ילד מחוץ לנישואין.

nooma13

New member
צודקת...

לאורך כל החיים אנחנו "אגואיסטים"- אנחנו מונעים ממה שעושה לנו טוב והרבה מההחלטות שלנו בחיים מושפעות מכך. אבל אני חושבת שמאוד קשה לעשות הפרדה כזו ברורה: יהיו פעמים שבהן נהיה אגואיסטים ונפגע באנשים שסביבנו, גם אם ממש לא התכוונו לכך. קחי את הדוגמא הטריוויאלית ביותר - הגירושין. זוהי פעולה אגואיסטית, שנועדה לשפר את חיינו (ולרוב גם את חיי ילדינו) אבל היא פוגעת. יש צדדים רבים שנפגעים מכך, כולל הילדים, שלמענם לפעמים אנחנו עושים את זה. אז מה? לא לעשות? לא להתגרש כי יש מי שיפגע? ובהקשר לילדים - תחשבי על אישה ללא ילדים, מבוגרת (ואני מדגישה את זה, לא בת 23...) שהדבר היחיד שיעשה אותה מאושרת הוא ילד משלה. ללא ילד היא תהיה אומללה כל חייה. האם גם אז היית אומרת לה לשכוח מזה, שזה אגואיסטי ושאסור לה לעשות את זה?
 


 
הליידי

ענתה לך יפה בעניין רק אוסיף שלדעתי אולי זה לא סוף העולם להביא ילד מראש כשאבא לא בתמונה, אבל זו בהחלט טעות לדעתי למנוע מראש מילד את החיים המלאים עם אמא ואבא מכל המובנים, איזו זכות יש לאישה להביא ילד לעולם בידיעה ברורה שהיא מגדלת אותו ללא אבא בחייו?
 

irit 123

New member
אין פה עניין של זכות או לא זכות

יש פה עניין של רצון. מישהי (ולא משנה כרגע גילה, 20 או 40) רוצה המשכיות. רוצה שיהיה לה תינוק, רוצה המשך בקיצור. את תמנעי ממנה? את, שיש לך ילד ויודעת את הקושי ואת הדברים המדהימים בהורות. את? את תמנעי ממנה? לא נראה לי.
 
אני?

מי אני? מה אני? קטונתי למנוע משהו ממישהי לצורך העניין. אבל בדבר אחד את טועה בהחלט מדובר כאן גם בזכויות של הילד לפי הצהרת זכויות הילד: "זכותו של כל ילד לקבל הזדמנות ואפשרות לגדול ולהתפתח גופנית, מוסרית, רוחנית, נפשית, רגשית, שכלית וחברתית בצורה בריאה ותקינה ובתנאים של חרות וכבוד. זכותו של כל ילד לגדול בבית הוריו ולקבל שם הזנה, חינוך, הגנה, אהבה והבנה. ילד לא יופרד מהוריו אלא בנסיבות יוצאות מן הכלל. זכותו של הילד במקרה כזה לקבל תחליף בית מתאים, דומה עד כמה שניתן לבית הורים תקין תוך שמירת קשר עם משפחתו הטבעית." ובכן לפי הצהרת זכויות הילד להביא מראש ילד לעולם ללא אבא זו הפרה בוטה של הזכות הבסיסית שיש לכל ילד מרגע שהוא נולד. אין ספק שישנן היום המון נשים שעושות זאת וזו גם זכותן מצד שני, אז זה נחמד וטוב ויפה שהן רוצות לממש את יכולתן להרות ולהביא ילד לעולם וזה טוב ויפה שהיא רוצה המשכיות אבל לא בכל מחיר לדעתי האישית זו טעות.
 

nooma13

New member
זה מורכב...

אני לא חושבת שיש רק שחור ולבן במקרים האלה. אמרתי כבר קודם שאני מסכימה לגמרי שצריך לעשות כל מה שאפשר כדי שלילד תהיה משפחה הכוללת גם אמא וגם אבא, ואם זה אומר בסך הכל לחכות כמה שנים אז כמובן שחייבים. אבל מה תגידי כשמדובר בזוג הומואים למשל? כשהם מחליטים לגדל ילד במשפחה כל כך לא קונבנציונאלית, האם גם זה אגואיסטי ואסור? ומה קורה כשזו אישה שנכנסת להריון "בטעות" ומחליטה לא להפיל למרות שהאב לא לוקח אחריות? בגדול אני חושבת שאם מגדלים את הילד נכון, אז הילד יכול לגדול ולהיות מאושר (לפעמים הרבה יותר מאושר מאשר במשפחות שבהן יש גם אבא וגם אמא, אפילו כאלה שגרים באותו בית).
 
