אוהאיו גוזיימס - פאנומימי ארימסטה?
זה היה המשפט הראשון שלי שמשמעותו לאחר בוקר/צהריים/ערב טוב "האם יש ברשותך את קרום הלחם?" ביפן אוכלים את הספוג הלבן של הלחם ואת החלק הטוב מפזרים לציפורים, ולכן היו זמנים שתיירים התנדבו בהתלהבות "להאכיל ציפורים" כמובן שהפרוסות האלו עם מיונז ובצל היו ארוחות הבוקר והצהריים של המטילים העניים. לחם תירס היה החלק המזין של מרק (במרק הוא נהיה כמו מחית תפואדים). המשפט השני היה כמובן "ווא קרימשטה" או ווא קרימהסן" שזה בעקרון לא מבין שיט בשפה שלכם. "וואטאשי" (אנוכי) מלווה תמיד בנגיעה באף, ולכן כנראה יש להם אף פחוס. ביטויים נוספים קלים לזכירה הם (כמו פאן שהוא לחם), טנטו (אוהל) היטשהייקו (טרפ) וכו. "דוקוני יוקימסקה" (לאן אתה נוסע?) ו"דוקו קראקימסקה" מאיפה בא? הם ביטויים הכרחיים. המרקים שלהם עשירים חריפים וזולים, וגם עוף במחיר סביר. כמובן סושי וסושימי אוכלים רק המליינים. האוכל היפני נטול תבלינים ועשיר בטופו שהוא גבינה קפיצית דביקה ומגעילה מסויה. בקיצור, צריך להשקיע בטיול ביפן, אבל זוהי מדינה יפיפיה ומרתקת. ולמי ששאל לגבי 4 חודשים, בהגעה לשימונסקי זהו כמעט פשע לא לקפוץ לאיזה חודש לקוראה כך שאין בעיה בהזדמנות להאריך שהות. לגבי עונות, שקוקו וקיושו הם דרומיים מספיק למרץ, וצפון הונשו, האלפים היפניים והיהלום-הוקיידו מתאימים ליוני והילך