ים של ערפל
בזמן האחרון, הים הופך גלי ולא נוח לדיג כבר בשעות לפני הצהריים עקב הרוחות ההפכפכות. מכיוון שכך הוחלט על יציאה בסירה משעת חצות בערך (אז נרגעת הרוח) ועד שעות הבוקר.
בשעות הערב, קיבלתי סמס מהחזאי המקומי שאומר שהרוח נרגעת מוקדם יותר ועל כן אפשר לצאת כבר ב 22:30.
שרגא דאג לקנות פתיון מעולה, ואת אותותיו תוכלו לראות בהמשך.
מגיעים לאשדוד וכבר בדרך אנחנו רואים ערפל סמיך שמגביל מאד את הראות, הרוח עדינה, דבר שמאד משמח אותנו.
על סיפון המשחתת האשדודית שלנו מתיצבים אודי, נדב שרגא ועבדכם, כאשר התכנון הוא בולוס בשעות הלילה - בעקרון לחיפוש פרידות, וג'יג לייט / פתיון חי לשעות הבוקר.
בעזרת ה GPS מגיעים לנקודה הראשונה, וכבר אז אנחנו מגלים שאנחנו בחושך סמיך, שדרכו לא ניתן לראות את החוף, ובוודאי לא כוכבים. מזל שה GPS והמצפן שימשו לנו עיניים.
מורידים כולם קרסים חמושים בגמברי טרי, ומיד יש אצלי ואצל שאר המלחים תגובה. מרמיר גודל L, מוצא את עצמו ב Live well (מתקן לשמירת דגים חיים), בהמשך נתפסו עוד צ'יפורות (דניס בר), מרמירים גודל L ו XL כחילה וואק ואק.
כאמור המטרה היא פרידות ולכן שמנו פעמינו אל שטחי הצייד של הפרידות - איזור הזיףזיף (בוץ/חול מעורב) הסמוך לריפים. כמובן שהדיג מתבצע בדריפט - שחרור מבוקר של החוט ללא הזזת המשקולת.
נדב מוריד את הקרסים שלו ומקבל מכה שלא מותירה ספק למה שיש מתחת. פרידה יפה עושה דרכה למעלה.
כמה דקות אח"כ אני מקבל משיכה פראית, נעילה מהירה של הקשת של הרולר, הוקסט זריז ויש קטר שמושך שם למטה, כאשר אני מהמר על פרידה יפה.
הדג מושך חוט ולא מראה סימנים שהוא רוצה לנשום את הלחות המטורפת שלמעלה.
לאחר כמה שניות מתגלה לוקוס נחמד ביותר, שמועלה אחר כבוד לתא האחסון.
שניות אח"כ, שרגא נעול, וגם לו יש לוקוס אדום של כחצי קילו שעולה לסירה. לאחר שחרור הגזים הכלואים בדג ע"י נעיצת מחט מאחורי סנפיר הצד, הקיבה חוזרת למקומה והדג שוחרר לצלול ולשחות אל המאורה שלו.
לקראת הבוקר הרוח משתנה והדריפט הופך להיות יותר עצבני, ונהיה קרררררר
. נדב ואודי תופסים חרופ בקבינה עד להודעה על תפיסה, אבל זו מבוששת לבוא.
כשהאיר היום, הוריד אודי קלמארי טרי תפור על שני קרסים, ושרגא ואני הורדנו תמנונים קטנים.
פתאום המקל של אודי מתכופף, ונראה כאילו הוא תפוס בסלע וגורר את הסירה לכיוון הסלע. לאט לאט "הסלע" מתברר כמשהו חי מאד - תמנון ענקי שחמד את הקלמארי ונתפס בקרסים. לאחר כמה הפעלות בסגנון ג'ימבורי שאודי עושה לתמנון, התמנון חוזר לביתו בשלום.
למרות שראינו במגלה הדגים לא מעט תנועות של דגים הן של טורפים והן של "דגי סביקי", לא נתפס דבר.
הדריפט המתחזק וחוסר המענה מצד הדגים גרמו לנו לחזור על עקבותינו ולשוב למרינה, לא לפני שה
שלנו נדב מכין לנו ארוחת בוקר ימתיכונית הבנויה על סביצ'ה של נתחי מרמירים וצ'פורות, בליווי שמנת חמוצה, בצל, לימון, כוסברה, בזיל, עגבניה ואבוקדו.
זה היה
! תודה נדב (וגם על קשקוש הלוקוס).
בסך הכל היה לילה מהנה מאד הן מבחינת החברה הנעימה, והן מבחינת הדגים ששיתפו פעולה.
הבעיה היחידה היא חוסר שעות השינה שנגרם עקב לילה כזה. את הדו"ח אני כותב עם עין אחת עצומה... אז יכול להיות שפיספסתי משהו...
הציוד שהשתמשתי בבולוס:
חכה לינאפפה מאליבו 15-30 1.5 מ'
רולר אוקומה אקליפז 90 עם חוט 0.50
תלאים 0.45 עם קרס מרוטו כחולה מס' 1, וקרס chinu מעוגלת מס' 1.
בזמן האחרון, הים הופך גלי ולא נוח לדיג כבר בשעות לפני הצהריים עקב הרוחות ההפכפכות. מכיוון שכך הוחלט על יציאה בסירה משעת חצות בערך (אז נרגעת הרוח) ועד שעות הבוקר.
בשעות הערב, קיבלתי סמס מהחזאי המקומי שאומר שהרוח נרגעת מוקדם יותר ועל כן אפשר לצאת כבר ב 22:30.
שרגא דאג לקנות פתיון מעולה, ואת אותותיו תוכלו לראות בהמשך.
מגיעים לאשדוד וכבר בדרך אנחנו רואים ערפל סמיך שמגביל מאד את הראות, הרוח עדינה, דבר שמאד משמח אותנו.
על סיפון המשחתת האשדודית שלנו מתיצבים אודי, נדב שרגא ועבדכם, כאשר התכנון הוא בולוס בשעות הלילה - בעקרון לחיפוש פרידות, וג'יג לייט / פתיון חי לשעות הבוקר.
בעזרת ה GPS מגיעים לנקודה הראשונה, וכבר אז אנחנו מגלים שאנחנו בחושך סמיך, שדרכו לא ניתן לראות את החוף, ובוודאי לא כוכבים. מזל שה GPS והמצפן שימשו לנו עיניים.
מורידים כולם קרסים חמושים בגמברי טרי, ומיד יש אצלי ואצל שאר המלחים תגובה. מרמיר גודל L, מוצא את עצמו ב Live well (מתקן לשמירת דגים חיים), בהמשך נתפסו עוד צ'יפורות (דניס בר), מרמירים גודל L ו XL כחילה וואק ואק.
כאמור המטרה היא פרידות ולכן שמנו פעמינו אל שטחי הצייד של הפרידות - איזור הזיףזיף (בוץ/חול מעורב) הסמוך לריפים. כמובן שהדיג מתבצע בדריפט - שחרור מבוקר של החוט ללא הזזת המשקולת.
נדב מוריד את הקרסים שלו ומקבל מכה שלא מותירה ספק למה שיש מתחת. פרידה יפה עושה דרכה למעלה.
כמה דקות אח"כ אני מקבל משיכה פראית, נעילה מהירה של הקשת של הרולר, הוקסט זריז ויש קטר שמושך שם למטה, כאשר אני מהמר על פרידה יפה.
הדג מושך חוט ולא מראה סימנים שהוא רוצה לנשום את הלחות המטורפת שלמעלה.
לאחר כמה שניות מתגלה לוקוס נחמד ביותר, שמועלה אחר כבוד לתא האחסון.
שניות אח"כ, שרגא נעול, וגם לו יש לוקוס אדום של כחצי קילו שעולה לסירה. לאחר שחרור הגזים הכלואים בדג ע"י נעיצת מחט מאחורי סנפיר הצד, הקיבה חוזרת למקומה והדג שוחרר לצלול ולשחות אל המאורה שלו.
לקראת הבוקר הרוח משתנה והדריפט הופך להיות יותר עצבני, ונהיה קרררררר
כשהאיר היום, הוריד אודי קלמארי טרי תפור על שני קרסים, ושרגא ואני הורדנו תמנונים קטנים.
פתאום המקל של אודי מתכופף, ונראה כאילו הוא תפוס בסלע וגורר את הסירה לכיוון הסלע. לאט לאט "הסלע" מתברר כמשהו חי מאד - תמנון ענקי שחמד את הקלמארי ונתפס בקרסים. לאחר כמה הפעלות בסגנון ג'ימבורי שאודי עושה לתמנון, התמנון חוזר לביתו בשלום.
למרות שראינו במגלה הדגים לא מעט תנועות של דגים הן של טורפים והן של "דגי סביקי", לא נתפס דבר.
הדריפט המתחזק וחוסר המענה מצד הדגים גרמו לנו לחזור על עקבותינו ולשוב למרינה, לא לפני שה
בסך הכל היה לילה מהנה מאד הן מבחינת החברה הנעימה, והן מבחינת הדגים ששיתפו פעולה.
הבעיה היחידה היא חוסר שעות השינה שנגרם עקב לילה כזה. את הדו"ח אני כותב עם עין אחת עצומה... אז יכול להיות שפיספסתי משהו...
הציוד שהשתמשתי בבולוס:
חכה לינאפפה מאליבו 15-30 1.5 מ'
רולר אוקומה אקליפז 90 עם חוט 0.50
תלאים 0.45 עם קרס מרוטו כחולה מס' 1, וקרס chinu מעוגלת מס' 1.