נכון

אין שחור ולבן במקרים האלו, וכשמדובר בזוג דו-מיני אני מניחה שיש להם את החלוקה ביניהם של תפקיד ההורים, גם בזוגות מהסוג הנ"ל אפשר לגדל ילד, ושניהם נחשבים להורים שלו לכל דבר וענין. כשאישה נכנסת להריון "בטעות" והאב לא רוצה לקחת אחריות, או כשאישה נאנסת והיא נכנסת להריון זו החלטה לא פשוטה אם להביא ילד לעולם ללא אבא על אחת כמה וכמה להיכנס להריון מראש בידיעה הזו לדעתי זו טעות שוב זו רק דעתי ובסופו של דבר כל אחת תעשה את מה שהיא חושבת שהכי נכון בשבילה, רק כדאי להן לחשוב טיפטיפה יותר גם על הצד של הילד שעדיין אין לו את זכות הבחירה בנושא . . .
 
אבל היי,

אתם שוכחים שיש אבא בסיפור הזה! אבא שיאהב אותו ויפגש איתו כל הזמן! זה לא ילד תוצר של בנק הזרע או נולד בטעות. הכל מתוכנן ומחושב. ובעתיד הלא רחוק, תיהיה לו כמובן משפחה ודמות גברית בבית. (כשאנשא בשנית) האבא הביולוגי לא נעלם מהמפה.הוא יכיר בו ויהיה שותף לגידולו.
 
לא שוכחת ולא סולחת :)

אבא שנמצא בתמונה במצב כלכלי טוב כמובן לדברייך הוא נועד מראש בשביל להוות כספומט בשבילך את מראש מביאה ילד לעולם, כמובן בתכנון מחושב מראש שיגדל לא בצורה האידיאלית שילדים אמורים לגדול. אם תשאלי כל אחד כאן לפי דעתי לאחר שהבאנו ילדים והתגרשנו הילדים משלמים מחיר לא פשוט בעקבות הגירושים שלנו הילדים סובלים לא מעט בגלל שהמשפחות שלנו התפרקו אז למה מראש להביא ילד לסיטואציה כזו? לדברייך את מתכננת עוד כמה שנים להתחתן שוב ולהקים משפחה ואת עדיין צעירה, יש לך מספיק שנים להביא ילד לתוך משפחה שלמה
 
זה שהוא מבוסס כלכלית,

לא סותר את זה שהוא נשמה טובה! רגיש ואוהב. אני לא הולכת לעשות את זה עם איזה מישהו מהשכונה שאין לי מושג מה טיבו, מדובר באדם משכיל, בוגר, אוהב, דואג, שגם משתוקק לילד בעולם...
 
ברור שזה לא סותר

הוא יכול להיות גם ספונטני עם חוש הומור גבוה ורגיש עם כתפיים רחבות וגם יכול להיות אבא ואדם נפלא שום דבר לא סותר כל מה שאני מנסה להגיד לך שאת מראש רוצה להביא ילד לעולם אשר יזכה לראות את אביו פעם-פעמיים בשבוע ולא יזכה לחיבוק ממנו כל לילה לא חבל מראש שהילד לא יזכה לחיבוק מאבא שלו כל לילה לפני השינה?
 
מצטרפת וגם מוסיפה סיפור אישי

כשבעלי לשעבר ואני נפרדנו, הילד שלנו היה בן שנה וחצי בלבד. החלטנו על משמורת משותפת, כדי שהוא יוכל להיות עם אמא ואבא באותה מידה ולא ירגיש חוסר בהורה מסוים. הייתי בטוחה שהוא לא ירגיש בכלל צורך ב"משפחה שלמה" כי הוא יגדל לתוך מציאות שאמא ואבא גרים בנפרד, ולא יכיר משהו אחר. לפחות לא עד שיגדל ויתחיל ללכת לחברים. אבל זה ממש לא ככה. כבר בגיל 3, הוא התחיל, ולא הפסיק לשאול אותי שאלות כמו: "למה אבא לא גר איתנו?" ואת אבא היה שואל :"למה אתה לא גר עם אמא?" הוא היה אומר לי : "אני רוצה להיות עם אמא ואבא ביחד בבית" כשניסיתי להסביר לו שפעם אני ואבא היינו חברים, אבל אחר כך קצת רבנו, והחלטנו להיפרד, הוא ענה לי: "את צריכה להקשיב לאבא, ואבא צריך להקשיב לך, ואז אתם לא תריבו, ואז נוכל לגור ביחד!" והשיחות האלה לא הפסיקו. הוא כל הזמן ממשיך לשאול ולקוות... עד עכשיו, שהוא כבר בן 5 - הוא עדיין מביע את רצונו לחיות באותו בית עם אמא ואבא. אני אוכלת סרטים קשים בגלל זה. כל הזמן מרגישה אשמה (כי אני זו שפירקתי את החבילה). אז למה לך?...
 
בדיוק

גם בגיל 10 הם ימשיכו וישאלו את אותן שאלות והחלום שלהם גם בגיל 20 יהיה לראות את אבא ואמא חיים ביחד ולכן זו טעות להביא ילד מראש לסיטואציה כזו
 

nooma13

New member
אוי, רגשות האשם...

