ילד מחוץ לנישואין.

אני כל חיי גידלתי בע"ח.

וגם כעת יש לי כלבה וגורים, ואני נהנת לתת להם מטרנה בבקבוק..
אך אל נא תשווי לעולם בין כלב לתינוק. כלב ישאר כלב. ותינוק, פרי בטני, אוצר חיי, תוצר עמלי, וחדוות נעוריי, זה דבר אחר לגמרי... דבר שאין לו מחיר. דבר שכל הון שבעולם לא ישווה לו. יחי ההבדל הקטן
 
מעולה

אז עברת את השלב של לקום כל שלוש שעות למרות שאם זו כלבה וגורים הם אמורים לינוק ממנה . . . אני לעולם לא אשווה בין תינוק לבין כלב, הדוגמה הזו היתה בשביל להבהיר לך שלהביא ילד לעולם זה הרבה הרבה הרבה יותר מורכב מאשר לגדל גור כלבים, לגדל ילד זה לא משחק ילדים לגדל ילד זה לא רק להנות להאכיל אותו מבקבוק ילד זקוק לאמא ואבא בכל שלב בחייו להביא ילד לעולם זו אחריות עצומה ובאופן אישי אני חושבת שלצערי הרב לא כולם ראויים להיות הורים בעולמנו ודווקא בגלל שכמעט כולם כאן מגדלים ילדים ללא אמא ואבא במשרה מלאה מכורח הנסיבות, אנחנו יכולים לבוא ולהגיד לך מתוך ניסיון נטו שלהביא ילד מראש ללא הזכות הבסיסית של אמא ואבא באותו בית זו טעות, וילד שיהיה פרי בטנך, אוצר חייך, תוצר עמלך, חדוות נעורייך את יכולה גם בעוד שנה, שנתיים, שלוש, עשר אחרי שתמצאי גם את הבן זוג לחיים שיהיה שותף מלא לרצונות ולתחושות שלך.
 

nooma13

New member
מסכימה עם המתולתלת בדבר אחד

תוודאי שהתינוק לא בא למלא חלל חסר בחייך לפני שאת מחליטה לעשות את זה. הייתי אפילו מציעה לך להתייעץ עם איש מקצוע - אין בזה שום דבר רע וזה ממש יכול לעזור
 
את בסך הכל בת 23...

גם אם תמצאי מישהו רק בעוד 5 שנים, ותביאי את הילד בגיל 30 זה עדיין יהיה אחלה. למה למנוע זאת? כי זה אנוכי להביא ילד שאת לא יכולה להעניק לו כל מה שהוא זקוק לו, ואני לא מדברת מבחינה כלכלית. ילד זקוק לשני הורים שיגדלו אותו. האם באמת הילד יהיה מסכן כל כך שלא יגדל לצד אביו? - חד משמעית - כן! הוא יהיה ממש מסכן! סליחה, אם התגובה שלי קצת תקיפה. פשוט התופעה הזו שנשים חושבות שאבא זו לא דמות חובה בחייו של ילד - ממש מחרפנת אותי... אולי אם היית בת 40 הייתי עונה אחרת. אבל את ילדונת בת 23. זה לא שכבר אין לך ברירה, ואין זמן לחכות. יש לך ברירה. יש לך את הזמן לחכות ולמצוא מישהו, ליצור משפחה ואז להביא לתוכה ילד.
 
תראי, אני לא הגרוש שלך

ילד זו לא בובה שמשחקים איתה. ילד הוא בן אדם. בן אדם עם רגשות משלו, עם תחושות משלו עם רצונות משלו, עם נפש משלו. ילד זקוק לדמות אמהית ולא פחות מזה גם לדמות אבהית על מנת לגדול בצורה שלמה. אפשר לגדול בלי אבא. אפשר לגדול גם בלי אמא. אפשר לגדול גם בלי שני ההורים (חס וחלילה, לא עלינו, מקרים שילדים ננטשים או ילדים שההורים שלהם נהרגו בתאונה) אבל הילדים האלה הם ילדים מסכנים. אומללים. עם חור בנפש. חור שאף אחד בעולם לא יכול למלא. אמא לא יכולה להוות תחליף לאבא. בחיים. לא משנה כמה אמא נפלאה היא תהיה...
 
דרך אגב

גם בגיל 40 לדעתי זה עוול לילד רק כי האישה צריכה להגשים כביכול את רצונה להיות אמא בכל גיל להביא ילד לעולם מראש ללא אבא זה סוג של אגואיזם טהור
 
אני מסכימה איתך לגמרי

אבל בגיל 40 עוד אפשר איכשהו להזדהות עם האשה קצת יותר... זה עדיין מעשה אנוכי ועוול לילד, אבל אפשר להבין גם את האשה שמרגישה מסכנה ואומללה בלי ילד פרי בטנה. אילו אני הייתי במצב כזה (מגיעה לגיל 40 בלי ילדים ובן זוג), הייתי נוסעת לאיזה בית יתומים במזרח אירופה ופשוט מאמצת. (עדיף לילד להיות רק עם אמא מאשר בלי הורים בכלל...), אבל לא הייתי מביאה ילד משלי במצב בו אני לבד. חד משמעי.
 

irit 123

New member
את חושבת שזה באמת מעשי מה שכתבת?

