ילד מחונן

מצב
הנושא נעול.

apk

New member
אז ככה

אני ממש לא מסכימה
אני יודעת שאני כתינוקת ינקתי, וכך גם האחים שלי, ואני יודעת שאימא שלי מאוד אהבה את זה בתור קירבה לילד. אז כן, האימא בהחלט נהנית. מצד שני - גם הילד מרוויח. קודם כל, תחושת הגנה וקרבה כלפי האם (וזה דבר חשוב בגילאים כאלו), ומעבר לזה, מחקרים בהחלט מראים שילדים שינקו הם בריאים יותר, ובעלי IQ גבוה יותר בממוצע. מצד שני מחקרים אחרים מראים שילדים שלא ינקו הם ידידותיים יותר. זה לא אומר שילד שלא ינק יהיה טיפש - ממש לא. זה גם לא אומר שילד שינק יהיה אנטיפת. הבת שלך חכמה, חברותית ובריאה וזה מה שבאמת חשוב. זה עדיין לא אומר שהנקה היא דבר שפוגע בתינוק, או שאי הנקה פוגעת באם ובקשר לילד.
אז ככה
כל מה שאת מתארת שקבלת מההנקה , קבלו בתי והילדים האחרים שלא ינקו, לא פחות ולא יותר מהיונקים. הדבר היחיד שחסר אצל מי שלא ינקו זו ההנאה האדירה שיש לאם מההנקה. ולגבי המחקרים. הכל אופנה. באמצע המאה העשרים המחקרים אמרו בדיוק ההיפך, שההנקה בריאה ומועילה עשרות מונים פחות מתזונה מתחליפים, והיום המחקרים אומרים אחרת ומי יודע מה יאמרו המחקרים כשילדינו יהפכו להורים. אז בעיקר בתחום הזה ממש לא רלוונטי מה אומרים המחקרים. כל אחד שיסתכל על סביבתו ועל האינסטינקטים שלו ויפעל אך ורק לפיהם. אז בסביבה שלי הקרובה (האמיתית) אני היחידה שלא זכתה להניק (בדור הזה, בדור הקודם כולנו לא ינקנו) ובתי היא הבריאה מכולם, וכנראה לא החכמה מכולם, אבל בין היותר חכמים (אני מניחה שהאחיין שלי חכם ממנה, והוא ינק עד גיל שנתיים). מצד שני, אם תעקבו בפורומים רוב תלונות בעינייני בריאות, הן דווקא מאמהות מניקות או שמספרות שהניקו, נדיר למצוא טענות כאלו מאמהות שלא הניקו. לגבי IQ די לעבור כאן בפורום ולראות שאין קשר. למרות זאת, אני חוזרת ואומרת, שאם אזכה לילד נוסף, אני מאוד מקווה כן לזכות להניקו, כי למרות שאישית אני לא מוצאת בזה תועלת לתינוק, אני גם לא מוצאת בזה נזק ולכן חשובה לי יותר ההנאה שלי בענין.
 

ציפי ג

New member
ילדים שהונקו אינם מחוננים

כן ילדים שהונקו הפכו למחוננים
ובריאיםם יותר ועוד ועוד ועוד את יודעת מה, לפי זה בתי הייתה צריכה להיות טפשה וחולנית, ועוד הרבה ילדים שלא ינקו. המציאות היא שאין שום קשר בין הנקה למחוננות או לבריאות (למרות זאת אני חולמת לעוד ילד ואותו להניק, אבל רק בגלל שבעיני ההנקה היא חוויה נפלאה לאם). אין שום תועלת אמיתית שמוכחת במחקרים אמיתיים, שאינם מחקרים מטעם ארגונים שלוחצים בצורה פנטית להנקה בכל מחיר, בהנקה, ממש שום תועלת מוכחת בשום תחום. לגבי מחוננות וגנטיקה. לא ידוע לי אם הגן נמצא, אז אולי נדייק בסמנטיקה ולא נאמר שהיא תכונה גנטית אלא מולדת, או יותר נכון תכונה שקיימת באדם מהרגע שנעשתה ההפריה, אם בכל זאת משהו אחר ולא הגנים אחראי לזה. לא יודעת, אולי, אבל אם כן אז זה רק הגורל ו/או כח עליון. בכל מקרה, אחרי הלידה ניתן רק לדאוג למימוש או אי מימוש של הפוטנציאל, אבל ליצור מחוננים שלא נולדו כאלה אי אפשר.
ילדים שהונקו אינם מחוננים
סטטיסטית ילדים שהונקו מצליחים להגיע לכחמש נקודות יותר מילדים שלא הונקו בממוצע, במבחני IQ. יש לכך סיבה פשוטה מאוד שחבל להתעלם ממנה. לחלב אם יש תכונה של הוספת קשרים במח שהם אחד מבסיסי האינטליגנציה של האדם. אני, כידוע לחלק מחברות הפורום פריקית הנקה לא קטנה. אבל דווקא את הילד הכי מוכשר שלי לא הצלחתי להניק לאורך זמן, למרות מאמצים אין סופיים שלי וגם הוא ככל ילדי לא היה ילד חולני , ב"ה. האינטליגנציה היא הסיבה הכי רחוקה ממני להניק. להנקה יתרונות רבים. לבקבוק יתרונות רבים וכל הורה יכול לבחור את מה שמתאים לו. אבל כמו שאני לא אגיד לעולם לאם שילדה ניזון מבקבוק, שזה לא נח שגם האבא יכול להאכיל את התינוק, כך אני מצפה שאשה שלא היניקה את ילדיה, תדע בדיוק על אלו מעלות של ההנקה היא ויתרה. וילדים יונקים סטטיסטית חולים פחות, ומעט מאוד גם חכמים יותר. הילד האישי שלי לא מהווה דוגמא אלא לעצמו. הבסיס הסטטיסטי תמיד נבנה מקבוצה המורכבת מיחידים. לפרוט את הקבוצה ליחידים מאיין את כל מדע הסטטיסטיקה מתפקידו. חבל להפוך נושא שנחקר ונבדק בדרכים רבות ושונות, ושכסף כה רב מושקע בנסיונות לחקות אותו, לנושא במחלוקת, רק בשל נסיון אישי.
 
