ימות משיח...../images/Emo189.gif
טליה, התייחסותם של המקובלים ועולם הקבלה אל עניין הגאולה היא עתיקת יומין. נדמה לי אם אנני טועה שתפיסת רעיון המשיח מגיע לראשונה מעולם הקבלה כדרך לבטא את השלמות שתתרחש בעולמנו לאחר שישכון בו המשיח. חכמינו אמרו תמיד שהמשיח יגיע על חמור לבן. למעשה, מכיוון שכל שפתה של תורת הקבלה היא שפה של סוד, לא הובן עניין זה כראוי. כוונתם של החכמים בעניין המשיח על חמור לבן הייתה לומר בהסתר שבימות המשיח כל החומר = חמור יזרח באור = לבן. יעני מה, התדר הדחוס של החומר יתעלה מאוד מאוד בימות משיח עד כי יהפוך כמעט כמו אור. עכשיו, השאלה החשובה לדעתי אינה מה אומרת תפיסת הקבלה על עניין הגאולה. השאלה הנכונה היא : מה נעשה אנו בימות משיח, מה יהיה תפקידנו אז? להלן ציטוט בעניין זה מתוך שיחה שקיימתי עם מורי האר"י הקדוש. מיכאל:"הנה באו להם ימות משיח והחומר הפך למזוכך כמו האור, הנסתר הפך גלוי והאהבה שורה בלב כל חי. מה עכשיו? נסתיימו המשימות? אם הכל הושלם ותם, נשאר לאן לשאוף? כיצד תבוא מהותה של נשמתי לידי ביטוי אם אין כל צורך בהשתנות יותר? האדם יחיה לנצח? ישוטט בגלקסיות? כיצד בעצם יראו חיינו בימות משיח?" האר"י : "שלום עליכם תלמידי החכמים! ואמנם החודש הזה חודש ניסן הוא חודש הגאולה. גאולה של הכל שהינכם, ובעיקר גאולתה של הנשמה הקוראת והכמהה לצאת מכבלי העבדות בם היא נתונה מדורי דורות. איכה תוכל להיות נגאלת אם נתונה בכלי קשיי עצמותה? הכיצד תוכל להכיל האור בבית כלאה? והנה בימות משיח הינה כולה מכילה את האור. ואותו האור משפיע על הגוף בו הינה משתכנת. ובמעשה לזאת תמיד שאפה. זאת הייתה תמיד משימתה לעשות. והנה לא תהיה לה יותר משימה לשאוף אליה. כאילו ייתמו כל שאיפותיה. ואולי תרדם היא? ואולי אפילו לא תהיה יותר? כי הרי באה היא בעבור העשייה, והעשייה הרי אך כדי להיות מתקנת ומשתנה דוהרת אל החדש שלא היה?! האם רק לזאת נוצרה היא? ואולי לא הייתה נוצרת כלל אם לא היה לה צורך בתיקון והשתנות? ואולי אין על כל זאת צורך כלל בימות המשיח? כי הרי משמעותם של ימות משיח הם שלמות אלוקית. משמע קץ הזמנים, אחרית הימים!!! אזי נשאלת שוב השאלה לשם מה נחוצה לה הבריאה? וכמה שתיסוב בשאלותיך אלו, אבוא ואומר לך יקירי שאלוקים נצטרך לו לזו הבריאה להיות מכיל את עצמותו המשתנה!!! מאחר וכך ימשיך הוא להיות משתנה תמיד לתמיד ושואף הוא עצמו להיות מאוזן תמיד. ימות משיח הם שלב חשוב באיזונו שלו. על כל זאת תמיד יהיה בשינוי, ותמיד יחזור להיות שואף להתאזן ולהזכירכם שלומד וצומח הוא מתוך ההגשמה שאנו, כי מגשים את עצמו דרכנו, בני ברואיו - כל בני יצירתו. בימות משיח ככתוב יהיה שלום ושלמות בכל וחומר יהיה כמותו של האור, ולך ולכמותך יבואו משימות חדשות. משמימות של השתנות בימות משיח. גם לזו ישנה חשיבות גדולה ועצומה, כאשר בראשיתה הוא ללמוד איכה להיות ולחיות בימות משיח. ולכל השאר, תופתע עד כמה שיהיה עסוק במשימה." בברכה, מיכאל.
