהודעה קודמת- "צפיתי בראיון ונהנתי" - עדיין תקף. "אני אוהב את הגישה שלך" - אני מניח שפותח שרשור זה הינו יקיר. אך את זה צריך להוכיח. מכל מקום נוצר פה ספק, שמא הבחור שיקר. את הגישה של השקר איני אוהב. אך השקר, בהנחה שאכן היה כזה, הוא אלמנט אחד ממכלול הגישה של הבנאדם. אלמנטים רבים אחרים בגישה שלו שאליהם נחשפתי בראיון, אני אוהב. "מקווה ללמוד ממך דבר או שניים" - עדיין תקף. כבני אדם, יש לנו תכונה להבין את עצמנו טוב מאד. טוב, הבנה אמיתית. טוב מאד, עיגול פינות האמת כדי לזכות עצמנו בדין. תכונה נוספת יש לנו כבני אדם, להבין אחרים רע מאד. רע, הבנה אמיתית. רע מאד, לעגל פינות כדי לחייב את זולתנו בדין. מהראוי לטעמי, להחמיר עם עצמנו ולהקל עם זולתנו. והלוואי שאני בעצמי אקיים את שכתבתי.
 

סלסרו

New member
אני לא חושב שאי פעם, בכל ימי חלדי,

ספרתי על עצמי דברים שאינם נכונים. כשהייתי בן 8, גמלה ההחלטה בליבי שלעולם לא אשקר (לא זוכר למה, חושב שהושפעתי מספר שקראתי). יהיה זה שקר לומר שעמדתי בזה 100%, אבל עמדתי בזה קרוב ל100%, גם במצבים שיכולתי להרוויח משקר $50,000 פלוס. אני חושב שהרווחתי את הזכות להתרעם על שקרנים, בכבוד.
 
אני מעריך מאד את מה שכתבת

זה בהקשר האישי שלך. האם זה מקנה לך את הזכות להתרעם על שקרנים? אולי. אני מניח שיש לך, כמו לכל מי שאני מכיר, חסרונות משלך ואתה יכול לקבל חסרונות אצל אחרים גם אם אינם זהים לחסרונותיך. שאם לא כן נימצא מפלגין את העולם מפלגות מפלגות, מפלגת האמיתיים, מפלגת הצנועים, מפלגת הוותרנים, מפלגת הרגועים, מפלגת השמחים, מפלגת מלמדי הזכות (
). וחברי כל מפלגה ומפלגה יתרעמו, ובדין יתרעמו, על חברי המפלגות האחרות שאינם במידתם. ואולי זו היא הדרך. איני יודע.
 

Le Fay

New member
חוששתני שיש פה איזשהו בלבול

בין מה שלגיטימי לעשות בתור ניק ברשת לבין מה שלגיטימי לעשות בחיים הממשיים. עם זאת דומני שאנשים יגיבו לגמרי אחרת אם יתברר להם שמישהו קיבל מהם הלוואה על סמך נרטיב סובייקטיבי, שעיגל מאד כמה פינות בסיפור קורותיו. או שמישהו השתדך להם על סמך עיגול פינות מעין זה.
 

Le Fay

New member
לציפיות המובנות אצלך (ואצלי) בעקבות

התגובה של מלח...
 

soelistit

New member
ת'אמת כאילו?

