יצא התלמוד מהקשרו

עץ שתול

New member
אחד מהשאלות שהפניתי לד"ר נשיא

איך זה שדוקא בזמנינו נעלמו כל הכוחות הרוחניים, אין נבואה, אין רוח הקודש, אין כח טומאה, אין כישוף, אין שדים ורוחות, אין דיבוקים ואין ואין ואין כל כך הרבה דברים שמדברים עליהם בתלמוד בהלכה ובסיפורי מופת. ואם תאמר שזה רק הסתר פנים, מהיכא תיתא לומר כך? תתאר לעצמך שבדובאי ביקר איזה עב"מ מיד הוא היה מצולם ומופץ בכל העולם, ומענין שדוקא בתקופה שהכל מצולם ומתועד על ידי מצלומות ולוינים כל העסק המיסטי הזה נגמר? (ואם נאמר שהרב בצרי אמנם הוציא דיבוק, אבל איך זה שלא ראינו שהאצבע של החולה התנפח ולא שחלון החדר התנפץ?). ובכלל המושג הסתר פנים, הרי גם בזמן התנ"ך שאנשים ראו דברים מוחשיים של השגחה, ובזמן שבית המקדש היה קיים ראו את הניסים הגדולים שהתחוללו בבית המקדש, ואם כל זה אנשים חטאו, היה הרבה פוליטיקה ושחיתות בבית המקדש (לדוגמא בכל מה שהיה קשור להתמנות לכהן גדול) כפי שהדברים מופיעים ומתועדים בתלמוד?? כמובן שתשובה מתקבלת על הדעת לא הגיעה עד לעצם רגע זה.
 
חטא העגל לאחר מתן תורה

כל ההזיות של מתן תורה לא השפיעו בכלום על האומרים "אלה אלוהיך ישראל".
 
אני יענה לך במקומו

האמת שאלוהים יכול לעשות המון ניסים מיוחדים,רק שזה מאוד מעייף אותו והוא גם די הזקין לאחרונה אז כבר אין לו כח לזה...אבל הוא יכול הכל,תיזהר ממנו.
 
מה לא מובן?

את אומרת זה לא הגיוני אז איך החרדים מקבלים את זה,ממתי הגיון משחק איזה תפקיד בדת?הלא כל האמונה בנויה על ``מסורת מדור לדור``על ``תורה מן השמים ואין לך רשות להרהר אחריה`` הכל נבנה מקטנות שאסור לחשוב,אסור להרהר,מה שכתוב זו האמת ואין בילתה אז גם אם יספרו דברים הזויים כמו שהים נקרע לשניים או שהאתון פתחה את פיה יקבלו את זה כולם.
 

עץ שתול

New member
מה שהכי מצחיק בזה

שגם אנשים מבוגרים גם מעל גיל גבורות, שכבר הספיקו לקרוא ולעיין בסיפורים כמו האתון, הפרות שעלו מהיאור, ועוד כיוצא באלו מאות פעמים בחייהם, וכל שנה ושנה הם מתפעלים מחדש מהתיאורים המעניינים האלו, זה מעסיק אותם וכובש את כל אישיותם בעיון הסיפורים ופרשנותם ומורשתם מדור לדור. משל הם אומרים לעצמם בעת קריאת התורה בשבת... פשש ש ש ש, מבהיל על הראיון, ונדים בראשם בכבדות בהסכמה על גודל משמעות הסיפורים והשלכותיהן לדורות. פשוט מגוחח לראות איך הם נכנסים לדמות חזק ולוקחים את הסיפורים האלה ברצינות רבה.
 
אכן

זה דבר שאני מתחבט בו המון זמן. בעבר חשבתי שאנשים מאמינים הם אנשים טפשים אבל נוכחתי לדעת שממש לא. לפעמים אני ממש נדהם לראות אנשים חכמים ונבונים שביום יום אני מעריך אותם מאוד כאנשים עם ראש על הכתפיים עם שכל ופיקחות אבל כשהם מגיעים לנושא של אמונה הם פשוט נעולים אבל נעולים הרמטית.זה פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש. מזמן הגעתי למסקנה שהאמונה אינה קשורה בכלל לרמת המישכל של המאמין,לא הצלחתי להבין למה זה קשור כן,אולי למה שהחדירו בבן אדם מקטנותו,או השד יודע למה,בכל אופן לא לאם הבן אדם חכם כי יש הרבה אנשים חכמים מאוד וכשהם מגיעים לנושא האמוני השכל פשוט נעלם לו לאיפה שהוא. מדהים.
 

עץ שתול

New member
זה נקרא "אינרציה"

אבל כמו שאמרתי, כנראה שהדיון בשאלות הקיום מפחיד אנשים. כידוע קיים גם חינוך שלא לדון בשאלות אלה, כל מי שרוצה לעסוק בפרדס ימלא קודם את כרסו בש"ס ופוסקים. מסבנים את הראש שהרמב"ם ורעיו היו חכמים מספיק, ועוד כהנה וכהנה. הגיל שמותר לגעת במעשה מרכבה, שזה כולל גם את שער היחוד בחובת הלבבות הוא רק מגיל ארבעים והילך. וכשכבר עוברים את גיל משבר המעבר למי כבר נשאר כח נפשי להתחיל להתעסק עם כל העסק הזה, מה כבר יכולים לשנות בשלב הזה של החיים.
 

עץ שתול

New member
זה שאת בכלל נקבה כבר בטוח שאת לא יותר חכמה../images/Emo3.gif

כך לשיטתו של הרמב"ם כמובן
 

לחוד

New member
אגב, גם אלו שאינם מאמינים

אינם חכמים בהכרח. אקיצער, חוץ מאחוז שולי באוכלוסיה כל אחד נשאר בהשקפות ובאמונות עליהם גדל וחונך.
 
למעלה