יצא לי לשמוע

[טלילה בעיצובים]

נדמה לי שהשיר הזה הושר בראשונה

באיזה פסטיבל/גל.. כך ששיר מחאה..ממממ.. לא הייתי מתארת את זה כאמנות

 

[Kalla]

לא שיר מחאה.

שיר שמתאר בכשרון ובחן מצב שלא נדיר כלל למצוא בחיים האמיתיים. אולי לא טוב ולא רצוי, אך בהחלט קיים. לא מדדתי את מידת ה"אמנותיות" שלו בקיטריונים אובייקטיביים כלשהם, ברור שהכל יחסי וזה לא שייקספיר או ביאליק, אך הוא בהחלט לא רע בתור מה שהוא - שיר פשוט ללא יומרות, ואני בהחלט נהניתי ממנו מאז ששמעתי אותו לראשונה לפני שנים רבות ועד היום. וזה, אגב, בכלל לא גרם לי לאהוב "ילדים רעים".

 

[טלילה בעיצובים]

נדמה לי שהשיר הזה הושר בראשונה

באיזה פסטיבל/גל.. כך ששיר מחאה..ממממ.. לא הייתי מתארת את זה כאמנות או כשיר מחתרתי. אני בכל אופן לא אוהבת אותו. אפילו שהוריו הרביצו לו - מה זה אומר? שאם הרביצו לך אתה מעביר את זה הלאה? ונבין?

 

[noa128]

השיר הוא מה שנשאר בזכרון

מאופרת הרוק "בני בום" משנות ה 70.

 

[noa128]

לא ההצגה ולא השיר נכתבו לילדים

 

[LEATHER REBEL]

את הדיסק יש להשיג עד היום

וממש לא ביוקר.

 

[LEATHER REBEL]

השיר "ילד רע"

הוא מתוך מחזמר למבוגרים. זה אולי השיר היחיד שזוכרים כיום מאותו מחזמר... אם כי הדיסק עדיין ניתן להשגה כיום. ובכלל לא ביוקר.

 

[אדית פיאף]

יש גם את השיר על הפיל שלא ידע

לצעוד...

ואז - "בא הביתה אבא פיל, פילפלון התחיל לפחוד (זה נאמן למקור?) ומייד התחיל לצעוד...

 

[פלגיה]

../images/Emo13.gif

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1316&msgid=66620201

 

[אדית פיאף]

אויש... ככה זה כשקוראים

רק כותרות...

 

[פלגיה]

../images/Emo13.gif

 

[אלת הירח]

הגעתי מהדף הראשי

ולהלן תגובתי: הבעיה העיקרית היא שרוב האנשים רואים בשיר שיר מאד רומנטי. הם או רואים בקנאה משהו רומנטי, אפילו כשהיא כזו הרסנית, או שסתם שוכחים להתייחס לבית האחרון בשיר ומצטטים רק את הראשונים.

 

[אלת הירח]

התגובה למעלה היא לשיר של אלתרמן

 

[פלגיה]

אז זאת בעיה של האנשים, לא של השיר

אומנות לא מטיפה לשינוי מצב, אומנות משקפת מצב קיים, על מנת שהמאזין או הצופה או הקורא יסיקו את המסקנות שלהם. ונכון, כפי שאמרת: "הבעיה העיקרית היא שרוב האנשים רואים בשיר שיר מאד רומנטי. הם או רואים בקנאה משהו רומנטי, אפילו כשהיא כזו הרסנית" זה מה שאלתרמן שיקף. וזה שיהורם גאון שר, ומשמיט את הבית האחרון - מעקר את השיר מתוכנו.

 

[EdisonGirl]