../images/Emo45.gif כל מילה בסלע. כרגיל. ../images/Emo13.gif

ילדים שהונקו אינם מחוננים
סטטיסטית ילדים שהונקו מצליחים להגיע לכחמש נקודות יותר מילדים שלא הונקו בממוצע, במבחני IQ. יש לכך סיבה פשוטה מאוד שחבל להתעלם ממנה. לחלב אם יש תכונה של הוספת קשרים במח שהם אחד מבסיסי האינטליגנציה של האדם. אני, כידוע לחלק מחברות הפורום פריקית הנקה לא קטנה. אבל דווקא את הילד הכי מוכשר שלי לא הצלחתי להניק לאורך זמן, למרות מאמצים אין סופיים שלי וגם הוא ככל ילדי לא היה ילד חולני , ב"ה. האינטליגנציה היא הסיבה הכי רחוקה ממני להניק. להנקה יתרונות רבים. לבקבוק יתרונות רבים וכל הורה יכול לבחור את מה שמתאים לו. אבל כמו שאני לא אגיד לעולם לאם שילדה ניזון מבקבוק, שזה לא נח שגם האבא יכול להאכיל את התינוק, כך אני מצפה שאשה שלא היניקה את ילדיה, תדע בדיוק על אלו מעלות של ההנקה היא ויתרה. וילדים יונקים סטטיסטית חולים פחות, ומעט מאוד גם חכמים יותר. הילד האישי שלי לא מהווה דוגמא אלא לעצמו. הבסיס הסטטיסטי תמיד נבנה מקבוצה המורכבת מיחידים. לפרוט את הקבוצה ליחידים מאיין את כל מדע הסטטיסטיקה מתפקידו. חבל להפוך נושא שנחקר ונבדק בדרכים רבות ושונות, ושכסף כה רב מושקע בנסיונות לחקות אותו, לנושא במחלוקת, רק בשל נסיון אישי.
כל מילה בסלע. כרגיל.
 

Kalla

New member
נו, באמת!

האם זה אכן גנטי בלבד? יש גן שידוע
שמשפיע? מחקר ששמעתי בבית החולים בלידה האחרונה זה שילדים שהונקו בעלי נטייה למחוננות.
נו, באמת!
וב המחוננים בסביבה שלי לא הונקו מעולם.
 
גם על הנקה וגם על מחוננות יש הרבה

האם זה אכן גנטי בלבד? יש גן שידוע
שמשפיע? מחקר ששמעתי בבית החולים בלידה האחרונה זה שילדים שהונקו בעלי נטייה למחוננות.
גם על הנקה וגם על מחוננות יש הרבה
מחקרים והרבה השערות, והכי הרבה שטויות שאנשים אומרים בלי ביסוס ומסיבות בהלתי ענייניות.
 
:-לצערי בתי לא ינקה

גם על הנקה וגם על מחוננות יש הרבה
מחקרים והרבה השערות, והכי הרבה שטויות שאנשים אומרים בלי ביסוס ומסיבות בהלתי ענייניות.
:-לצערי בתי לא ינקה
(לא בגלל שלא רציתי) , הבנים לעומת זאת ינקו עד גיל שנה . אינני יודעת אם יש הבדל . מה שבטוח שאני מאוד מרגישה רע עם העובדה שלא זכיתי להניק אותה אפילו פעם אחת .
 
