../images/Emo5.gif ../images/Emo201.gif
נראה לי ממש חוצפה לא לברר איתכם מראש לכמה זמן אתם מוכנים לארח ופשוט לקבוע לכם עובדות, אבל עושה רושם שהתחשבות אינה הצד החזק של האח של התרנגול. כמו שזה נראה אנחנו עוד צפויים לשמוע לא מעט סיפורים עליו ועל משפחתו... אצלנו זה הולך ככה: פעם בשנה מגיעים אלי אח שלי, אשתו השניה ובנם מגולת קליפורניה, ואליהם מצטרפים שני ילדיו מנישואיו הראשונים ואימנו המשותפת. אוכלוסיית הבית צומחת מארבעה לעשרה, אין מקום בבית שלא מתגוללים בו חפצים ובגדים, ורעש ומהומה, הכיור תמיד מלא, ואח שלי אף פעם לא מציע לשלם על משהו בעצמו (לחרדתה של אמא שלי, שנוטה לשלם במקומו). הוא תמיד מודיע מתי הם מגיעים וכמה זמן ישארו (בד"כ שבוע), ולוקח את העניין כמובן מאליו. אב הבית נכנס בתקופה הזו לדכאון קשה, הבנות מאושרות מזה שבני הדודים פה, ואני תמיד קרועה בין הצורך שלי בפרטיות ושפיות, לבין השמחה שבלהיות עם המשפחה המורחבת הנעדרת שלי. חוץ מהאירוח וההתעסקות האינסופית בקניות והאכלה וסידור, מוטלת עלי גם המשימה לשעשע את כולם ולמצוא יעדי טיולים ו/או מסעדות, כי אחרת נמצא את עצמנו תקועים בבית כל הזמן. אני ממש לא מסוגלת להגיד להם "לכו לבית מלון, קמצנים", אבל נראה לי שאחרי הלידה הצפויה ואחרי השיפוץ העניין יפתר מעצמו. אבל - זה עם אנשים קרובים שאני אוהבת. אני ממש לא מעלה בדעתי אירוח של בני משפחה מדרגה שלישית ועוד לתקופה כזו.