באמת, מעבר ליופי של מה שכתבת. את באמת חושבת שאם הגעת עד לגיל 40, בלי בן זוג ובלי ילדים. לא חווית אף פעם הריון, לידה. את משתוקקת לילד שלך. פרי... מעשה ידייך. משהו שאת בעצמך עשית ויצרת. את באמת חושבת שהיית יכולה לאמץ? את באמת חושבת שהיית מסוגלת לוותר על השלב שהופך אותך לאמא אמיתית. באמת-באמת?
 
מעשי לגמרי.

אני ממש לא רואה את ההכרחיות שבהמשך הדור שלי. לא תהיה לי שום בעיה לאמץ ילד ולגדלו כשלי.
 

irit 123

New member
עכשיו, שיש לך ילדים משלך

ואת יודעת מהי אהבה אמיתית של אמא. שיולדת את התינוק שלה. את חושבת שתוכלי ככה, את אותה האהבה של אמא. תוכלי להעניק לתינוק, ילד, נער, שלא... שלך?
 
מעולם לא רציתי להביא ילדים משלי

יש לי ילד אחד (מדהים ומקסים) אבל עשיתי אותו מתוך לחץ שהפעילה עליי המשפחה ולא מתוך רצון שלי. ועכשיו החלטתי לעצמי שיותר אני לא עושה ילדים יותר. אני מאז גיל 14 גיבשתי לעצמי דיעה שאומרת שלהביא ילדים לעולם כל כך אכזר - של מלחמות, רצח, אונס, רמאות וכו' - זה אגואיזם נוראי. לכן תמיד חשבתי שאני אאמץ ילדים שמימילא כבר נולדו וננטשו ע"י הוריהם, ולא אלד ילדים משלי. אחרי שהתחתנתי, אמא שלי, חמותי ובעלי התחילו להפעיל עליי לחץ להביא ילד, ואחרי 5 שנים נכנעתי ללחץ הזה... יותר זה לא יקרה. שוב, אני ממש ממש לא רואה שום הכרח להמשכיות הדור שלי עם הגנים הספציפיים שלי. אפשר לאהוב גם ילד שהוא לא פרי בטני. כל ילד שתשקיעי בו - את תאהבי אותו.
 
אחרי ההודעה הנ"ל

הכל מובן לי יקיריתי! את מאלו שמלכתחילה נגד ילודה לעולם כה אכזר ומאיים. כנראה שאני עדיין לא הגעתי לדרגה שלך... אני לא חושבת כמוך. כך העולם. וגם אנחנו נולדנו אליו. התשוקה לאחוז ילד שיצא מריחמך, ולהעניק לו את כל החום והאהבה של אמא אמיתית- לא הייתה לך מעולם... על כן אין לי יותר מה להוסיף בנושא.
 
את מחפשת תירוצים לעצמך

למה הרצון שלך לגיטימי. אז את נתפסת לדברים שבכלל לא קשורים. הדיעה שלי לגבי המשך הדור זו דיעה שלי. והיא תקפה לגביי החיים שלי בלבד. את, מבחינתי יכולה להביא גם 50 ילדים פרי בטנך. לא אמרתי לך לא ללדת ילדים. מה שכן אני מנסה להגיד לך, זה שאם את מביאה ילדים לעולם, לפחות תדאגי לכך שכל צרכיהם יהיו מסופקים (לדוגמא : הצורך לחיות לצד אבא שלהם..) את ילדה אגואיסטית מרוכזת בעצמך וברצונות של עצמך בלבד. את לשניה לא עוצרת לחשוב באמת על הילד הזה שאת מתכוונת להביא לאוויר העולם. לא רק אני אומרת לך את זה. את כל כך אטומה, ולא רוצה לקבל את מה שאנשים אחרים מנסים להגיד לך. את פתחת את הפוסט הזה לא כי רצית לשמוע דיעות אמיתיות. רצית בסך הכל לקבל חיזוקים חיוביים לרצון שלך. תעשי מה שאת רוצה. אני סיימתי להגיב בדיון הזה.
 

nooma13

New member
יש כאלה שאומרים

שלהביא ילדים לעולם זה אגואיסטי, בלי קשר לנוכחות אבא בחייהם (מטיעונים של דור המשך וכד') בסך הכל, אם שואלים אנשים מדוע הם החליטו להפוך להורים בדרך כלל התשובה תהיה סיבה אגואיסטית. זה לא אומר שאני מסכימה שצריך להביא ילדים לעולם כשהאב לא בתמונה, במיוחד אם אפשר לחכות. אבל זה גם לא סוף העולם.
 
כל מה שאנחנו עושים בחיים זה אגואיסטי

גם למצוא בן זוג זה אגואיסטי - אנחנו עושים את זה בשביל למלא צורך לעצמנו. השאלה היא לא מה אגואיסטי ומה לא. השאלה היא האם האדם האחר צריך לשלם את החשבון בעקבות האגואיזם שלי.... אם מצאתי בן זוג שאני אוהבת, והוא אותי, ושנינו מבסוטים - אף אחד לא נפגע מה"אגואיזם" הזה שהביא אותי למצוא בן זוג. אם אני מביאה ילד לתוך משפחה, ויכולה לספק לו את כל צרכיו הנפשיים והכלכליים - גם כאן אין צד נפגע. אם אני מביאה ילד כי בא לי, למרות שאין משפחה ואני לא מסוגלת להעניק לו את כל מה שהוא זקוק לו מבחינה נפשית או כלכלית או שתיהן - אז הילד משלם את מחיר האגואיזם שלי. יחי ההבדל הקטן...
 
למעלה