זה די תמים בעיניי לחפש "נוסחה"

אבל השאלה שלי היא

אם יש איזו "נוסחה" או משהו שהופכת ילד מחונן, איזה שלב שהוא צריך לעבור או משהו, הרי לא יכול להיות שהוא נולד כך באופן אקראי! חייב להיות איזה משהו שהופך אותו לאחד כזה.
זה די תמים בעיניי לחפש "נוסחה"
אם היתה ידועה נוסחה כזאת, כבר היו "מייצרים" ילדים מחוננים בסיטונאות ! לי די ברור שהעניין הוא מולד (אני לא יודעת אם זו הורשה גנטית או איזו "מוטציה"). ישנם הרבה דברים שאנחנו יודעים שהם גנטיים או לפחות מושפעים במידה רבה מהמטען הגנטי, מבלי לדעת מהו הגן האחראי שמשפיע, והאם זה גן אחד או יותר. עכשיו, נראה שזה לא תמיד "מספיק" להוולד עם נטיה למחוננות, ואתה בעצם שואל האם יש תנאים "הכרחיים" נוספים, פרט לנטיה גנטית ? כמו בכל תכונה אנושית כמעט, יש שילוב של השפעת גורמים מולדים וסביבתיים. אני לא מאמינה שניתן להצביע על תנאי סביבתי "הכרחי" כלשהו (כמו: הנקה, אהבת אם, חינוך לשאפתנות, מצב כלכלי, תזונה וכו') - כמעט לכל דוגמה יש דוגמה נגדית, וניתן למצוא דוגמאות לילדים מחוננים וגאונים שגדלו ללא הנקה, אהבת אם, וכו' וכו'.
 

pdib

New member
טוב, תראי, ../images/Emo26.gif

זה די תמים בעיניי לחפש "נוסחה"
אם היתה ידועה נוסחה כזאת, כבר היו "מייצרים" ילדים מחוננים בסיטונאות ! לי די ברור שהעניין הוא מולד (אני לא יודעת אם זו הורשה גנטית או איזו "מוטציה"). ישנם הרבה דברים שאנחנו יודעים שהם גנטיים או לפחות מושפעים במידה רבה מהמטען הגנטי, מבלי לדעת מהו הגן האחראי שמשפיע, והאם זה גן אחד או יותר. עכשיו, נראה שזה לא תמיד "מספיק" להוולד עם נטיה למחוננות, ואתה בעצם שואל האם יש תנאים "הכרחיים" נוספים, פרט לנטיה גנטית ? כמו בכל תכונה אנושית כמעט, יש שילוב של השפעת גורמים מולדים וסביבתיים. אני לא מאמינה שניתן להצביע על תנאי סביבתי "הכרחי" כלשהו (כמו: הנקה, אהבת אם, חינוך לשאפתנות, מצב כלכלי, תזונה וכו') - כמעט לכל דוגמה יש דוגמה נגדית, וניתן למצוא דוגמאות לילדים מחוננים וגאונים שגדלו ללא הנקה, אהבת אם, וכו' וכו'.
טוב, תראי,

אולי אין לי ממש ניסיון חיים ומה שאני אומר אולי ישמע קצת אידיוטי בעיני אחרים, אבל לדעתי יש איזשהו שילוב, אולי גן, אולי צירוף של תנאים סביבתיים, וכו', שהם אלו שגורמים לילד להיות אינטילגנט ברמות גבוהות, מחונן. אם הייתי רוצה להיות רופא, יכול להיות שהייתי עושה דוקטורט בנושא, אבל אני אעדיף מתמטיקה בינתיים
 

