יסורי התרנגולת:

D o r o t h y

New member
צ'מעי

היה לי מאד משעשע לקרוא את מה שכתבת, הדבר היחיד שהעיב על השעשוע היה שכל זה אמיתי. אין לי מה להגיד לך יותר ממה שכבר אמרו, אני מבינה את זה שאי אפשר לחמוק ממשפחה כזו. הייתי מציעה לך חיבוק אבל הידיים שלי לא מספיק ארוכות. לבי איתך
 

Raffael

New member
טוב, זה באמת נורא חמוד כשהיא משחקת במטאטא

(כאילו שמישהו ציפה ממני להגיד משהו אחר). אתם עושים מעשה טוב עם הדודה הזו, אין ספק. עדיף לראות את זה ככה. בשביל להרגיע את התסיסה הפנימית הלגיטימית, צריך להגיד משהו לאח שלו. שיבין שהוא לא מחליט בשביל כל העולם ואשתו. יש לי עצה קצת מרושעת ולא בטוח שמתאימה ליישום כשאין את מצב הרוח המתאים (במילים אחרות, כשזה קורה לך ולא למישהו אחר). נסי לעשות מזה בדיחה, קצת על חשבונה. תקראי לה את למדף בסופר עם הפול שלא בעונה. תלחשי לה באוזן ותראי לה מישהו שנראה לך ישראלי, אבל לא משלנו. תיזמי שיחות ותספרי לה שאת מודאגת מהילדה כי נראה לך שהיא לא רוצה להתחתן. שאלי אם היא מכירה בחור טוב בשבילה. ספרי לה שהתרנגול קצת מאוכזב מאתמול, כי הוא מצא קצת לכלוך באמבטיה כשהוא בא מהעבודה ובכלל, נראה לו שהדודה עוזרת לך יותר מדי ושאת לא מתאמצת מספיק. תגידי לה שאת לא יכולה כבר לחכות שיהיו לך נכדים. בקשי ממנה ללמד אותך מתכונים ותוסיפי להם הרבה סוכר. שאלי אותה איזו מוזיקה כדאי להשמיע לילדה כדי שתתפתח ותהיה עקרת בית טובה? בייבי מוצארט? גלשי איתה יחד בפורום פמיניזם.
 
בינתיים יותר טוב

היא כבר מצאה לה כאן חברות, עושה חיים. אתמול הלכה לסליחות וחזרה ב-3 בלילה. האמת- אין לי מילה רעה להגיד עליה. רק שצפוף, והאח של התרנגול מעצבן אותי. בקרוב פרק רביעי: אנחנו נוסעים אליהם לראש השנה.
 

maybesure

New member
חשוב שתיסעו אליהם

כדי שיהיה מי שישטוף את הכלים, מטבח וכל השאר אחרי ארוחות החג
שתהיה שנה טובה!
 
הלואי שיכולנו.

אבל לפחות התעקשתי שאנחנו נשלם את כל הוצאות הטיסה, למרות שאח של התרנגול הזכיר לי כמה פעמים שהוא מרויח ביום יותר מפי שתיים מעלות הכרטיסים לשלושתינו. העיקר שלא נהיה חייבים להם כלום.
 
את מי את מביאה איתך לבית שלהם לחג?

אולי את האחות ההיא של שוש? אם הוא היה גר בארץ, הייתי מלבישה עליכם כמה פליטים סודאנים.
אולי תארחו אצלו סטודנטים ישראלים שאין להם עם מי לעשות חג?
 
הצבת גבולות../images/Emo202.gif

טוב, זה בטח דומה לה שאחרים רצו לאמר - אבל אפשר להציב גבולות מסויימים, אבל בלי להתעמת על אירוע מסויים, או על דבר מסויים שהדודה עושה. אפשר להגיד, למשל: "לפני שאת מכניסה אותי לשיחת טלפון עם מישהי - לפחות תגידי לי לפני זה". זה לא כועס מדי, זה אומנם לא נוגע בדבר המכעיס ביותר במעשה שלה, אבל זה לפחות יוצר את הרושם של הגדרת גבולות, את זה שאת עדיין קובעת שם במידה מסויימת. או, למשל: "אנחנו כבר קובעים בינינו מי מנקה ומתי, ואנחנו מסתדרים יפה מאוד ככה. אנחנו לא מחפשים לקבוע סטנדרטים חדשים". ועוד כיוב"ים כאלה
 
למעלה