טליה, התייחסותם של המקובלים ועולם הקבלה אל עניין הגאולה היא עתיקת יומין. נדמה לי אם אנני טועה שתפיסת רעיון המשיח מגיע לראשונה מעולם הקבלה כדרך לבטא את השלמות שתתרחש בעולמנו לאחר שישכון בו המשיח. חכמינו אמרו תמיד שהמשיח יגיע על חמור לבן. למעשה, מכיוון שכל שפתה של תורת הקבלה היא שפה של סוד, לא הובן עניין זה כראוי. כוונתם של החכמים בעניין המשיח על חמור לבן הייתה לומר בהסתר שבימות המשיח כל החומר = חמור יזרח באור = לבן. יעני מה, התדר הדחוס של החומר יתעלה מאוד מאוד בימות משיח עד כי יהפוך כמעט כמו אור. עכשיו, השאלה החשובה לדעתי אינה מה אומרת תפיסת הקבלה על עניין הגאולה. השאלה הנכונה היא : מה נעשה אנו בימות משיח, מה יהיה תפקידנו אז? להלן ציטוט בעניין זה מתוך שיחה שקיימתי עם מורי האר"י הקדוש. מיכאל:"הנה באו להם ימות משיח והחומר הפך למזוכך כמו האור, הנסתר הפך גלוי והאהבה שורה בלב כל חי. מה עכשיו? נסתיימו המשימות? אם הכל הושלם ותם, נשאר לאן לשאוף? כיצד תבוא מהותה של נשמתי לידי ביטוי אם אין כל צורך בהשתנות יותר? האדם יחיה לנצח? ישוטט בגלקסיות? כיצד בעצם יראו חיינו בימות משיח?" האר"י : "שלום עליכם תלמידי החכמים! ואמנם החודש הזה חודש ניסן הוא חודש הגאולה. גאולה של הכל שהינכם, ובעיקר גאולתה של הנשמה הקוראת והכמהה לצאת מכבלי העבדות בם היא נתונה מדורי דורות. איכה תוכל להיות נגאלת אם נתונה בכלי קשיי עצמותה? הכיצד תוכל להכיל האור בבית כלאה? והנה בימות משיח הינה כולה מכילה את האור. ואותו האור משפיע על הגוף בו הינה משתכנת. ובמעשה לזאת תמיד שאפה. זאת הייתה תמיד משימתה לעשות. והנה לא תהיה לה יותר משימה לשאוף אליה. כאילו ייתמו כל שאיפותיה. ואולי תרדם היא? ואולי אפילו לא תהיה יותר? כי הרי באה היא בעבור העשייה, והעשייה הרי אך כדי להיות מתקנת ומשתנה דוהרת אל החדש שלא היה?! האם רק לזאת נוצרה היא? ואולי לא הייתה נוצרת כלל אם לא היה לה צורך בתיקון והשתנות? ואולי אין על כל זאת צורך כלל בימות המשיח? כי הרי משמעותם של ימות משיח הם שלמות אלוקית. משמע קץ הזמנים, אחרית הימים!!! אזי נשאלת שוב השאלה לשם מה נחוצה לה הבריאה? וכמה שתיסוב בשאלותיך אלו, אבוא ואומר לך יקירי שאלוקים נצטרך לו לזו הבריאה להיות מכיל את עצמותו המשתנה!!! מאחר וכך ימשיך הוא להיות משתנה תמיד לתמיד ושואף הוא עצמו להיות מאוזן תמיד. ימות משיח הם שלב חשוב באיזונו שלו. על כל זאת תמיד יהיה בשינוי, ותמיד יחזור להיות שואף להתאזן ולהזכירכם שלומד וצומח הוא מתוך ההגשמה שאנו, כי מגשים את עצמו דרכנו, בני ברואיו - כל בני יצירתו. בימות משיח ככתוב יהיה שלום ושלמות בכל וחומר יהיה כמותו של האור, ולך ולכמותך יבואו משימות חדשות. משמימות של השתנות בימות משיח. גם לזו ישנה חשיבות גדולה ועצומה, כאשר בראשיתה הוא ללמוד איכה להיות ולחיות בימות משיח. ולכל השאר, תופתע עד כמה שיהיה עסוק במשימה." בברכה, מיכאל.