apk

New member
הגישה שאני מאמינה בה

ילד מחונן

יש לי שאלה שבאמת מעניינת אותי, לא בטוח שהיא דווקא מתאימה לפורום הזה, אבל בכל זאת... איך נולד ילד והופך למחונן? או שמא הוא נולד מחונן? אני פשוט קורא פה את ההודעות על הילדים המחוננים, וזה פשוט מדהים אותי! ממש עצוב שהמדינה שלנו לא יודעת לטפח ילדים כאלה כמו שצריך.
הגישה שאני מאמינה בה
יש 4 קבוצות של ילדים: 1) לא מחוננים ולא נחשבים למחוננים - נולדו כילדים רגילים ואיש לא ניסה לעשות מהם מה שהם לא. יתכן שהם עדיין מאוד חכמים ויגיעו להשגים יפים, אבל הם עדיין ילדים "רגילים" וחיים ככאלה 2) ילד שאיננו מחונן אבל מנסים לעשות ממנו כזה - הילד נולד ילד "רגיל", זה המטען הגנטי שלו ולכן גם הפוטנציאל שלו, אבל בעיקר ההורים חושבים שניתן ורוצים להופכו למחונן, מעשירים אותו, דוחפים ועוד - הילד הזה בשלב מסויים כלפי חוץ יהיה עם מאפיינים של ילד מחונן (לא גאון, לזה לא ניתן להגיע עם דחיפות, אבל מחונן) אבל בשלב כלשהו "האמת תצא לאור" והבועה תתפוצץ 3) מחוננים נסתרים - ילד שנולד מחונן (מטען גנטי ופוטנציאל), אבל אף אחד בסביבתו לא עירני מספיק כדי לגלות זאת והוא גדל כילד "רגיל" וסביר להניח שיהפך למתוסכל עם כל ההשלכות החמורות של זה 4) מחוננים ידועים (ואני מדגישה ידועים ולא מאובחנים, כי לטעמי יש הבדל משמעותי בין השניים) - ילד שנולד מחונן וסביבתו עירנית מאוד לטפח אותו, לענות לצרכיו המיוחדים ולענות על בעיות שיעוררו לו החיים כתוצאה מהיותו ילד חריג אני אישית מאמינה שילד מחונן אמיתי יתגלה מאוד מוקדם (ע"י סביבה עירנית) והמתנה עד הגעת הילד לבית הספר כדי לגלות זאת בצורה רשמית ולטפח זה רע מאוד, הילדים הללו זקוקים לטיפוח כבר מהלידה, אבל יתכן שבשנה (או לפעמים אפילו שנתיים) הראשונות לחיים לסביבה (כולל ההורים אם זה ילדם המחונן הראשון) קשה לזהות שמדובר בילד מחונן. אבל אני מאמינה שאין ילד מחונן אמיתי שבשנה השלישית לחייו לא יראה סימנים מאוד בולטים למיוחדות שלו, וזה לדעתי המועד המאוחר ביותר לזיהוי ולהתחלת התיחסות אמיתית לענין (ואני מכה על חטא שלא זיהיתי לפני גיל שנתיים ו-8 חודשים). טיפוח לא אומר רק ללמד, הוא פשוט אומר להיות מוכנים להענות לכל צרכיו האמיתיים של הילד, שאצל ילד חריג (מחונן, מפגר, נכה או כל חריג אחר) רבים הרבה יותר מאשר אצל ילד "רגיל". זה אומר למשל לדעת לענות לשאלות של הילד ברמה שמתאימה לו, ולא ברמה המאוד פשטנית שמתאימה לילד "רגיל", כי תשובה פשטנית לא תספק אותו. זה אומר לחשוף את הילד לגירויים שמתאימים לו, גם אם את מרבית הילדים בגילו הם לא יעניינו. זה אומר לדעת להתמודד עם תכונות אופי קשות (כמו למשל הפרפקציוניזם), ועוד הרבה ... שאם נתעכב ונמתין עד לבית הספר, בינתיים לילד עלול להגרם נזק והרבה תסכול מופרז, שהוא הרבה מעבר להכרחי ולרצוי
 

