יציאה מקו ההתקפה

יציאה מקו ההתקפה

יש בדוג'ו שלנו מספר תלמידים שלמדו במקומות אחרים לפני שהגיעו אלינו. בתום השיעור לעיתים הם שואלים שאלות בנוגע להבדלים שהם חווים ומספרים על דרכי המורה הקודם.
היום עלה לדיון נושא היציאה מקו ההתקפה. המורה הקודם של אחד מהתלמידים החדשים מלמד בהרבה מאוד טכניקות (בעיקר טכניקות אירימי) לא לזוז כלל מהמקום אלא להסיט את את ההתקפה רק עם הידיים.
המורה עליו דובר הוא מורה בכיר, לארי ריינוסה סנסאי, דאן 6 אייקיקאי, שלמד תחת סטיבן סיגל סנסאי והיום מלמד בוונטורה, קליפורניה. צרפתי סרטון שלו בו הוא מדגים את הנושא.

זו הפעם הראשונה בה אני נתקלת ב"שמירת קו" מסוג זה בה אין טאי סאבאקי באייקידו. בתנועת האירימי בה אני מורגלת ישנה הסטה קלה (אבל עדיין תזוזה ברורה) של מנח הגוף אל מחוץ לקו ההתקפה.
האם החברים מכירים דבר דומה בשיטות השונות?
 
לעניות דעתי המצב הנפוץ באייקידו, זה שתיארת,

שבו יש תזוזה מקו ההתקפה, הוא תולדה ישירה של השורשים של האייקידו בקנדו. נראה את הר פרופסור סנסיי מסיט התקפה של חרב ( או אפילו סכין) רק בידיים, בלי לצאת מקו ההתקפה...

יכול להיות שבעבודה נגד יד ריקה יש יתרון מהירות לעבודה בידיים בלבד, ואולי יש יתרונות נוספים שלא עמדתי עליהם, אבל האופציה הזאת אינה לטעמי. ראשית, אם התוקף חזק בהרבה, זה מאד מאד קשה, אם לא בלתי אפשרי, להסיט אותו בידיים בלבד.
שנית, זה פוגע ביכולת להעביר את התנועה מהתקפה להתקפה. איך שאני מבינה את זה, כל הרעיון הוא שלא חשוב ההתקפה (אגרוף, בעיטה, חרב) חשוב רק קו ההתקפה. בטכניקה הזאת, די ברור שזה מוגבל לטכניקות יד ריקה בלבד, ואולי אפילו רק להתקפות הדמה של אייקידו (תפיסת כתף, תפיסת יד).
בקיצור:
 

amir_aikido

New member
תמיד תנועת גוף (גם אם מזערית), לא תמיד יוצאים

בדרך שאני למדתי בקורינדו, עד כמה שאני מבין אותה, מקובל לצאת מקו ההתקפה באמצעות תנועת גוף, ולא באמצעות תנועת יד. תנועת הגוף יכולה להיות מזערית במידה כזו שתהיה בלתי נראית גם ע"י תלמיד שמתבונן ומחפש מהצד (ולא רק ע"י האוקה/תוקף - דבר שהוא חיוני).

מאידך, התייחסת אל אירימי - כניסה. במצב זה, אני מכיר טכניקות / ואירציות שאינן כוללת "יציאה מהקו" אלא להפך - הן מבוססות על "השתלטות על קו האמצע" ולפעמים בכלל השתלטות על המקום שבו אוקה/התוקף תכנן להיות. במצב שכזה, תנועת הידיים יכולה לשמש גם להסטה (בדר"כ תוך כדי ביצוע טכניקה / בדרך אל הטכניקה וכו'). הטכניקות הללו בדר"כ דורשות תזמון "מקדים ליציאת ההתקפה" או תזמון במקביל (זה משתנה גם בהתאם לאורך/טווח ההתקפה).


בתקווה שההסבר הזה ברור, יש דברים שקל יותר להראות על המזרן.
אמיר
 
ההסבר ברור

מהכרותי עם השתלטות על קו האמצע באירימי עדיין ישנה תנועת גוף, שברוב המקרים כוללת שינוי זוית עדין ("paper thin") ו/או כניסה חזקה פנימה שבדרך כלל מתבצעת בתזמון שמקדים את שיא ההתקפה ו"ממלא את מקום" התוקף, כפי שתארת.

