יצרו איתי קשר....

[רחלילי]

יצרו איתי קשר....

רק רציתי לספר, בדרך כלל איני פעילה כאן רק קוראת... שמישהו יצר איתי קשר אחרי כמה שנים שאני רשומה ב-JEWISHJEN ויש לו שם משפחה כמו לסבתא שלי ז"ל והמשפחה שלו במקור מאותה עיירה או אזור של המשפחה של הסבתא שלי. זהו.

 

[ארנון הרשקוביץ]

מה ז´תומרת "זהו"../images/Emo35.gif זו ההתחלה ../images/Emo6.gif

כבדרך אגב, את מספרת כאן משהו שרבים מאיתנו מצפים לו שיקרה פתאום...

ודווחי על התפתחויות, ארנון

 

[רחלילי]

האמת אני בשוק

סבתא שלי שלא ממש הכרתי אותה טוב (לך תבין משפחות והורים) עלתה לארץ בלי משפחה בשנות השלושים מפולין, עם תנועת הנוער. המשפחה שלה לא רצתה לעזוב. והיא ניסתה כל כך לשכנע אותם. ולא. ואז היתה המלחמה ואחכ היא לא שמעה מאיש מהם. וכל החיים היא חיה בתחושה של אשמה. והיא היתה מאד מאד קשה עם עצמה. ורק בלוויה שלה אני הבנתי את זה. זה סיפור ארוך ועצוב. אבל ככה זה. וכעת כותב לי מישהו מאיזה מקום (אין לי מושג מאין) שהשם משפחה שלו כמו שלה ושהסב-סבא שלו בא מאותה עיירה. אז יש לי חלון פתוח עם המכתב שלו ואני בשוק. אגב אבא שלי נסע לעיירה הזו לפני כמה שנים. כשסבתי עדיין היתה בחיים. היא ציירה לו מפה ואת הבית ונתנה את הכתובהת המדוייקת. ואבא שלי הגיע לשם וראה את הבית ואפילו דפק בדלת. ופתחה לו מישהי פולניה. הם אמרו לו שזה הבית שלהם כבר שנים רבות. אבא שלי אומר נו מילא.... לפחות הוא עשה על זה תכנית ברדיו בזמנו. כשסבתא שלי עוד היתה בחיים. ואני יושבת לי. לבד כעת בבית וחושבת. מה היה לו. מה היה לו אלו באמת בני משפחה שלה. ומה היה לו היא עדיין היתה בחיים? אולי היא היתה חיה עם עצמה, ולו לפרק זמן קצר, בתחושה טובה יותר? לא חשה אשמה כל כך על הכל. וזהו. לא יודעת מה לכתוב יותר. חשה אשמה בעצמי על שלא הייתי קרובה יותר אליה.

 

[חנה גונן]

אצלי אותו סיפור אלא....

שסבתי חתמה וסתמה את פיה וסגור ליבה,מעולם לא דיברה על היקרים לה שנשארו שם כאשר הצליחה ברגע האחרון להשיג ספרפיטיקט עם סבי ולעלות בספטמבר 39. אפילו,כיום אני מבינה אותה ולא כועסת עליה להיפך אטני מתפעלת ממידת השליטה העצמית שלה להחזיק את זה בבטן. שלך חנה גונן

 

[ארנון הרשקוביץ]

../images/Emo7.gif רגישות מופלאה

הדברים שאת מספרת, רחלילי, הם תחושות טבעיות שלנו, כשאנו מנסים לנתח לאחור אירועים. קשה לומר זאת, אבל אסור להסתכל אחורה ולומר: "מה אם

"... לדעתי, מה שאנחנו עושים בנושא חיפוש השורשים ותיעודם - הוא בדיוק תיקון של ה"אם" הזה... אנחנו מחליטים שזהו, מעכשיו הכל נשמר, הכל מתועד. שואלים, מתחקרים, חוקרים, מחפשים, גולשים. ובעיקר: מקשיבים

בשלב כלשהו, בצד כלשהו, לגבי אדם כלשהו, נפתחת איזושהי תיבת פנדורה. אני נתקלתי בכמה כאלה. הקושי העיקרי הוא לא להיסחף לתוכה. לדעת שיש שם דברים שאולי איש לא יידע - ולקבל זאת

בהמשך, ארנון

 

[Horovitz]

מבינה אותך כל כך

כשהתחלתי בכל המחקר / חיפוש הזה לא יכלתי להסביר לאנשים ששאלו אותי למה אני עושה את זה (כן, כן, יש אנשים שלא מבינים למה צריך את זה...