תמי2001

New member
שכחת את המצויינים שאינם מחוננים

הגישה שאני מאמינה בה
יש 4 קבוצות של ילדים: 1) לא מחוננים ולא נחשבים למחוננים - נולדו כילדים רגילים ואיש לא ניסה לעשות מהם מה שהם לא. יתכן שהם עדיין מאוד חכמים ויגיעו להשגים יפים, אבל הם עדיין ילדים "רגילים" וחיים ככאלה 2) ילד שאיננו מחונן אבל מנסים לעשות ממנו כזה - הילד נולד ילד "רגיל", זה המטען הגנטי שלו ולכן גם הפוטנציאל שלו, אבל בעיקר ההורים חושבים שניתן ורוצים להופכו למחונן, מעשירים אותו, דוחפים ועוד - הילד הזה בשלב מסויים כלפי חוץ יהיה עם מאפיינים של ילד מחונן (לא גאון, לזה לא ניתן להגיע עם דחיפות, אבל מחונן) אבל בשלב כלשהו "האמת תצא לאור" והבועה תתפוצץ 3) מחוננים נסתרים - ילד שנולד מחונן (מטען גנטי ופוטנציאל), אבל אף אחד בסביבתו לא עירני מספיק כדי לגלות זאת והוא גדל כילד "רגיל" וסביר להניח שיהפך למתוסכל עם כל ההשלכות החמורות של זה 4) מחוננים ידועים (ואני מדגישה ידועים ולא מאובחנים, כי לטעמי יש הבדל משמעותי בין השניים) - ילד שנולד מחונן וסביבתו עירנית מאוד לטפח אותו, לענות לצרכיו המיוחדים ולענות על בעיות שיעוררו לו החיים כתוצאה מהיותו ילד חריג אני אישית מאמינה שילד מחונן אמיתי יתגלה מאוד מוקדם (ע"י סביבה עירנית) והמתנה עד הגעת הילד לבית הספר כדי לגלות זאת בצורה רשמית ולטפח זה רע מאוד, הילדים הללו זקוקים לטיפוח כבר מהלידה, אבל יתכן שבשנה (או לפעמים אפילו שנתיים) הראשונות לחיים לסביבה (כולל ההורים אם זה ילדם המחונן הראשון) קשה לזהות שמדובר בילד מחונן. אבל אני מאמינה שאין ילד מחונן אמיתי שבשנה השלישית לחייו לא יראה סימנים מאוד בולטים למיוחדות שלו, וזה לדעתי המועד המאוחר ביותר לזיהוי ולהתחלת התיחסות אמיתית לענין (ואני מכה על חטא שלא זיהיתי לפני גיל שנתיים ו-8 חודשים). טיפוח לא אומר רק ללמד, הוא פשוט אומר להיות מוכנים להענות לכל צרכיו האמיתיים של הילד, שאצל ילד חריג (מחונן, מפגר, נכה או כל חריג אחר) רבים הרבה יותר מאשר אצל ילד "רגיל". זה אומר למשל לדעת לענות לשאלות של הילד ברמה שמתאימה לו, ולא ברמה המאוד פשטנית שמתאימה לילד "רגיל", כי תשובה פשטנית לא תספק אותו. זה אומר לחשוף את הילד לגירויים שמתאימים לו, גם אם את מרבית הילדים בגילו הם לא יעניינו. זה אומר לדעת להתמודד עם תכונות אופי קשות (כמו למשל הפרפקציוניזם), ועוד הרבה ... שאם נתעכב ונמתין עד לבית הספר, בינתיים לילד עלול להגרם נזק והרבה תסכול מופרז, שהוא הרבה מעבר להכרחי ולרצוי
שכחת את המצויינים שאינם מחוננים
ושכחת את אלה שמתפתחים לבד מתוך אינטראקציה שהם יוצרים עם הסביבה ללא טיפוח של מבוגר, שכחת את אלה שהם סתם ילדים חכמים ונבונים ומסתדרים בכל מקום אבל לא משקיעים יותר מידי אז לא מגדירים אותם. בקיצור - לא סתם אומרים שלא כדאי לתייג, ובטח לא בגיל מוקדם. אנשים הם סך הכל של פוטנציאל ושל התנסות והגשמת הפוטנציאל - או לא. אני מכירה כמה אנשים שבדיעבד אני יכולה להגיד שהם מחוננים ולא טיפחו אותם והם מסתדרים עם זה טוב מאוד- ולהפך. יש כאלה שהם רגילים בתכלית ומסתדרים בעולם נהדר ומצליחים במה שהם בוחרים לעשות - ולהיפך. ויש עוד ועוד מכל הסוגים והמינים. בקיצור - תנו להם לגדול בשקט, להסתבך לבד - ואל תיצרו בעצמכם ילדים מתוסכלים שירגישו ששום דבר לא מתאים להם.
 

apk

New member
ובכל זאת

שכחת את המצויינים שאינם מחוננים
ושכחת את אלה שמתפתחים לבד מתוך אינטראקציה שהם יוצרים עם הסביבה ללא טיפוח של מבוגר, שכחת את אלה שהם סתם ילדים חכמים ונבונים ומסתדרים בכל מקום אבל לא משקיעים יותר מידי אז לא מגדירים אותם. בקיצור - לא סתם אומרים שלא כדאי לתייג, ובטח לא בגיל מוקדם. אנשים הם סך הכל של פוטנציאל ושל התנסות והגשמת הפוטנציאל - או לא. אני מכירה כמה אנשים שבדיעבד אני יכולה להגיד שהם מחוננים ולא טיפחו אותם והם מסתדרים עם זה טוב מאוד- ולהפך. יש כאלה שהם רגילים בתכלית ומסתדרים בעולם נהדר ומצליחים במה שהם בוחרים לעשות - ולהיפך. ויש עוד ועוד מכל הסוגים והמינים. בקיצור - תנו להם לגדול בשקט, להסתבך לבד - ואל תיצרו בעצמכם ילדים מתוסכלים שירגישו ששום דבר לא מתאים להם.
ובכל זאת
הצרכים של מחונן אמיתי, כמעט מרגע לידתו, שונים משל הילד "הרגיל", וחוסר טפוח לא מבטיח נזק אבל בהחלט עלול לגרום. שלא תביני לא נכון. אני בהחלט נגד חוגים, וכל מיני העשרות מוגזמות לפני גיל 5 או 6, אבל יש דרכים "עדינות" הרבה יותר לטפח את המחונן הרך בשנים, וזה אומר רק להיות קשובים לצרכיו המיוחדים ולהעניק לו אותם בתוך הבית וכמעט ללא (כמעט, לא בכלל בלי) הוצאה כספית מיוחדת, זה גם אומר הענות לבקשותיו שנובעות מהיותו כזה ולא כמו שיש גם לא מעט הורים כאלה, דיכוי הרצון של הילד להתקדם ודרישה ממנו "להשאר בקצב של יתר בני גילו" (כדי שאח"כ לא ישעמם בבית הספר, כדי שלא יהיה חריג, כדי שהוא לא יתחיל לשאול שאלות שאין להורים תשובות עליהן מוקדם מידי ועוד). זה הטיפוח, מענה על הצרכים האמיתיים של הילד המחונן שהם שונים משל הילד הרגיל. חוסר טיפוח והתעלמות מהמיוחדות של הילד היא דבר לא בריא בכלל. "תנו להם לגדול בשקט" זה הדבר הכי רע שאפשר לעשות לילדים הללו, כי שקט זה בדיוק מה שהם לא זקוקים לא, שקט = הזנחה. אגב, התאור במשפט הראשון שלך, הוא למראית עין מה שקורה עם שירילי, אבל אם עושים את זה תוך שימת לב וזמינות לסייע זה בסדר וזה הטיפוח הנכון, ואם על זה מוסיפים קצת גירויים יזומים וקצת דרבון, אז בזה מיצינו את מה שהילד המחונן הרך בשנים זקוק לו. זה כאילו גם מה שצריך ילד רגיל, אבל זה לא, כי בהחלט לא מדובר באותם הגירויים ובאותן תשובות לשאלות אלא ברמה גבוהה בהרבה של אלה.
 

