יפאן vs. סין

בוני999

New member
יפאן vs. סין

שאלה שמרתקת אותי: מדוע דווקא יפאן מרתקת אתכם? האם גם סין? מה ההבדלים לפי דעתכם? האם עמדתם אי פעם בפני דילמה של בחירה בין שתי התרבויות האלו? אשמח לשמוע. בוני
 

neko

New member
יש התיחסות לקשר סין-יפן במאמר הFAQ.

מעבר לכך, אני אישית מתעניין בשתיהן.
 

שרית(^_^)

New member
התרבות היפנית

מושכת ומרתקת בעיני הרבה יותר מהתרבות הסינית. השילוב של מסורת עתיקה (אשר שורשיה אמנם שאובים מהתרבות הסינית) עם שיא המודרניות והמערביות - הם שקוסמים בעיני. ומלבד זאת, הפרפקציוניזם, האסטטיקה, החריצות, הנימוס, העידון, האמינות... (לעומת הסינים (בהכללה כמובן) אשר באופן כללי ידועים כמאד "לא ידידותיים לסביבה", תחמנים, עצלנים וכו'...) זה מתבטא אפילו בסוג הבישול ובסוג האוכל (האוכל היפני מעודן ואסטטי יותר, לעומת הסיני, השמנוני יותר בד"כ, עם תבלון גס יותר, ובאופן כללי פחות אסטטי בעיני), בלבוש (היפני אלגנטי ומוקפד יותר) וכו'.
 

שרית(^_^)

New member
ואיך יכולתי לשכוח

כמובן, כפי שגם BUBBLE ציין - השפה ! השפה היפנית כ"כ מקסימה בעיני, גם מבחינת הצליל וגם מבחינה תרבותית (התרבות היפנית משתקפת בצורה כ"כ יפה בשפה היפנית). סינית אני לא מכירה מספיק בכדי לחוות דעה מבחינה תרבותית, אך מבחינת הצליל, היא אפילו קצת דוחה בעיני.
 

GnomeBubble

New member
האמת שחלק מהניבים המקומיים של

הסינית הם יפים. זאת דווקא המנדרינית הסטנדרטית (הפוטונג-חוא, 普通話 בשבילך) שדי דוחה אותי. האמת היא שלפני שבאתי לסין ציפיתי שהיא תשמע יותר טוב, כמו בסרטים הסינים, אבל ביום-יום זאת באמת שפה קצת דוחה. לא שה-HYUJUNGO (היפנית הסטנדרטית) היא הניב הכי יפה של היפנית, אבל היא עדיין נשמעת יפה בכל מצב (ואולי זה קשור גם לזה שהיפנים משתדלים לא לצעוק בדרך כלל). בכל אופן, אני לא חושב שהסינית היא לא שפה מעניינת - היא עדיין אחת השפות שהכי מעניינות אותי - פשוט היפנית מעניינת יותר.
 

GnomeBubble

New member
לא לאורך זמן

אבל אני מתכוון לחזור (למזרח-אסיה, לאו דווקא לסין), בעוד חצי-שנה עד שנה, והפעם כדי לגור כאן כמה זמן. כן, כאן. כמה כיף להגיד את זה... אני כבר מתחיל להתגעגע לכאן.
ו
על ההזמנה. לא ידעתי שיש פורום כזה, וחבל.
 