). אחרי זמן מה הבנתי שלפחות בהתחלה זאת היתה הדרך שלי להתמודד עם האובדן של אבא שלי. אבא שלי היה מאד גאה במשפחה שלו, למרות כל הויכוחים, הסיכסוכים וניתוקי הקשרים. ואני, שכנראה לא האמנתי שלא תמיד יהיו לי כל בני משפחתי, לא טרחתי להקשיב לו, לסיפורים שלו. אני נזכרת עכשיו איך צלצל הטלפון באחת בלילה - זה היה בן הדוד שכתבתי לו - הוא רק קבל את המכתב ששלחתי (המכתב הראשון - שנשלח לכתובת לא בטוחה) והתרגש כל כך. איך הוא ספר עלינו לעוד בן דוד וזה ספר לעוד אחד. לפני כשנה קבלתי דוא"ל ובו קטע וידאו של הדוד היחיד שנשאר בחיים. הוא מבוגר מאבי בכ 8 שנים. כשפתחתי את הקובץ קבלתי צמרמורת אמיתית. זה היה כאילו אבא שלי חי והתבגר בכמה שנים. הם נראים בדיוק אותו דבר! עד היום אני מרגישה צורך עז מדי פעם לצפות שוב בחצי הדקה הזאת. וכל פעם עם צביטה בלב - למה לא עשיתי את זה כשאבי היה חי?! הוא לא ראה את אחיו יותר מארבעים שנה! ועכשיו הכנס המשפחתי בעוד שבוע...

 

[ארנון הרשקוביץ]

גרמת לי לצמרמורת. זִכּרוֹן הטלפון..

לפעמים, משפט קצרצר יכול להחזיר אותך פתאום לנקודה מסוימת בזמן. נקודה אחת, קצרה ומסוימת. כך קרה לי בסיפורך, ומייד תביני למה ואיך גם זה קשור לחיפושי השורשים שלי... * * * חודש מרץ 1992. הייתי אז בכתה י"ב. מוצאי שבת. אני הולך לישון, כדי לקום למחרת לשבוע גדנ"ע. ולפתע, [URL='http://']‏צלצל הטלפון באחת בלילה[/URL] - ואני התעוררתי ממנו, הצצתי לחדר ההורים וראיתי את אמא מדברת. והבנתי. למחרת, מייד לאחר שהתעוררתי ב - 7.00 בבוקר (אהבתי להשכים עם אלכס אנסקי ו"שבע אפס שבע" בגל"צ), הצצתי שוב לחדר ההורים וראיתי את אמא אורזת תיק, הבגדים מקופלים על המיטה. היא באה אליי, התיישבה לידי, ליטפה אותי ואמרה לי את שתי המילים האלו - שמצמררות אותי מאז בכל פעם שמהדהדות בראשי: "סבא איננו". * * * המחקר המשפחתי שלי התחיל לאחר שסבתי מצד אמי נפטרה, לפני כשלוש שנים. לא הבנתי אז שצריך להתחיל את הכל כשעוד יש את מי לשאול. גדלתי בצלם של שני סבים (סבתא מצד אבא וסבא מצד אמא) ענקים, שכל כך אהבתי ושעזרו לי להיות מי שאני. וכשאכתוב את ספר המשפחה, ברור כבר מן היום הראשון למי אקדיש אותו... ארנון

 

[EYהודית]

מתחברת אליך כל כך...

אני כל הזמן שואלת את עצמי למה עכשו? למה לא עשיתי את זה כשהורי עוד היו בין החיים?! כל כך הרבה שאלות היו יכולות אז לקבל תשובות... היום אני מגשת לאפילה, וגם כשאני מוצאת תשובות, קשה לי לדעת אם התשובות הן אכן הנכונות. אך מסע הגילוי הוא נפלא, הוא מרתק, הוא ממלא. אני יושבת הרבה עם הפסיכולוגית שלי ומעלה אצלה המון שאלות בענין... למה? למה עכשו? איפה הייתי כל הזמן הזה? עוד ועוד... היא נתנה לי כמה תשובות שמאוד התחברתי אליהן. * כנראה שאני עכשו בשלה להפרד מהורי באמת, אך כדי להפרד צריך שיהיה ממה, ואני עכשו בונה את המה... * אני נמצאת מכל מיני סיבות בתקופה שבה אני חשה מרחפת באויר, לא מחוברת, ללא עוגן. לכן אני עכשו משרטטת את השורשים שלי, כדי שיהיה לי משהו שיחבר אותי, שיעגן אותי חזק אל ההוויה שלי, אל העבר, אל ההווה.