תמי2001

New member
בשקט אינו אומר הזנחה

ובכל זאת
הצרכים של מחונן אמיתי, כמעט מרגע לידתו, שונים משל הילד "הרגיל", וחוסר טפוח לא מבטיח נזק אבל בהחלט עלול לגרום. שלא תביני לא נכון. אני בהחלט נגד חוגים, וכל מיני העשרות מוגזמות לפני גיל 5 או 6, אבל יש דרכים "עדינות" הרבה יותר לטפח את המחונן הרך בשנים, וזה אומר רק להיות קשובים לצרכיו המיוחדים ולהעניק לו אותם בתוך הבית וכמעט ללא (כמעט, לא בכלל בלי) הוצאה כספית מיוחדת, זה גם אומר הענות לבקשותיו שנובעות מהיותו כזה ולא כמו שיש גם לא מעט הורים כאלה, דיכוי הרצון של הילד להתקדם ודרישה ממנו "להשאר בקצב של יתר בני גילו" (כדי שאח"כ לא ישעמם בבית הספר, כדי שלא יהיה חריג, כדי שהוא לא יתחיל לשאול שאלות שאין להורים תשובות עליהן מוקדם מידי ועוד). זה הטיפוח, מענה על הצרכים האמיתיים של הילד המחונן שהם שונים משל הילד הרגיל. חוסר טיפוח והתעלמות מהמיוחדות של הילד היא דבר לא בריא בכלל. "תנו להם לגדול בשקט" זה הדבר הכי רע שאפשר לעשות לילדים הללו, כי שקט זה בדיוק מה שהם לא זקוקים לא, שקט = הזנחה. אגב, התאור במשפט הראשון שלך, הוא למראית עין מה שקורה עם שירילי, אבל אם עושים את זה תוך שימת לב וזמינות לסייע זה בסדר וזה הטיפוח הנכון, ואם על זה מוסיפים קצת גירויים יזומים וקצת דרבון, אז בזה מיצינו את מה שהילד המחונן הרך בשנים זקוק לו. זה כאילו גם מה שצריך ילד רגיל, אבל זה לא, כי בהחלט לא מדובר באותם הגירויים ובאותן תשובות לשאלות אלא ברמה גבוהה בהרבה של אלה.
בשקט אינו אומר הזנחה
שני ילדי זכו להרבה מאוד תשומת לב והשקעה - סתם מכיוון שהיו זקוקים לכך, ובעיקר מאיתנו ולא מחוגים העוסקים בדעת. החוגים היחידים שהלכו אליהם בגיל הגן ובכיתה א' היו חוגים שעסקו בפעילות פיזית, מתוך החלטה עקרונית שלנו. בשקט הכוונה ללוות מן הצד ובאופן רגוע. להעניק לילדים בטחון במה שהם וביכולת שלהם, מה שחשוב הרבה יותר מללמד שפה נוספת או פעולות חשבון מורכבות.
 