GnomeBubble

New member
איזו שאלה

לפעמים זה נראה לי מאוד מוזר שמשווים בין יפן לסין - הרי מדובר בתרבויות ששונות לפעמים כחושך ואור, או, כמאמר הין-יאנג (INYOU ביפנית), כשמש וצל. מצד שני, רק עכשיו הוכחתי, בעזרת הין והיאנג, שיש גם הרבה נקודות משותפות לשתי התרבויות. בארצנו הקטנטונת, ובכלל במערב, שוכחים שבעצם קיימות שלוש תרבויות מושפעותת של סין (לפחות 3 גדולות, אם לא נכליל מיעוטים קטנים כמו הלן-טן בלאוס): יפן, קוריאה וויטנאם. כל שלושת הרתבויות הללו השתמשו בכתב הסיני (הקאנג'י, החאן-דזו, ההאנג'ה או איך שלא תרצו לקרוא לו), אם כי קוריאה וויטנאם כבר נטשו אותו ורק יפן נשארה עם הכתב. כל שלושת התרבויות הללו העתיקו המון מהתרבות הסינית בזמנן, חוץ מהכתב: אמנות, דת (בודהיזם מזרם המהאיאנה הסיני), מבנה שלטוני וכו'. בכל אחת השתלבו אלמנטים מהתרבות המקומית ומאוחר יותר אלמנטים מודרנים - ואם נחזור ליפן, אז הרי היום יפן יותר מושפעת מהמערב משאר היא מושפעת מסין. אז עכשיו אני אענה לשעאלה המקורית ואפסיק לזיין לכם את השכל.
למה דווקא יפן? האמת שכמו שרובכם בוודאי יודעים, אני מעוניין מאוד גם בסין (וכהוכחה את ההודעה הנ"ל אני כותב מצ'נגדו, ששמה ביפנית הוא SEITO, אם אני לא טועה). בעצם אני גם מעוניין מאוד בקוריאה, אבל לא היה לי זמן להתעמק בה במיוחד. אם ישאלו אותי איזו תרבות אני הכי אוהב, יהיה לי יותר קשה לענות. ברור שהיפנים יותר מעודנים מהסינים - אני מן הסתם לא אוהב שמעשנים סיגריות בתוך אוטובוס ממוזג, או כשיורקים ברחוב בקול רם. הסינים גם לפעמים חסרי-טקט באופן משווע, (האמת שגם היפנים יכולים לפעמים להיות מאוד חסרי-טקט, פשוט בצורה הרבה יותר... מעודנת). מצד, אני מודה שהנימוס היפני יכול להיות קצת יותר מדי בשבילי. בכל מה שקשור לתרבות... אני חושב שאני מעדיף את התרבות היפנית, ולאו דווקה בגלל שהיא יותר טובה (קשה לי להשוות) אלא שפשוט יש יותר תרבות אוטנטית כזאת מאשר יש "תרבות סינית". לפעמים אנשים שוכחים שהיתה בסין מהפכת תרבות, או בשמה המדוייק מהפכת חוסר-תרבות. המהפכה הזאת השמידה טוטאלית תרבות מפוארת-לשעבר. היום יש הרבה יותר מודרני בתרבות הסינית מאשר בתרבות היפנית, וזה לא בגלל שסין יותר מודרנית מיפן (למרות שסין היא בהחלט מדינה אולטרה-מודרנית, כל עוד מדובר במרכזי הערים הגדולות), אלא פשוט בגלל שהיו המון רווחים למלא. טזהו, דבר אחרון, שבגללו אני בסופו של דבר נמשך ליפן יותר מלסין - השפה. אני יותר אוהב יפנית מסינית - היא נשמעת יותר יפה, והיא שפה יותר מעניינת.
 

שרית(^_^)

New member
אני לא מסכימה

עם עניין הטאקט. או למעשה, חוסר הטאקט של היפנים. אמנם ציינת כי הוא מעודן יותר משל הסינים, אך בעיני המושג חוסר טאקט לחלוטין אינו קיים ביפן, גם לא בצורה מעודנת. אם אני מבינה נכון את משמעות המושג טאקט (להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון לאדם הנכון) - אז היפנים הם אלופי הטאקט. בעיני, טאקט הוא בבחינת ערך עליון ביפן, במסגרת השאיפה התמידית לשמור על הרמוניה. עד כדי כך שלפעמים היפנים שומרים הכל בבטן (עד כדי אולקוס), רק כדי לא להביך את הצד השני וכדי להמנע מעימותים מיותרים.
 

