marmarmar1
New member
ילד מבלבל
לפעמים אני מסתכלת על הבן שלי וחושבת ״מה לעזאזל את רוצה ממנו? מה הבעיה שלך? הילד בסדר גמור, ואולי כדאי להפסיק לזרוק כסף על כל הקבוצות חברתיות, פסיכולוגים, סייעות וכו׳.... עזבי את הילד ואת עצמך בשקט״. ולפעמים, כמו היום למשל, אני מבינה בדיוק למה הלכנו בדרך הזאת... היה לנו היום אירוע מטעם בית הספר, נפגשנו עם עוד שני ילדים מהכיתה, סוג של חברים שלו (אני אומרת סוג של, כי קשה לי להגדיר את היחסים שלו עם הבנים האלה, או עם כל ילד אחר לצורך העניין, כחברות) בכל מקרה, הם הלכו שלושתם ביחד, אנחנו האמהות הלכנו מאחורה, ואני כל הזמן בחנתי אותם - הבנים באמת היו בסדר, ומלאי נכונות לשתף את הבן שלי בכל מה שעשו, אבל התחושה הייתה כאילו הוא כל הזמן משדר על תדר קצת שונה מהם - מספיק דומה בשביל שהם יוכלו לשמוע אחד את השני, אבל עדיין תדר משובש... קשה לי להסביר את זה. כל פעם שאני רואה את הדברים האלה זה מעציב אותי מחדש - מה יהיה? אני מפחדת שבסוף הבנים האלה, או כל האנשים האחרים בחיים שלו בהווה או בעתיד, פשוט ימאס להם לתקשר בתדר המשובש הזה, והבן שלי פשוט יישאר לבד... יש ימים כאלה.
לפעמים אני מסתכלת על הבן שלי וחושבת ״מה לעזאזל את רוצה ממנו? מה הבעיה שלך? הילד בסדר גמור, ואולי כדאי להפסיק לזרוק כסף על כל הקבוצות חברתיות, פסיכולוגים, סייעות וכו׳.... עזבי את הילד ואת עצמך בשקט״. ולפעמים, כמו היום למשל, אני מבינה בדיוק למה הלכנו בדרך הזאת... היה לנו היום אירוע מטעם בית הספר, נפגשנו עם עוד שני ילדים מהכיתה, סוג של חברים שלו (אני אומרת סוג של, כי קשה לי להגדיר את היחסים שלו עם הבנים האלה, או עם כל ילד אחר לצורך העניין, כחברות) בכל מקרה, הם הלכו שלושתם ביחד, אנחנו האמהות הלכנו מאחורה, ואני כל הזמן בחנתי אותם - הבנים באמת היו בסדר, ומלאי נכונות לשתף את הבן שלי בכל מה שעשו, אבל התחושה הייתה כאילו הוא כל הזמן משדר על תדר קצת שונה מהם - מספיק דומה בשביל שהם יוכלו לשמוע אחד את השני, אבל עדיין תדר משובש... קשה לי להסביר את זה. כל פעם שאני רואה את הדברים האלה זה מעציב אותי מחדש - מה יהיה? אני מפחדת שבסוף הבנים האלה, או כל האנשים האחרים בחיים שלו בהווה או בעתיד, פשוט ימאס להם לתקשר בתדר המשובש הזה, והבן שלי פשוט יישאר לבד... יש ימים כאלה.