אני לא כ"כ מסכימה איתך

האמנות לפעמים מתארת מצב שאינו קיים ומייצגת מעין אוטופיה.. כלומר, הכותב מעביר דרך השיר את הגיגי נפשו, חלומותיו, שאיפותיו. לא תמיד הם ייצוג של מה שהולך בחוץ.. בנוסף, הכותבים מרבים להשתמש ברגש בכתיבתם. הרגש, כידוע, אינו המציאות האובייקטיבית. להפך, הוא הופך את הסובייקט לסובייקטיבי יותר. גם כאשר השיר משקף מצב קיים (וזה נפוץ.. אני לא אומרת שלא) הוא מקבע אותו. השיר הוא סוג של קיבוע, של שינון.. אז היה רצח של בת זוג מתוך קנאה. ברגע שאת כותבת על זה שיר, מלחינה אותו ומזמרת אותו במשך עשרות שנים את מנציחה את האירוע ואפילו מרגילה אנשים לשמוע אותו באוזן. מציאות כזו הופכת להיות פחות מפתיעה ופחות מזעזעת. אני מאמינה שיש לשירים כוח, ושאם את רוצה להנחיל מציאות חדשה, את יכולה להשתמש במוזיקה לשם כך. היא משרה את האווירה שאת מנסה להעביר, מחלחלת לראשנו ונותנת את אותותיה. ודאי שהמוזיקה לא חזקה עד כדי כך שאם תשני את השירים- תשתנה המציאות בהתאם רק בזכות השירים, אלא שהשירים מוסיפים מעין "שטיפת מוח".. את מחליטה משהו והשירים עוזרים לך לשנן אותו ולהפוך אותו למציאות שלך. אין פה שום מעשה קסם ושום קיצוניות.. פשוט השפעה פסיכולוגית, כמו כל היתר.

 

[פלגיה]

השיר הוא אירוני

ומי שלא מבין את האירוניה, זו בעיה שלו, לא של כותב השיר. אפשר לומר שהבעיה היא בלחן השקט והאידילי שהודבק לשיר (למרות שלטעמי זה בדיוק מה שמצמרר כאן). לגבי ההשפעה הפסיכולוגית - לדעתי כותרות העיתונים האדומות והזועקות המתארות בפירוט כל רצח כזה הם היוצרות אווירה פסיכולוגית (לא רצויה, יש לומר) יותר מכל שיר בנושא.

 

[EdisonGirl]

אני לא ממש מכירה את השיר.. ../images/Emo13.gif

אני מאזינה לדברים אחרים לגמרי, כך שאם קלעתי לנושא השיר, זה ממש במקרה. תראי, את לא סותרת את דבריי בכך שאת אומרת שכותרות העיתונים יוצרות גם הן אווירה פסיכולוגית לא רצויה. יש מקום לכולם..

גם השירים משפיעים, גם כותרות העיתונים, גם ספרים שאת קוראת והתנהגות הסביבה שלך. הכל משפיע! אני רק אומרת שבגלל ששירים הן לא משהו שקוראים ומניחים בצד אלא דבר שמשתנן ונקרא שוב ושוב ושוב- הוא משפיע מאוד! אל תתני לאריזה החביבה שלו, יחסית לכותרות האדומות הזועות כדברייך, להטעות אותך. וכעת לפן האינדיווידואלי- יתכן שכותרות העיתונים משפיעות עליך לשלילה חזק יותר מהשירים. אצל אדם אחר יתכן אחרת... אופן ההשפעה של כל דבר שקורה בחיים שלנו עלינו תלויה גם בנטיות שלנו. יהיה אדם שאלימות בבית תגרום לו להיות גם הוא אלים ואחר שאלימות בבית תגרום לו להיות רגשן מידי ושברירי.. אינדיווידואליות עבורי היא מילה מנחה.

 

[EdisonGirl]

שירים הם, ולא הן** זועקות*

 

[פלגיה]

מילות השיר

כאן (יש שגיאת כתיב בשורה השניה - צריך להיות "סמיכתי" ולא "שמחתי") בעיני הוא שיר מחאה. כלומר הוא נועד להשפיע - אבל בכיוון הנכון.

 

[EdisonGirl]

הוא כתוב ממש יפה!

אישית אני לא מתלהבת משירים שרואים באהבת בן\בת-זוג את כל החיים, מוכנים למות למען אהבתם וכל מיני גילויי רגש מוגזמים כגון אלה.. אבל השיר הזה דווקא כתוב בצורה יפה ואני דווקא הבנתי את מוטיב שריפת הבית כדימוי שבא להמחיש את עוצמת הרגש שלו כלפיה. אני אפילו לא רואה בזה גילוי אלימות..

מובן שהאקט עצמו הוא קיצוני ואלים, אבל הדרך שבה כתוב כל השיר מעדנת את המילים, ומדגישה דווקא את הרגש. לדעתי. טוב, שוב, זה הרי אינדיווידואלי.

אני לא אתווכח עם מי שהשיר הזה נתפס בעיניו כקיצוני ואלים. את אמרת את זה בעצמך- זה האנשים ולא השיר.