יצירת מעגל חברים

תגיד את זה לגרמני השיכור שאמר לחברה שביקרה

באירלנד שכנראה שסבא שלו הרג את סבא שלה (שיכור ולא הגיוני במיוחד, מסתבר).

זה נראה לי תלוי בגרמני.
 

BALEDIN

New member
זה נורא תלוי בהקשר

אולי הוא אמר את זה כי זה כואב לו
או שקשה לו אם המצב הזה
שכנראה היה יכול להיות נכון

זו לא ממש היסטוריה שכיף לשאת

אבל אני מניחה שאם רשמתה את זה בהקשר הזה
זה לא היה המצב
 

yaelisam

New member
צחוק צחוק

זה מה שרציתי לכתוב. בוואריה היא ממש לא גרמניה בתחום החברתי.
 

tch111

New member
זה דווקא מאוד מעניין

מה כוונתך שבוואריה היא ממש לא גרמניה בתחום החברתי, האם הבוארים יותר חברותיים מהגרמנים או פחות?
 

yaelisam

New member
על פני השטח כן

יהיה יותר קל להתחבר אליהם באופן שטחי. בצפון גרמניה ידועים ביותר קרירות וחוסר עניין באנשים חדשים ובעיקר זרים. כאן זה אחרת. מצד שני זה לא אומר כלום על מה הם באמת חושבים על מי שלא מכאן
 

tch111

New member
תודה עבור ההבהרה

מעניין שגם בספרד בדרום אנשים יותר חמים ובצפון יותר קרים, כנראה שזה קשור לאקלים.
 

bluewolfski

New member
מהנסיון שלנו

זאת הרבה השקעה ותשומת לב לפרטים. מצד אחד אתם לא רוצים להיות יותר מדי לוחצים ונואשים לחברים, אבל אתם כן צריכים להשקיע אנרגיה בלהכיר.
צריך לעשות את זה לאט ולהיות קולים. אם אנשים ירגישו שאתם נידים או אול אובר דה פלייס ומתלהבים מדי זה מוריד את החשק.
צריך גם לדעת לתת לזה זמן, להכיר לאט ואז להזמין וכו'.
יש מליון אתרים של אנשים בעיקר באירופה, שרוצים להכיר עוד אנשים. או אנשים שנמצאים בדיוק במצב שלכם וזה אידיאלי כי כך אפשר להתחבר ברמה טובה יותר.
זה כיף שיש חברים שיודעים ויכולים להעריך את מה שקורה אצלכם בחיים.

יש קבוצות מקומיות באתר של קאוצ'סרף - couchsurf.org
יש עוד כמה אתרים של אקספטס http://www.expat-blog.com/
אני בטוחה אם תשאלי את מיסטר גוגל באיזור שלכם תוכלי למצוא עוד.

מה שכן, זה לוקח זמן וכשזה עובד זה מאוד נעים.
אצלנו העבודה היתה הרבה יותר קשה, שנינו זרים למקום בו אנחנו נמצאים ושנינו עובדים מהבית. היו כמה חודשים בודדים אבל פיצחנו את הבדידות וזה נפלא!

 

MayFebruar

New member
לא משהו להתגאות בו


אני לא הצלחתי. חברויות שנוצרו בקורס שפה לא החזיקו מחוצה לו. בחד"כ אני מדי פעם משוחחת עם מתעמלות מהכיתות שלי, אבל שוב שום דבר מעבר.
מה שכן, אני מאוד מיודדת עם בנות הזוג של החברים של בעלי.

ג'יזס זה נשמע מדכא. אבל אני פשוט לא בנאדם יו יודע מה חברותי.
לדעתי זה תלוי באופי, אנשים חברותיים ימצאו חברים בקלות יותר מאנשים שלא.

ואם אני זוכרת נכון, כתבת פה גם לפי הרבה זמן? ברוכה השבה!
 
את זוכרת נכון.

תודה!
באמת לא כתבתי המון זמן אבל הייתי קוראת סמוייה.
אגב, זה לא מדכא בכלל מה שאת כותבת. מאז שהתחתנתי ושאני עובדת במשרה מלאה, יותר קשה לי בשעות הפנויות שיש לי ,להשקיע ביצירת חברויות חדשות.
 

MayFebruar

New member
אני גם חושבת שאם חיי חברה

חשובים לך, אז אפשרלמצוא פתרון. הרי לא חייבים מפגש חברותי פעם בשבוע. ואני חושבת שחוגים ותחביבים (לא רק קריאה, ציור, אומנות, סריגה וכד' אלא גם סדרות אהובות, סופרים אהובים) הם גם דרך טובה להכיר חברים. חפשי בגוגל ובפייסבוק קבוצות עם נושאים שמדברים אליך.

ואת מוזמנת להישאר ולהשתתף!
אני זוכרת שכתבת אז על הרבה חששות, ועכשו נקרא שהרבה הסתדר לך וגם התחתנת. שמחה בשבילך!
 
באתי מהראשי, ואני כזו שהולכת ובאה מהפורום..

קודם כל אני ישראלית לא באירופה ואני לא קשורה לפורום הזה בעצם.. יש לי אזרחות בריטית וחלומות באספמיה ששם (בריטניה, אירלנד..) הייאוש בהחלט נעשה יותר נוח.. ובכל זאת, אל תשכחו שכן מדובר בייאוש.. :)

בכל מקרה, אני יכולה להעיד מהזווית הישראלית (המתכחשת קלות לישראליותה למען האמת..) שיש לי בעיה אחרת... בן הזוג שלי (בעלי זו מילה מכוערת..) הוא בעקרון .. חסר צרכים חברתיים לא צריך חברים ולא צריך אנשים ואף פעם לא מעוניין לפגוש אף אחד.. אני לא אעיד על עצמי כיצור חברתי מובהק .. אבל בכל זאת לא רק שלא ניתן ליצור קשרים חדשים, הולכים ואובדים לי קשרים שמאז ומעולם היו לי.. כי אין לו כח סבלנות חשק מוטיבציה באנשים ואין לו צורך בהם.. בנסיבות המעטות שהוזמנו למסיבות הוא סירב ללכת, ואני לא רציתי ללכת לבד (בכל זאת, לא מכבד את מעמדי אישה נשואה - שרוצה להיות אשת חברה.. חח...)

מישהו/י במצב דומה?.. דיי התרגלתי שאין לנו חברים לפגוש , התרגלתי להתחמק מהזדמנויות חברתיות (כי אם אני אסכים בלי לשאול הוא יכעס ולא יבוא, ואם אני אשאל הוא לעולם לא יסכים..) אבל זו בעיה לגמרי אחרת ממה שנפתח בגינו השרשור ובכל זאת, זה לפחות נחמד אם שני בני הזוג מגלים עניין דומה ברכישת חברים..

אגב קורה שיש לכם חברים שרק צד אחד בזוגיות אוהב והצד השני ממש לא רוצה לפגוש?..
 
אני מהצד הלא-חברתי

ובן זוגי (החברתי, חברותי ונעים לבריות באופן כללי) יוצא לבד המון. לא רואה למה זה בעיה, בעיקר אם מפריע לך שאת מאבדת חברים.

וכן, יש חברים שלו שהייתי מעדיפה לא לפגוש, אבל איך שאני רואה את זה, חלק מהתפקיד שלי היא ללמד את עצמי לחבב (לפחות) את החברים שלו כדי שיהיה נעים לבלות כשכן יוצאים ביחד. זה גם מאפשר נושאי שיחה משעשעים (כי לא חסרות לי דעות, והן חייבות לצאת מתישהו) אחרי שנפגשים עם אלו.
 
למעלה