apk

New member
אז בעצם שתינו באותה הדעה

בשקט אינו אומר הזנחה
שני ילדי זכו להרבה מאוד תשומת לב והשקעה - סתם מכיוון שהיו זקוקים לכך, ובעיקר מאיתנו ולא מחוגים העוסקים בדעת. החוגים היחידים שהלכו אליהם בגיל הגן ובכיתה א' היו חוגים שעסקו בפעילות פיזית, מתוך החלטה עקרונית שלנו. בשקט הכוונה ללוות מן הצד ובאופן רגוע. להעניק לילדים בטחון במה שהם וביכולת שלהם, מה שחשוב הרבה יותר מללמד שפה נוספת או פעולות חשבון מורכבות.
אז בעצם שתינו באותה הדעה
 

bhs

New member
הבנתי שמנסים להפריד בין מחוננים

שכחת את המצויינים שאינם מחוננים
ושכחת את אלה שמתפתחים לבד מתוך אינטראקציה שהם יוצרים עם הסביבה ללא טיפוח של מבוגר, שכחת את אלה שהם סתם ילדים חכמים ונבונים ומסתדרים בכל מקום אבל לא משקיעים יותר מידי אז לא מגדירים אותם. בקיצור - לא סתם אומרים שלא כדאי לתייג, ובטח לא בגיל מוקדם. אנשים הם סך הכל של פוטנציאל ושל התנסות והגשמת הפוטנציאל - או לא. אני מכירה כמה אנשים שבדיעבד אני יכולה להגיד שהם מחוננים ולא טיפחו אותם והם מסתדרים עם זה טוב מאוד- ולהפך. יש כאלה שהם רגילים בתכלית ומסתדרים בעולם נהדר ומצליחים במה שהם בוחרים לעשות - ולהיפך. ויש עוד ועוד מכל הסוגים והמינים. בקיצור - תנו להם לגדול בשקט, להסתבך לבד - ואל תיצרו בעצמכם ילדים מתוסכלים שירגישו ששום דבר לא מתאים להם.
הבנתי שמנסים להפריד בין מחוננים
לבין מצוינות פרויקט מופת מול פרויקט המחוננים.
 