אי אפשר להפטר מהם, לא משנה מה נעשה, נכון? אני יכולה לומר לך שגם אמהות שמגדלות את ילדיהם עם אביהם באותו בית ואפילו (מי היה מאמין) הזוגיות טובה והיחסים ביניהם מצויינים, לא מצליחות להפטר מרגשות האשמה. תמיד יהיה משהו שנעשה שיגרום לנו לחשוב שגרמנו להם לנזק בלתי הפיך. אם קשה לך להתמודד עם התחושה הזו, תלכי לדבר עם איש מקצוע (זה מה שאני עושה), אבל אל תתחילי לחשוב שעשית טעות. יכול להיות שהבן שלך כל הזמן שואל כי את משדרת לו שזו החלטה הפיכה. אולי הוא מרגיש שאת "אוכלת סרטים" ומקווה שאם הוא יפעיל לחץ באיזשהוא שלב זה יעבוד. תשדרי לו שגם המשפחה שלכם היא בסדר. יש גם משפחות כאלה. אני בטוחה שאם תסבירי לו את זה הוא יבין. כשאת שואפת לאיזה אידיאל לא מושג, גם הילד שלך שואף לזה כי הוא חושב שמה שיש היום זה לא מספיק טוב. יש כל כך הרבה סוגים של משפחות, אפשר לגדול "בסדר" גם במשפחה בלי אבא, אמא וכלב. הנה, תראי: http://www.newfamily.org.il/about/
 

nooma13

New member
אם היית קוראת באמת

היית מבינה שזו לא כתבה
זה אתר של ארגון "משפחה חדשה". ומה לעשות שבימינו הרבה מהמשפחות הן לא המשפחות "של פעם" - אמא, אבא וילדים. למעשה, כמעט חצי מהמשפחות הן משפחות מסוג אחר, ביניהן גם משפחות חד הוריות. ממליצה לך לקרוא ולהרחיב אופקים.
 
ברגע שראיתי "משפחה חדשה" הבנתי

שזה בולשיט. אף אחד לא צריך לספר לי שהמשפחות של היום הן לא המשפחות של פעם. אני אחת המשפחות האלה - ואני רואה איך הילד שלי סובל בגלל זה. הלוואי והייתי יכולה לתת לילד שלי משפחה שלמה, כמו שאמורה להיות, כמו שהיתה פעם - אמא, אבא וילדים. לא קונה את כל השטויות של: "זה בסדר לגדל ילדים בלי אבא". ולא משנה איך ובאיזו צורה ינסו לשווק לי את זה.
 

irit 123

New member
עונה לך כאמא צעירה

אני נהייתי (נהייתי?) אמא בגיל 19 (לפני שנה) אומנם הייתי בזוגיות שהייתה צפויה להימשך עוד שנים רבות, אבל אפשר לומר שיותר גידלתי ילד לבד לעומת ביחד. מה אספר לך? להביא ילד לבד לעולם זה לא פשוט. אני לא אגיד שזה קשה, כי שום דבר לא קשה אם לא הופכים אותו לכזה. זה לא פשוט כיוון שגם אם יהיה לך את בן הזוג לאבהות הכי מקסים שיש, שכל כך רוצה ילד גם כן. מוכן לשלם דמי מזונות בכל חודש והכל יהיה הפי-הפי-ג'וי-ג'וי זה עדיין לא יהיה זה. לעבור הריון לבד, ללדת לבד, לעבור את ההתחלה עם הגזים, אחרי זה עם השניים, אחרי זה הם חולים כל חצי שנייה ואת גם צריכה לעבוד. כי מה לעשות? זה מעיין קטע כזה לשלם שכ"ד. בנוסף, לא מעט אנשים שואלים שאלות מיותרות "מה?? את עדיין ילדה לאן את ממהרת" וזה טבעי, אנשים שואלים שאלות. את צריכה לסנכרן את עצמך בין עבודה, כי הרי מה... זה שאני אמא לא תוקע אותי, אני עדיין נרקיסית! לבין גן ילדים עם גננות מציקות. שתמיד אבל תמיד מוצאות תירוץ ללמה הילד לא צריך להיות בגן, לבין הדירה, החשבונות, התשלומים. ואם לפתע פתאום הבחור ההוא? זה שהחלטת להביא איתו ילד לעולם. חיים חדשים. אם אותו בחור החליט לשנות כיוון, והוא עכשיו בתקופת "טירוף" והחליט שהוא חוגג. אז, מה יהיה אז? תיהיי אמא בפול טיים ג'וב ++? תראי, אני לא קוטלת אותך. לא אומרת לך "את עדיין ילדה" וכו' וכו'. אני פשוט אומרת לך שזה לא פשוט. להפוך לאם זה תהליך, תהליך עצמי מאוד מאוד גדול שאת עוברת עם עצמך ועם הסביבה. להיות אמא זה תהליך יותר גדול, וזאת התמודדות יומיומית עם מצבים שונים ומשונים. את - את השיקול שלך תעשי בסופו של דבר ותחליטי. ולא משנה כמה ננסה לספר לך שהורות זה לא בידיוק גוגואים... את תחליטי. קחי בחשבון את הפלוסים והמינוסים של התהליך. וכן, ילד זאת חתונה קתולית. את תייהי לבד, אבל ביחד. בהצלחה שיהיה לך בכל בחירה שתעשי, ואני פה במסרים בכל מקרה
 
למעלה