מתרגשת

 

[קורן אורית]

התעוררות מאוחרת

אבי נפטר כשהייתי בת 16, בדיוק כשמערכת היחסים שלנו עברה מאבא ובת למשהו חברי יותר, לשיחות עמוקות בנושאים שונים. לנושא המשפחתי לא הגענו, אני הייתי צעירה מידיי והוא לא שיתף את בני הבית בעבר המשפחתי במיוחד לא במשפחת אביו, עליו לא היה לי כל מידע. העניין שלי במשפחולוגיה התחיל לפני הרבה שנים אבל התחלתי לעסוק בו רק לפני כשנתיים. גיליתי שאין לי מושג קלוש על משפחת אונגרליידר - משפחת אבי, קצת מידע על הצד של הסבתא אותה גם הכרתי. בינתיים מצאתי בן דוד של אבי בהונגריה ואני בקשר שבועי עם בנו הכותב באנגלית מצויינת, כך שיש קשר, אבל את הסיפור האמיתי על המשפחה עוד לא גיליתי וכנראה שמסע להונגריה הוא הפתרון. מחפשת את ההיסטוריה של המשפחה להכיר ולדעת מה עלה בגורלם, לזה אולי תהייה תשובה גם אם זה יקח הרבה זמן. אבל התעלומה הגדולה ביותר לא תמצא את פתרונה והיא מה היה פשר קשר השתיקה של אבא בכל מה שקשור למשפחה. יהודית, ריגשת אותי מאד

 

[ornan]

גם אצלי אותו הסיפור בדיוק../images/Emo122.gif

רק שמות האנשים והמקומות שונים. ארנה

 

[חנה גונן]

העיקר שהתחלתם ואל תרגישו אשמים...

שקודם לא התענינתם זה לא שלא היה איכפת לכם ולא אהבתם מספיק את ההורה או הסבא/סבתא פשוט זה ענין של גיל והבנה ושל תובנות שבאות בשלבים מאוחרים עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. שלכם חנה גונן

 

[ארנון הרשקוביץ]

ולכמה מכם קרה משהו דומה ../images/Emo62.gif

היום, נסעתי עם הוריי לביקור משפחתי בכפר יחזקאל, אצל בן-דוד של אמי ומשפחתו. תמיד אהבתי את הביקורים המשפחתיים, גם אצל משפחות רחוקות יותר, אבל עכשיו אני "מנצל" כל ביקור כזה להשגת עוד מידע, הסתכלות בעוד תמונות ושמיעת עוד סיפורים (מה גם שה-

בחו"ל...). בקיצור, תוך כדי שאנחנו יושבים, אוכלים ומדברים - עולה נושא השורשים. כלתו של אותו בן-דוד-של-אמא מתעניינת בנושא גם כן (ואף במשפחה שלנו) והיא כבר "מנדנדת" זמן רב לבן-דוד אחר שלי (שגם מתעניין מאוד בנושא) שצריך לעשות מפגש משפחתי. (משום מה, שניהם עכשיו מחכים שאני אקדם את נושא המפגש, אך אני אומר להם כל הזמן שאת המפגש אארגן אחרי שאתקדם אפילו צעד אחד במחקר של צד זה - מה שלא קרה עדיין...). לפתע, אותו בן-דוד-של-אמא מזכיר כבדרך אגב משפחה בארה"ב. אני נע בכסא באי-נוחות ומסתכל עליו בפליאה: "ארצות הברית"

"כן," הוא אומר, הם קשורים לאלה שעלו מרוסיה לפני כמה שנים. מאיפה זה נוחת עליי

מאיפה צצה פתאום משפחה שם, כשכל המשפחה שאני יודע עליה ואמי יודעת עליה ודודתי יודעת עליה - נמצאת בארץ משנות ה - 20

אני נרעש מן הגילוי, מנסה לברר עוד פרטים, ואז... [URL='http://']‏<< רגע, חשבתם שאני שמח, חכו להפתעה שבאה עכשיו... >>[/URL] ואז... הוא נזכר שבמפגש המשפחתי הראשון שנערך - לפני כעשר שנים - דודתי הזמינה את בני אותה משפחה, והוא עוד מוסיף שסבי (דּוֹדוֹ) היה זה שעזר להם בקליטתם בארץ, לאחר שעלו מרוסיה... ‏<< והנה מגיעה ההפתעה המרעישה... >> "נכון," אומרת אמי, "עכשיו אני נזכרת"

עכשיו את נזכרת?!?!?!? ומה היה עד עכשיו? לא שאלתי יותר מדי שאלות, לא ניג´סתי לכל מי שהיה ברדיוס של 300 מ´ בשאלות מציקות? עכשיו את נזכרת?