נראה לי מאוד פשוט - בלי יותר מדיי התפלספויות - תכל'ס ההגדרה הכוללנית של יוצא בשאלה - זו הגדרה למי שקיים תורה ומצוות ופסק מלעשות כך - בלי שום קשר למניעים או לתהליכים. וכל אחד עובר מן הסתם תהליך שונה מרעהו - תוצר של מבנה אישי שונה, של מנטליות, רקע, חשיבה, דפוסים שונים וכן הלאה. לגביי - וכאן גם מתחייסת לתגובה של אליזד - אמנם החלטתי לא נבעה מאיסוף ראיות מוצקות למצוות בלתי הגיוניות או סבירות - היא נבעה מצורך נפשי/רגשי - אך לאחר מעשה - כאשר אינני משויכת יותר לאותה תרבות, ויכולת התפיסה המרחבית שלי ביחס לאותה חברה נמצאת בנקודת ראות שונה לחוטין - מסוגלת להעביר בקורת על החברה ואולי להבין ולתפוס ממה נבע אותו צורך עז שלי להמלט מצפרניה... וכיום יכולה להעיד - שאם כבר ישנם דברים שצובטים את ליבי מגעגועים - זה לאותו חלום, אותה פיקציה - אותו רצון וכמיהה עז להיות משויכת למשהו גדול ורוחני - החלום הזה שליווה אותי - שלא מש משגרת יומי - וזכה לטיפוח סביבתי - שאצליח להפוך לאדם זך יותר, רוחני יותר, ללא שום מכשולים גשמיים באשר הם - עם חיבור ישיר וטוטאלי למקורות שמיימיים. שישבו שתיליי סביב השולחן - זכים וטהורים, תמים ומצוחצחים - ללא רבב - רק יקרינו אור ושמחה של סיפוק רוחני אדיר. שאחיה תחת כנפי השכינה - ובמלוא הדר וכבוד עם בעל מכבד ומכובד - ורק אהבה ושפע ואור יהיו מנת חלקינו. אך השפע - התברר כפשע והאור - כחושך והאהבה - בלתי מוחשית יפים הם החלומות - אך מה קשה שברם.... וכמו תהליך גירושין - בו אדם מלקט את רסיסי חלומותיו - ומבין שלא יווצר מהם אותו חלון מבעדו צפה והגה וייחל וערג - כי אם עליו ליצור אחד חדש שישקיף לעבר נוף שהוא אורג מחדש - כך באנלוגיה הם שברי החלום הגדול על ברכו חונכנו וגדלנו - וכעת נאלצים להפרד ממנו ולהנביט זרעי חלום חדש ומקורי - זה שאנו טוו(/ב)ים במו ידינו...
 
הגדרה נחמדה

אבל לא מושלמת. האם אדם שהפסיק להאמין באלוהים ובדת היהודית אבל ממשיך לקיים מצוות כי נמשך למיסטיקה שביהדות האם אדם כזה נקרא יוצא בשאלה? לדעתי כן. אני חושב שיוצא בשאלה זה אדם שיצא מעבדות לחירות. זה האדם החופשי. אדם שנוהג לפי שיקול דעתו ולא לפי שיקול החברה האותודוקסית הקיצונית.
 

L i k o

New member
באוניברסיטה הכרתי כמה אנשים

שפנו לרבים בלשון נקבה. המכנה המשותף שלהם הוא שהם היו מטומטמים גמורים. נראה שאתה לא חורג מהסטטיסטיקה.
 
אני מכיר מישו

שאם תפנה אליו בלשון זכר, הוא לא יסתובב. ולא, זה לא מי שכו-לם כאן מכירים. כנראה שיש שניים כאלה:)
 

Le Fay

New member
אני מצטערת שאת מרגישה ככה בקשר לזה7

אבל לכי על זה, שתפי, זה טוב בשבילך.
 

L i k o

New member
7 זה בסולם מ-1 עד 10?

מה שמזכיר שפעם נ' המלכה כתבה מאמר יחד עם עוד מישהו. ואנחנו בכתב עת היינו צריכים לערוך אותו. אז העורך הראשי (בחור טוב, אבל כנראה הושפע מרוח הקוקסמאלנית הנושבת בשייח מוניס) כתב להם מכתב הערות שפנה אליהם בלשון נקבה רבים. אז נ' החזירה לו את המכתב ואמרה שיכתוב כמו בן אדם. אגב מה זה ה"בוקה" הזאת שאת מאחלת לבתהל? כי כשהייתי ילד ואמא שלי רצתה להאביס אתי במשהו והייתי מתנגד, היתה אומרת בנסיונה הנואל להפחידני "אם לא תאכל את הכל תבוא לכאן בוקה". אז זה אותה אחת?
 
למעלה