GnomeBubble

New member
זאת בדיוק הבעיה

אני כנראה לא הסברתי את עצמי מספיק טוב, אבל התכוונתי לטאקט "מערבי" (או יותר נכון טאקט "אירופאי", כי אמריקאים יכולים להיות יותר גרועים מהיפנים ב"החבאת דברים בבטן"). בכל עם יש מושגים קצת שונים לגבי מה נחשב למנומס בהתנהגות חברתית. ההודים למשל ידועים לשמצע בתור עם שאסור לשאול אותו שאלות כן/לא כי מבחינתם להגיד "לא" זה אחד הדברים הכי לא מנומסים שיש (לסינים אין עכבות כאלו...), ולכן הם תמיד יענו ב"כן", אפילו אם אם לא יודעים או לא בטוחים מה בדיוק שאלתם... זה מסוגל לעצבן עד טירוף זרים שמטיילים בהודו ושואלים לגבי כיוונים או שאר דברים, אבל להודים יש סך הכל כוונה באמת טובה לא להעליב את האדם שאליו הם פונים. אני הייתי מגדיר טאקט (זאת בטח לא ההגדרה של המילון, אבל זה מה שאליו התכוונתי), כנסיון לא לפגוע בבן השיחה או להרגיז אותו, ופה בבירור יש להודים טאקט בעיני עצמם, אבל הם בכל זאת מצליחים להרגיז את בני שיחם כתוצאה מחוסר-הבנה תרבותי, ככה שמבחינת בני שיחם אין להם טאקט. כנ"ל היא כוונתי לגבי היפנים (וגם האמריקאים בהרבה מקרים) - מרוב נסיון להיות מנומסים ולא לפגוע באחרים, יש להם נטייה לדבר באופן לא ישיר או לא לומר בדיוק את האמת (אני לא אומר שהם שקרנים כמובן, זה לא העניין), אבל בני שיחם מסוגלים לזהות את האמת הרבה פעמים, ועבור אנשים מתרבות שונה זה יכול להיות דווקא מאוד מעליב. בכל מקרה, לזה התכוונתי כשאמרתי "חוסר טאקט מעודן". חוץ מזה, קיים חוסר טאקט הרבה יותר גס (כמעט סיני
) בקרב ילדים יפנים כלפי מערביים, אם להאמין לסיפורים המזעזעים של הבחור השחור שמלמד אנגלית לחטיבת ביינים ביפן, ואפילו לסיפורים הפחות דרסטים של גאיג'ין שצעקו להם I am a boy, this is a pen ברחוב (מה רע ב"konnichiwa" או אפילו "היי!"?) אני אישית משתגע כשהודים מברכים אותי ב-"Which country?" כשסינים צועקים לי Hellllloooooooo מאופנוע דוהר ולא מחכים לתשובה, או כשהם צועקים לי את המילים היחידות שהם יודעים באנגלית (Okay או אפילו Let's go!) בתור ברכה. גם מעצבן אותי שהם פותחים ב-Hello ומתחילים לקשקש בסינית (אפילו אם אני מבין מה הם אומרים) - אם אתם לא יודעים אנגלית, אל תגידו Hello (אני לא פונה לפקיד סיני שיודע אנגלית ב-Ni hao כי זה מזלזל - הוא יודע אנגלית יותר משאני יודע סינית). בכל אופן, הנטייה הקצת מעצבנת הזאת של "יחס מוזר לזרים", קיימת גם קצת ביפן, אפילו אם זה לא נורא כמו בסין (אני מניח שאף אחד לא יאמר לי "היי, גאיג'ין, בוא תקנה תמונה!", וגם אם כן זה לפחות יהיה "גאיג'ין-סאן"
)
 

raisingod

New member
תשובה

אני די מעוניין בתרבויות, היסטוריה ושפות באופן כללי . אז למה יפנית? טוב אז ככה: א) נחשפתי לזה בגיל צעיר יותר ב)כשכבר חשבתי אולי ללמוד סינית אחרי שקראתי קצת על השפה היא לא ממש משכה אותי ( הדיקדוק ביחוד) ג) בנוגע להיסטוריה סינית : אני דווקא די מתעניין בנושא( באמת מדינה אם היסטוריה מעניינת!)
 

בוני999

New member
דווקא מעניין אותי טעון ב) שלך...

איך אפשר להשוות דקדוק סיני ליפאני?!?! ועוד לבחור ביפאני.!!! אתה חייב להרחיב בנידון, אני סקרנית.......
 

raisingod

New member
תשובה

לכל אחד יש מבנה שפה שמושך אותו אותי מושך יותר היפני, זה לא שהסיני לא מעניין זה שהיפני מושך יותר, דורש יותר מצד אחד אבל פשוט יותר מצד שני :)
 
למעלה