בקיצור, הוא הפנה אותי לאחותו הגדולה, אשר לטענתו היא היחידה שנמצאת בקשר עם אותו ענף אבוד, והיא תוכל לסייע לי. (נראה לי שמחר אני

) אז... אם למישהו זה לא קרה פעם - שירים את היד

ארנון

 

[חנה גונן]

ארנון נורא צחקתי ממה שכתבת כי

קודם כל אני נורא שמחה שזה קרה לך וכי אצלי אין סיכוי שמצב כזה יקרה משום שכל קרובי מוכרים לנו,אנו יודעים על מיקומם ברחבי הגלובוס היטב מיד ראשונה גם האנשים שיצרתי עימם קשר הם כאלה שידענו עליהם כבר מקודם רק פשוט הקשרים נחלשו אבל כמובן שמבחינתי חדשים תמיד מוזמנים להצטרף אבל קודם כל צריכים לעבור ועדת קבלה אצל אבא או אמא. שלך חנה גונן

 

[שרי סילבר]

קרה גם קרה../images/Emo140.gif השבוע קיבלתי בדוא"ל השלמות פרטים אודות משפחת גורוחובסקי. כך נודע לי, שלסבתא של סבתי קראו פנינה. בשנת 1896 היא נסעה מראש פינה לבקר את משפחתה באודסה, ונרצחה שם בפוגרום. ליעקב ואשתו, כך חשבתי, היו 3 ילדים: גדליה, חנה ולוי. השבוע, במזל טוב, נולדה לה פתאום בת נוספת בשם מרים. הפתעה. ואם לא די, פתאום מספרים לי, שהיה קרוב משפחה באותה התקופה בארה"ב. שמו פרופ´ פיירמן, והוא היה פרופסור לרפואה, כנראה בוושינגטון. מה זה? מאיפה זה צץ? עכשיו אני מחכה לאיזה מסמך שכתב בן-הדוד של סבתי, ושם, כך הובטח לי, יש עוד פרטים. אני כמובן קצרת רוח, מקווה ששם יהיו עוד רמזים, שיעזרו להתחיל לחקור את קצה החוט הזה. אז כל עוד "נופלים" עלינו משמים כל מיני סיפורים חדשים ובלתי מוכרים, אני בעד. שרק ימשיך. זה כל הכיף...

 

[ד ז י ר ה]

ארנון,עכשיו גם אני מתחברת אלייך

בקשר של כפר יחזקאל משפחת חמותי מראשוני כפר יחזקאל. שמם זקהיים יש לי בבית קלטות שהוקלטו מהרדיו כשראיינו את דודתו של בעלי על המשפחות בכפר יחזקאל. בעוונותי לא הקשבתי עדיין אבל, זו הזדמנות להעלותם ולהקשיב. האם מישהו מהמשפחה הקרובה שלך הוא מראשוני כפר יחזקאל?

 

[ארנון הרשקוביץ]

קשר מסתורי עוטף את כל חברי הפורום

בכל פעם מחדש אנו נוכחים כאן, כי לא רק תחביב אחד לכולנו - אלא גם מעין חוט דק אשר שזור בינינו בשרשרת של קשרים סמויים. עץ הפורום הוכיח זאת, ומדי פעם מתגלה עוד קשר... אכן, דודה של אמי (אביו של מי שביקרנו היום) היה מראשוני כפר יחזקאל. מדובר ב: יעקב ליבמן, אחיו של סבי, ורעייתו שושנה, אשר להם המשך של בן, נכד ונינים במקום (עברתו את שם המשפחה ל: גל). ובנוסף, כפר יחזקאל - המקום הקסום הזה בתוך העמק המרתק - מתחברת אליי גם מצד משפחת סבתי מצד אבי, שם יש לי נציגים בדמות משפחת גלבוע (נייצ´ולר). אם את מתחברת לאחת מן המשפחות הללו - הרי את מתחברת מייד לעץ הפורום... ארנון

 

[nitzoops]

גם אני קשור לכפר יחזקאל...

אבל אני לא בטוח שזה מקנה לי מקום בעץ. לסבתי זכרונה לברכה הייתה את הזכות לתרום לכפר את פרתו הראשונה...

 

[ornan]

גם חמי ז"ל קשור לכפר יחזקאל-אם כך..

רק לא דרך פרה אלא עם סוסה, שהורבעה ע"י סוס אציל מכפר יחזקאל. איזה כיף להתחיל שבוע גם עם תגליות ועם הרבה חיוך על השפתיים. שיהיה שבוע טוב ופורה לכולנו.

 

[ארנון הרשקוביץ]

עכשיו אתם מכניסים חיות לעץ../images/Emo35.gif ../images/Emo6.gif

מה שאנשים יעשו בשביל להגדיל את אילן היוחסין שלהם...

ארנון

 

[ornan]

יש בע"ח שאילן היוחסין שלהם מכובד |כ