מעולם לא ראיתי באייקידו את מה שהמורה מדגים בסרטון מבחינת הסטאטיות שבעבודת הרגליים ושימוש בזרועות בלבד להסטה) ואני תוהה האם זה מגיע משיטות אחרות (אני יודעת שסטיבן סיגל סנסאי למד קרטה לפני שהתחיל באייקידו - אולי ההשפעה משם?).
 

amir_aikido

New member
לפחות בחלק מהתנועות הוא יצא

אז הסתכלתי עכשיו בסרטון

למרות שהוא אמר שלא, בחלק מהתנועות הוא בעצמו יצא (ממש מעט ובעיקר הזזת גוף אבל זה יכול להספיק). היו כמה בעיטות בהן לא ראיתי יציאה בכלל (אל כבר כתבתי כי מראה עיין מטעה לא פעם)

בקשר להשפעה של שיטות אחרות - עד כמה שאני מכיר, הרעיונות (יצירה מקו האמצע או השתלטות על האמצע בדגש על תנועת גוף) מופיעים בכמעט כולן, לעיתים עם תפקיד גדול יותר ליד ולעיתים עם פחות. והסתמכות על יד מול רגל בלי תנועה לא ככ מקובלת ברמה גבוהה.


אמיר
 
מסכימה

ועדיין סקרנית לגבי המקור וההגיון שבסטאטיות (במיוחד לאנשים שהם לא גבוהים וחזקים).
 

סיסטמתי

New member
היתרון בסטאטיות...

הוא תנועה מינימלית.

בפועל הידיים לא מבצעות הסטה אלא רק משמשות לחישה של התנועה של היריב. בדיוק כמו שבגלגול יותר קל כשהן נוגעות בקרקע ראשונות רק כדי לאפשר תזמון לשאר הגוף.

חישה של תנועה יכולה להתבצע גם דרך עצם מת כמו חרב ולא ביד ריקה בלבד.

אחרי שיש חישה של היריב יש תנועה סיבובית במישור הלטרלי. בפועל בגלל שרובנו הולכים ועומדים על שתי רגליים גם תנועה סיבובית (בורג) תוציא את רוב הגוף למעט קוו הסימטריה מהמנח המקורי.

קוו הסמטריה הוא קוו ומכיוון שכך יש לו עובי אפס והסיכוי לפגוע בו בדקירה או בסובורי אנכי הוא... אפס.

אם הסיכוי לפגיעה הוא אפס, אז למה לזוז?

בעבודה בלי חרב יש משמעות יותר גדולה לדיספלייסמנט במרחב ואז אם מצליחים להתארגן כך שהמבנה של הגוף תומך בציר המגע, לא תמיד צריך לזוז כי היריב יתקפל קודם (תחשבי על זה כעיתון מגולגל שקשה יותר לקפל אותו כשלוחצים אותו אנכית מלמעלה מאשר באמצע).
 
מקבלת לגבי התנועה הסיבובית

אך בסרטון הוא משתמש בסטאטיות מול בעיטה, מול אגרוף, מכה מלמעלה (שומן-אוצ'י) וכן מכה צידית (יוקומן-אוצ'י).
הרי לכל אלה יש "עובי" שגדול מאפס (בעיקר למכה צידית).

נראה לך שהוא רק משמש בזרועות/ידיים לחישה או להסטה? הוא קורא לפעולה deflection.
 

סיסטמתי

New member
אם זו מכה צידית, אז זה מתייחס לחלק השני...

של דברי...
מכה צידית היא אינרציאלית מטבעה מכיוון שהיא לא מסתמכת על העברת המתקף לרצפה. אני לא אומר שאי אפשר לשבור עץ בננה איתה, אבל היא מעבירה בעיקר את התנע הזויתי של האיבר המכה (ארוך ככל שיהיה).

אם המתגונן הוא Rooted to the floor כל מה שהוא צריך הוא לשנות מנח מול המכה הצידית כך שיחרוג מה- Center of percussion. שזו הנקודה באיבר המכה שאיתה מתכוונים להכות, ולדחוף מול הציר הלא יציב של היריב.
 

amir_aikido

New member
אלו אותם רעיונות - תנועת גוף

אני מפספס משהו?

אתה כותב על אותו רעיון - יציאה מהקו בתנועת גוף (לא נאמר שצריך צעד כדי להוציא את הגוף מהקו)

ביחס לתפיסת האמצע - ליד עצמה יש עובי וגם לחרב, וקו האמצע איננו קו הסימטריה - לא הדיוק המילימטרי משנה אלא השליטה על הקו או היציאה ממנו.

וביחס להשתרשות, אני מניח שהכוונה איננה להשתרש במקום ולבלום את המכה עם הידיים. גם עם מבנה איכותי זה בעייתי.


אמיר
 

סיסטמתי

New member
כן ולא...