אני נאלצת לחלוק על דעתך

הגישה שאני מאמינה בה
יש 4 קבוצות של ילדים: 1) לא מחוננים ולא נחשבים למחוננים - נולדו כילדים רגילים ואיש לא ניסה לעשות מהם מה שהם לא. יתכן שהם עדיין מאוד חכמים ויגיעו להשגים יפים, אבל הם עדיין ילדים "רגילים" וחיים ככאלה 2) ילד שאיננו מחונן אבל מנסים לעשות ממנו כזה - הילד נולד ילד "רגיל", זה המטען הגנטי שלו ולכן גם הפוטנציאל שלו, אבל בעיקר ההורים חושבים שניתן ורוצים להופכו למחונן, מעשירים אותו, דוחפים ועוד - הילד הזה בשלב מסויים כלפי חוץ יהיה עם מאפיינים של ילד מחונן (לא גאון, לזה לא ניתן להגיע עם דחיפות, אבל מחונן) אבל בשלב כלשהו "האמת תצא לאור" והבועה תתפוצץ 3) מחוננים נסתרים - ילד שנולד מחונן (מטען גנטי ופוטנציאל), אבל אף אחד בסביבתו לא עירני מספיק כדי לגלות זאת והוא גדל כילד "רגיל" וסביר להניח שיהפך למתוסכל עם כל ההשלכות החמורות של זה 4) מחוננים ידועים (ואני מדגישה ידועים ולא מאובחנים, כי לטעמי יש הבדל משמעותי בין השניים) - ילד שנולד מחונן וסביבתו עירנית מאוד לטפח אותו, לענות לצרכיו המיוחדים ולענות על בעיות שיעוררו לו החיים כתוצאה מהיותו ילד חריג אני אישית מאמינה שילד מחונן אמיתי יתגלה מאוד מוקדם (ע"י סביבה עירנית) והמתנה עד הגעת הילד לבית הספר כדי לגלות זאת בצורה רשמית ולטפח זה רע מאוד, הילדים הללו זקוקים לטיפוח כבר מהלידה, אבל יתכן שבשנה (או לפעמים אפילו שנתיים) הראשונות לחיים לסביבה (כולל ההורים אם זה ילדם המחונן הראשון) קשה לזהות שמדובר בילד מחונן. אבל אני מאמינה שאין ילד מחונן אמיתי שבשנה השלישית לחייו לא יראה סימנים מאוד בולטים למיוחדות שלו, וזה לדעתי המועד המאוחר ביותר לזיהוי ולהתחלת התיחסות אמיתית לענין (ואני מכה על חטא שלא זיהיתי לפני גיל שנתיים ו-8 חודשים). טיפוח לא אומר רק ללמד, הוא פשוט אומר להיות מוכנים להענות לכל צרכיו האמיתיים של הילד, שאצל ילד חריג (מחונן, מפגר, נכה או כל חריג אחר) רבים הרבה יותר מאשר אצל ילד "רגיל". זה אומר למשל לדעת לענות לשאלות של הילד ברמה שמתאימה לו, ולא ברמה המאוד פשטנית שמתאימה לילד "רגיל", כי תשובה פשטנית לא תספק אותו. זה אומר לחשוף את הילד לגירויים שמתאימים לו, גם אם את מרבית הילדים בגילו הם לא יעניינו. זה אומר לדעת להתמודד עם תכונות אופי קשות (כמו למשל הפרפקציוניזם), ועוד הרבה ... שאם נתעכב ונמתין עד לבית הספר, בינתיים לילד עלול להגרם נזק והרבה תסכול מופרז, שהוא הרבה מעבר להכרחי ולרצוי
אני נאלצת לחלוק על דעתך
אני אובחנתי כמחוננת בסביבות כיתה ו', או מאוחר מאוד לפי מה שאת תתארי.בתור ילדה, אימא שלי מספרת שהייתי ילדה מאוד שונה מאחי הגדול: הוא היה ילד סקרן, הרבה לשאול שאלות, פירק כל דבר כדי להבין איך הוא עובד וכו', ואילו אני הייתי זו ששותקת ומקשיבה, ולא שואלת יותר מדי שאלות. ההורים שלי לא ראו בי מישהי "מיוחדת" (מעבר לעובדה שאני הבת שלהם ולכן הכי מיוחדת בעולם
), לא ניסו ללמד אותי דברים לפני הזמן, וכו'. אז כן, בשלב מסויים אחרי שיחות עם הורים של ילדים אחרים בכיתה ההורים שלי שמו לב שיש לי קליטה מהירה מאוד בתחומים מסויימים. מצד שני - הם עדיין לא ניסו "לפתח" אותי, אלא זו הייתי אני שלחצה בתחומים אלו. למשל - אני דחפתי ללכת לכיתת מחוננים, אני רציתי להתחיל ללמוד באוניברסיטה בזמן שאימא שלי התנגדה, ואני זו שהתחננה למנוי נוסף לספרייה בזמן שאימא שלי העדיפה שאשחק עם חברים. מעבר לזה - אני הייתי זו שציפתה מעצמה. ההורים שלי היו מוכנים לקבל כשלונות מצידי, אני הייתי זו שכעסה והתעקשה ונלחמה להצליח גם בתחומים הפחות מוצלחים שלי.מצד שני - לא הייתה שום פגיעה בהתפתחות שלי. הספקתי במהלך חיי לחוות הרבה דברים שמחוננים אחרים שלמדו איתי בכיתה - ודווקא כאלו שהוריהם דחפו אותם מגיל מאוד צעיר - לא הספיקו. הדחיפה של הוריי הייתה בכיוון ההפוך, שלא אתן ללימודים באוניברסיטה, למשל, לבוא על חשבון חיים חברתיים.הדחיפה צריכה, לדעתי, לבוא מכיוון הילד. בשנותיי בכיתת מחוננים ראיתי מספיק מקרים של הורים דוחפים, שהעדיפו לשלוח את הילד למורים פרטיים רבים כדי שיישאר בכיתת מחוננים, שלחצו על ילדים להתחיל ללמוד באוניברסיטה, שדחפו את הילדים לעשות בגרות בכימיה/פיסיקה למרות שאלו לא היו תחומי העניין של הילד, "כי אתה אמור להצליח בדברים האלו". אני העדפתי הרבה יותר את הגישה של הוריי, שנתנו לי להתפתח לכיוונים שאני רציתי, ורק דרשו שאם אני מתעקשת לעשות דבר מסויים, אז גם אסיים אותו כמו שצריך ואעמוד בדרישות שפיתחתי לעצמי.
 

Lady Aphrodite

New member
המדינה מטפחת טוב מאוד

ילד מחונן

יש לי שאלה שבאמת מעניינת אותי, לא בטוח שהיא דווקא מתאימה לפורום הזה, אבל בכל זאת... איך נולד ילד והופך למחונן? או שמא הוא נולד מחונן? אני פשוט קורא פה את ההודעות על הילדים המחוננים, וזה פשוט מדהים אותי! ממש עצוב שהמדינה שלנו לא יודעת לטפח ילדים כאלה כמו שצריך.
המדינה מטפחת טוב מאוד
ולפעמים גם שוכחת את שאר הילדים לילדים מחוננים לדוגמא יש מלגות לאוניברסיטה באופן אוטומטי יש חוגי העשרה הרצאות אפילו פסיכולוג מוצמד לכיתות מחוננים וכן.. ילד מחונן בדרך כלל נולד מחונן הוא פשוט קולט דברים מהר יותר השכל שלו מפותח יותר משל אחרים יש כאלה שניתן לפתח את זה אצלם עם הזמן תסלחו לי שאני מתפרצת לפורום הזה שוב :)
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה