יציאה מהארון
אז ככה, אחרי כבר שנתיים של התלבטות הגיע הקש ששבר את גב הגמל. התאהבתי. בפעם הראשונה בחיי. פתאום הבנתי איך זה מרגיש להיות מאוהב, הרגש הזה של השייכות. לצערי הבחור סטרייט וכמובן שהוא לא יודע עלי. הוא כל כך טוב, כל כך אנושי, גבר חלומותי! נכון אני מבין ומפנים שזה לא בר מימוש אבל עצם ההרגשה! סוף כל סוף אני יודע איך זה מרגיש להתאהב.. זה התחיל בלי ששמתי לב בכלל, זה היה בטירונות בצבא, הוא היה ממש אדם טוב, גם נראה טוב. נהיינו החברים הכי טובים, ממש קרובים, שנינו גבריים ומיד התחברנו. בהתחלה לא נמשכתי אליו בכלל, אפילו לא חשבתי על זה. אני 'אחד מהחברה' 'גבר גבר', הרבה בנות נדלקות עלי. מעולם לא חשפתי את הזהות המינית שלי בפני אדם. כן יצאתי להרבה דייטים עם בנות, חשבתי שאני באמת בקשר איתם, עד שהוא הגיע - רק אז הבנתי באמת מה זה להתאהב. אותה הרגשה של שייכות ודאגה לחבר, הרגשה שביחד נוכל לנצח כל מכשול, פתאום מה יגידו ההורים והחברים כבר לא שינה לי - כי יש לי אותו. אני בעננים רק מעצם ההרגשה של ההתאהבות בפעם הראשונה בחיי. אני חייב לציין משהו מוזר שקרה לי. בהתחלה לא הרגשתי אליו משיכה כלל, פשוט אהבתי את מי שהוא ומה שהוא, כל כך ערכי, גברי, טוב לב. לא חשבתי שאני מאוהב, רציתי אותו כחבר לחיים. חבר סטרייט. רק כשנפרדנו אחרי הטירונות הבנתי כמה הוא חסר לי. היה לי כל כך קשה להפרד ממנו, הייתי בדכאון שבוע. אנחנו בקשר טלפוני ואני ממש דואג לו, הכל בקשר סטיירטי לחלוטין. שאלה צדדית: האם להפתח בפניו ולגלות לו את מה שאני מרגיש כלפיו, גם שזה לא בר מימוש, כי הוא סטרייט, לא ממש משנה, רק שידע עלי - אני רוצה אותו קרוב אלי לכל החיים, חבר סטרייט! אותה הרגשה, אותו אור שחדר לחיי וסילק את שנות הדכאון האלו, את הפחד מהמשפחה והחברים ומה יגידו ואיך אחיה, נעלמו - בא לי לצעוק לכל עבר, אני הומו!!! הייתי רוצה שתעזרו לי, קודם כל אנשים שיצאו מהארון - מה השלבים שעברתם? איך קבלו אתכם? האם לחכות קודם שאמצא חבר? הרבה פה מציינים שאם אצא מהארון החיים לא יהיו קלים - על מה מדובר? דבר נוסף, אני בחור מאד גברי, ונמשך לגברים גבריים טומבויס. גברים נשיים ממש לא מושכים אותי. מה שמפחיד אותי, וסליחה על הבורות, זה שההומואים שאמצא יהיו נשיים ולא מושכים בעיני. מפחידה אותי המחשבה שאני נמשך רק לסטרייטים. אשמח לייעוץ, עזרה ושאר ירקות. תודה! נ.ב אני בן 20
אז ככה, אחרי כבר שנתיים של התלבטות הגיע הקש ששבר את גב הגמל. התאהבתי. בפעם הראשונה בחיי. פתאום הבנתי איך זה מרגיש להיות מאוהב, הרגש הזה של השייכות. לצערי הבחור סטרייט וכמובן שהוא לא יודע עלי. הוא כל כך טוב, כל כך אנושי, גבר חלומותי! נכון אני מבין ומפנים שזה לא בר מימוש אבל עצם ההרגשה! סוף כל סוף אני יודע איך זה מרגיש להתאהב.. זה התחיל בלי ששמתי לב בכלל, זה היה בטירונות בצבא, הוא היה ממש אדם טוב, גם נראה טוב. נהיינו החברים הכי טובים, ממש קרובים, שנינו גבריים ומיד התחברנו. בהתחלה לא נמשכתי אליו בכלל, אפילו לא חשבתי על זה. אני 'אחד מהחברה' 'גבר גבר', הרבה בנות נדלקות עלי. מעולם לא חשפתי את הזהות המינית שלי בפני אדם. כן יצאתי להרבה דייטים עם בנות, חשבתי שאני באמת בקשר איתם, עד שהוא הגיע - רק אז הבנתי באמת מה זה להתאהב. אותה הרגשה של שייכות ודאגה לחבר, הרגשה שביחד נוכל לנצח כל מכשול, פתאום מה יגידו ההורים והחברים כבר לא שינה לי - כי יש לי אותו. אני בעננים רק מעצם ההרגשה של ההתאהבות בפעם הראשונה בחיי. אני חייב לציין משהו מוזר שקרה לי. בהתחלה לא הרגשתי אליו משיכה כלל, פשוט אהבתי את מי שהוא ומה שהוא, כל כך ערכי, גברי, טוב לב. לא חשבתי שאני מאוהב, רציתי אותו כחבר לחיים. חבר סטרייט. רק כשנפרדנו אחרי הטירונות הבנתי כמה הוא חסר לי. היה לי כל כך קשה להפרד ממנו, הייתי בדכאון שבוע. אנחנו בקשר טלפוני ואני ממש דואג לו, הכל בקשר סטיירטי לחלוטין. שאלה צדדית: האם להפתח בפניו ולגלות לו את מה שאני מרגיש כלפיו, גם שזה לא בר מימוש, כי הוא סטרייט, לא ממש משנה, רק שידע עלי - אני רוצה אותו קרוב אלי לכל החיים, חבר סטרייט! אותה הרגשה, אותו אור שחדר לחיי וסילק את שנות הדכאון האלו, את הפחד מהמשפחה והחברים ומה יגידו ואיך אחיה, נעלמו - בא לי לצעוק לכל עבר, אני הומו!!! הייתי רוצה שתעזרו לי, קודם כל אנשים שיצאו מהארון - מה השלבים שעברתם? איך קבלו אתכם? האם לחכות קודם שאמצא חבר? הרבה פה מציינים שאם אצא מהארון החיים לא יהיו קלים - על מה מדובר? דבר נוסף, אני בחור מאד גברי, ונמשך לגברים גבריים טומבויס. גברים נשיים ממש לא מושכים אותי. מה שמפחיד אותי, וסליחה על הבורות, זה שההומואים שאמצא יהיו נשיים ולא מושכים בעיני. מפחידה אותי המחשבה שאני נמשך רק לסטרייטים. אשמח לייעוץ, עזרה ושאר ירקות. תודה! נ.ב אני בן 20