כן - מילים שונות כוונה זהה
לא - עובי לא רלוונטי. לא מדוייק זה לא העובי שקובע אלא הטכניקה... גם כשיש עובי בסופו של דבר בתנועה סיבובית יש רק אזור אחר במרחב שלא זז וזה ציר הסיבוב. מספיק תנועה מאוד קטנה בסביבתו כדי להוציא את המכה מאפקטיביות. בסופו של דבר אם התזמון מדוייק, זה מילימטרי.
זו הסיבה שזה עובד בעיקר בהדגמות
 

saya2

New member
אאל"ט המקור של התקיפות באייקידו הוא חרב?

במידה וכן, אין מצב שזה יצליח. במידה ולא, לא אמרתי כלום.
 

Tonjin

New member
לא יצא לי ממש להסתכל לעומק, ולכן אסתכן באמירה

קשה - נראה לי שהרגל כזה יכול להיות רק פועל יוצא של אימון של שנים ארוכות ללא בחינה מפעם לפעם של הטכניקה שלך מול יריב שבאמת מתנגד ולא 'זורם' איתך...

[בכוונה או שלא בכוונה, תלמידים שבמשך שנים 'נותנים למורה שלהם לנצח' או מתאמנים על 'להיות האוקה האולטימטיבי' - עשויים להיות משוכנעים שהם תוקפים באמת, בכל הכוח וכפי שתוקף 'אמיתי' היה עושה בעוד שבמציאות זה לא מה שקורה]

יש לי חשש שאם האוקה היה מסתער עליו במטרה לחתור למגע ו'לדרוס' אותו ממש, ולא מתחיל *בעצמו* את התנועה הצידה מקו המרכז היה על המורה או לזוז בעצמו משם (כפי שהוא אכן עושה כמה פעמים בסרטון), או לגלות שבהתנגשות ישירה עם כוח ומשקל שעדיף בכמה קני-מידה על שלך (יריב של 70-90 קילו שרץ אל תוך היד הסטטית שלך שמשקלה כמה קילו בודדים), בדרך כלל הכוח העדיף מנצח..
 
המורה הזה עושה דבר מצוין

הכוח בא קדימה, הסטה של הכח הינה הוצאת הגוף מקו המרכז כמו שאם אתה לא יכול לדחוף מישהו כבד אתה דוחף את עצמך ממנו. הוא מפשט תנועות מסורבלות של עבודת רגליים מסורבלת ולא פרקטית במצבי לחץ ועושה בדיוק מה שצריך כדי להתאים את האייקידו להגנה עצמית
 
נראה לך שזה עובד

גם מול יותר מתוקף אחד? כמו כן, האם מישהו בעל מבנה גוף קטן יוכל לעמוד ולהסיט התקפה חזיתית באופן כזה?
האם ידוע לך על שיטות אחרות בן מבצעים הסטה דומה ללא יציאה מקו ההתקפה?
 
באיזה אופן

הוא יוצא מקו ההתקפה?
(בחלק מההדגמה ראיתי תנועת אגן ותנועה בפלג הגוף העליון ואפילו עבודת רגליים עדינה, אבל על פי הדגש שהוא נותן הוא מדבר על השארות במקום והורדת מרכז הכובד נמוך יותר).
 

amir_aikido

New member
להפריד מטרה לימודית מאופן פעולה

אני חושב שלכל אורך ההדגמה היתה לו מטרה לימודית - להדגיש את החשיבות של השארות קרוב ליריב לפחות עבור אותה משפחת טכניקות. למיטב הבנתי (מהענף שלי), המטרה הזו גם נכונה.

כתוצאה, הוא שאף למזער כל תנועה של התרחקות מהיריב. ברוב הביצועים, היה קל לראות כי הוא יוצא מהקו, בין אם בצעד ובין אם בתנועת גוף ללא תנועת רגליים. במיעוטם, אי אפשר היה להבחין בכך מהוידיאו, בחלק מאותו מיעוט, היה נראה שהתקיפה כוונה מעט הצידה (כפי שהעיר טונג'ין) ומאוד ייתכן כי המדגים חש בכך ולא נע. ביחס לקבוצה שנותרת - ייתכן שיש תזוזה שלא ראינו (הערתי קודם, בקורינדו זהו מאפיין של התנועה בשאיפה - תזוזה שלא תיראה כדי שהתוקף לא יוכל לשנות את ההתקפה), ייתכן שהוא לא זז בגלל שההתקפה לא היתה טובה, ייתכן שהוא הסתמך רק על הסטה וייתכן שהוא שגה.

קשה להסיק מסקנות חד משמעיות על סמך וידיאו


אמיר
 
למעלה