ילד רגיש...
ילד רגיש...
שלום לכולם, הילד שלי בן שלוש. מאד מתקדם מבחינה קוגניטיבית, ובד"כ גם די בוגר לגילו. אבל מצד שני הוא מגלה המון חששות בזמן האחרון (וכשאני חושבת על זה, אולי רק התדירות שלהם גדלה): א. הוא מאד רגיש. כשאנחנו רואים הצגה/ סרט או קוראים ספר שיש שם מישהו רע, הוא מפחד עד כדי כך שהוא כמעט בוכה (לפעמים ממש בוכה). בשלב הזה בהצגה הוא מסוגל להגיד לי "אמא בואי נלך הביתה", ומסכים להישאר רק כשאני מרגיעה אותו שהטובים ינצחו בסוף, וגם מחבקת כדי לעודד. כשאני חושבת על זה, זה בכלל כשקורה משהו לא טוב לאחת הדמויות ה"טובות", וכבר כשהוא היה ממש קטן (נדמה לי שנה וחצי בערך), הוא בכה נורא כשהדמויות בטלויזיה נפלו. ב. הוא מאד מפחד במתקנים בגני שעשועים. בבית לעומת זאת, הוא בונה לעצמו כל מיני "מגלשות" וגשרים וכריות וכו', שלמען האמת הרבה יותר מסוכנים, ושם הוא לא חושש. אולי כי זה משהו שהוא בנה בעצמו. אבל בגני שעשועים הוא לא רץ כמו הילדים האחרים. אלא צריך הרבה שכנוע ועידוד כדי להעלות אותו לסולמות חבלים (למשל). נראה לי שזה גם קצת מפריע לו, כי הוא מרגיש צורך להגיד שהוא לא מפחד. באחד המקרים כשסיפר לי שהוא מפחד להתגלש במגלשה גבוהה זה לווה בבכי נוראי. הוא נרגע רק אחרי שעודדתי אותו שמותר לפחד, והראיתי לו שיתר הילדים במגלשה הזו בכלל הרבה יותר גדולים ממנו. גם כשאנחנו הולכים על גשר, למשל, הוא כל הזמן שם לב אם חסרים חלקים, או יש חורים. ומוכן להמשיך ללכת רק אחרי שאני מסבירה לו שהוא גדול מכדי ליפול בחריצים. האם אלה חששות "נורמליים"? מה עושים כדי לעזור לו להתמודד איתם? לגבי מפלצות למשל עזר כשאמרתי לו שאנחנו נועלים את הדלת ולא ניתן למפלצות להיכנס - אבל אי אפשר לנתק אותו מכל העולם כדי שלא יחווה פחדים... - אה, ועוד שאלה לא קשורה. הילד שוב מתעניין בקריאה (אחרי שלדעתי הוא כבר הספיק לשכוח את ה-א' ב', לעבור לחשבון, ולחזור בחזרה...), אז חשבתי לנסות לעבוד איתו בצורה יותר מסודרת (מודה שבפעם הקודמת רק קניתי לו משחק ספוג של אותיות לאמבטיה, ונתתי לו ללמוד את האותיות לבד, כל עוד זה עניין אותו). פעם קראתי כאן המלצה על ספר ללימוד ראשית קריאה (נדמה לי משהו של דתיים, שמלמד את האותיות + הניקוד). אבל אני לא זוכרת מה זה היה. אשמח לקבל שוב את ההפניה. תודה מראש!
ילד רגיש...
שלום לכולם, הילד שלי בן שלוש. מאד מתקדם מבחינה קוגניטיבית, ובד"כ גם די בוגר לגילו. אבל מצד שני הוא מגלה המון חששות בזמן האחרון (וכשאני חושבת על זה, אולי רק התדירות שלהם גדלה): א. הוא מאד רגיש. כשאנחנו רואים הצגה/ סרט או קוראים ספר שיש שם מישהו רע, הוא מפחד עד כדי כך שהוא כמעט בוכה (לפעמים ממש בוכה). בשלב הזה בהצגה הוא מסוגל להגיד לי "אמא בואי נלך הביתה", ומסכים להישאר רק כשאני מרגיעה אותו שהטובים ינצחו בסוף, וגם מחבקת כדי לעודד. כשאני חושבת על זה, זה בכלל כשקורה משהו לא טוב לאחת הדמויות ה"טובות", וכבר כשהוא היה ממש קטן (נדמה לי שנה וחצי בערך), הוא בכה נורא כשהדמויות בטלויזיה נפלו. ב. הוא מאד מפחד במתקנים בגני שעשועים. בבית לעומת זאת, הוא בונה לעצמו כל מיני "מגלשות" וגשרים וכריות וכו', שלמען האמת הרבה יותר מסוכנים, ושם הוא לא חושש. אולי כי זה משהו שהוא בנה בעצמו. אבל בגני שעשועים הוא לא רץ כמו הילדים האחרים. אלא צריך הרבה שכנוע ועידוד כדי להעלות אותו לסולמות חבלים (למשל). נראה לי שזה גם קצת מפריע לו, כי הוא מרגיש צורך להגיד שהוא לא מפחד. באחד המקרים כשסיפר לי שהוא מפחד להתגלש במגלשה גבוהה זה לווה בבכי נוראי. הוא נרגע רק אחרי שעודדתי אותו שמותר לפחד, והראיתי לו שיתר הילדים במגלשה הזו בכלל הרבה יותר גדולים ממנו. גם כשאנחנו הולכים על גשר, למשל, הוא כל הזמן שם לב אם חסרים חלקים, או יש חורים. ומוכן להמשיך ללכת רק אחרי שאני מסבירה לו שהוא גדול מכדי ליפול בחריצים. האם אלה חששות "נורמליים"? מה עושים כדי לעזור לו להתמודד איתם? לגבי מפלצות למשל עזר כשאמרתי לו שאנחנו נועלים את הדלת ולא ניתן למפלצות להיכנס - אבל אי אפשר לנתק אותו מכל העולם כדי שלא יחווה פחדים... - אה, ועוד שאלה לא קשורה. הילד שוב מתעניין בקריאה (אחרי שלדעתי הוא כבר הספיק לשכוח את ה-א' ב', לעבור לחשבון, ולחזור בחזרה...), אז חשבתי לנסות לעבוד איתו בצורה יותר מסודרת (מודה שבפעם הקודמת רק קניתי לו משחק ספוג של אותיות לאמבטיה, ונתתי לו ללמוד את האותיות לבד, כל עוד זה עניין אותו). פעם קראתי כאן המלצה על ספר ללימוד ראשית קריאה (נדמה לי משהו של דתיים, שמלמד את האותיות + הניקוד). אבל אני לא זוכרת מה זה היה. אשמח לקבל שוב את ההפניה. תודה מראש!
